אנתרופוקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:09, 18 ביוני 2022

אַנְתְרוֹפּוֹקֶן (מיוונית: "אנתרופוס" – אדם, "קן" – חדש) הוא מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.

היסטוריה

את המונח טבע הכימאי פול קרוצן, זוכה פרס נובל לכימיה, בשנת 2000. הוא ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה^[1]. אף שקמו לה מתנגדים^[2], קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008^[3]. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה. אף על פי שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מהתקופה הפלאוליתית ועד למהפכה התעשייתית^[4].

השפעות

האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים :

הכחדה המונית של בעלי חיים ממחלקות שונות, מה שמתואר לעיתים בשם ההכחדה השישית^[5], ובפרט הכחדה המונית של מיני חרקים^[6]^[7].
הכחדת המין של האדם הניאנדרטלי^[8].
התחממות גלובלית - הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה עקב פליטת גזי חממה.
חימצון האוקיינוסים עקב ספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.
התחממות האוקיינוסים עקב עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ.
המסת קרחונים בקטבים וצמצום שלג עד בפסגות.
תכיפות גבוהה יותר של גלי חום, בצורות ושריפות.
תכיפות הוריקנים וסופות טרופיות גבוהה יותר.
מידבור אזורים עקב בירוא יערות וחקלאות, וכן התחממות האטמוספירה.
עליית גובה פני הים עקב עליית נפח המים מהתחממות. תופעה זו גורמת כבר כיום לאיבוד שטחי מגורים במדינות איים^[9].

רישומים גאולוגיים

לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות בשכבות בקרקע^[10], לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על הקרקע כדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן. כדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.

טריניטיט - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר הניסוי טריניטי, אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם בטבעות עצים^[11]^[12].
ניתן למצוא פלסטיק (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו בשקע מריאנה^[13]). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה^[10]^[14].
כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף אבני תלכיד המכילות בתוכן שאריות פלסטיק (אנ')^[15]^[16]^[17]^[18].

ראו גם

הולוקן
אירוע ההכחדה בהולוקן - השם שניתן בדרך כלל להכחדה ההמונית המתמשכת של מינים בתקופה המודרנית של ההולוקן.
קיימות
שעון יום הדין

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אנתרופוקן (באנגלית)

פלאו-אנתרופוקן בישראל: (אורכב 19.11.2015 בארכיון Wayback Machine)
אקרמן, ויס, זבלב, מאיר, פרומין, קולסקה הורביץ (אורכב 19.11.2015 בארכיון Wayback Machine)
דני רבינוביץ, המשבר הסביבתי העולמי (אורכב 01.07.2013 בארכיון Wayback Machine)
הסרטון "ברוכים הבאים לאנתרופוקן" (הוקרן בתחילת ועידת ריו+20)
האנתרופוקן (באנגלית)
אנתרופוקן, באתר האנציקלופדיה של כדור הארץ (באנגלית)
סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
אנתרופוקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
על היחסיות של המונח "אנתרופוקן" בהשוואה ללוחות זמנים גאולוגיים, באתר אלכסון

הערות שוליים

^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
^ The Geologic Time Scale Tracks the Eras of Earth's History, ThoughtCo (באנגלית)
^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
^ Stephen F. Foley, Detlef Gronenborn, Meinrat O. Andreae, Joachim W. Kadereit, Jan Esper, Denis Scholz, Ulrich Pöschl, Dorrit E. Jacob, Bernd R. Schöne, Rainer Schreg, Andreas Vött, David Jordan, Jos Lelieveld, Christine G. Weller, Kurt W. Alt, Sabine Gaudzinski-Windheuser, Kai-Christian Bruhn, Holger Tost, Frank Sirocko, Paul J. Crutzen, The Palaeoanthropocene – The beginnings of anthropogenic environmental change, Anthropocene 3, 2013-11-01, עמ' 83–88 doi: 10.1016/j.ancene.2013.11.002
^ אבי בליזובסקי, ‏חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין, באתר "הידען", 22 ביוני 2015
^ קריסתה השקטה של ממלכת החרקים | זווית
^ Caspar A. Hallmann, Martin Sorg, Eelke Jongejans, Henk Siepel, Nick Hofland, Heinz Schwan, Werner Stenmans, Andreas Müller, Hubert Sumser, Thomas Hörren, Dave Goulson, Hans de Kroon, More than 75 percent decline over 27 years in total flying insect biomass in protected areas, PLOS ONE 12, 18 באוק׳ 2017, עמ' e0185809 doi: 10.1371/journal.pone.0185809
^ https://www.cell.com/current-biology/pdf/S0960-9822(19)30885-1.pdf
^ AFP, המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
^ ¹ ² סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017
^ האנתרופוקן החל בשנת 1965, על פי שלטים בעץ הבודד ביותר בעולם, - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world
^ העץ הבודד ביותר בעולם מסמן עידן חדש לכוכב הלכת שלנו - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world
^ ynet, 11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם, באתר ynet, 20 במאי 2018
^ דר. אסף רוזנטל, ‏התקופה האנתרופוגנית, באתר "הידען", 17 בינואר 2016
^ Nuwer, Rachel (2014-06-09). "Future Fossils: Plastic Stone". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-17.
^ Joseph Castro published, Plastic Legacy: Humankind's Trash Is Now a New Rock, livescience.com, ‏2014-06-03 (באנגלית)
^ פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק, באתר Anonim, ‏NaN בundefined NaN
^ פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק, באתר Anonim, ‏NaN בundefined NaN

קנוזואיקון
פלאוגן			נאוגן		רביעון
פלאוקן	אאוקן	אוליגוקן	מיוקן	פליוקן	פליסטוקן	הולוקן

[1] ttp://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html

[2] The Geologic Time Scale Tracks the Eras of Earth's History, ThoughtCo (באנגלית)

[3] ttp://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf

[4] Stephen F. Foley, Detlef Gronenborn, Meinrat O. Andreae, Joachim W. Kadereit, Jan Esper, Denis Scholz, Ulrich Pöschl, Dorrit E. Jacob, Bernd R. Schöne, Rainer Schreg, Andreas Vött, David Jordan, Jos Lelieveld, Christine G. Weller, Kurt W. Alt, Sabine Gaudzinski-Windheuser, Kai-Christian Bruhn, Holger Tost, Frank Sirocko, Paul J. Crutzen, The Palaeoanthropocene – The beginnings of anthropogenic environmental change, Anthropocene 3, 2013-11-01, עמ' 83–88 doi: 10.1016/j.ancene.2013.11.002

[5] אבי בליזובסקי, ‏חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין, באתר "הידען", 22 ביוני 2015

[6] קריסתה השקטה של ממלכת החרקים | זווית

[7] Caspar A. Hallmann, Martin Sorg, Eelke Jongejans, Henk Siepel, Nick Hofland, Heinz Schwan, Werner Stenmans, Andreas Müller, Hubert Sumser, Thomas Hörren, Dave Goulson, Hans de Kroon, More than 75 percent decline over 27 years in total flying insect biomass in protected areas, PLOS ONE 12, 18 באוק׳ 2017, עמ' e0185809 doi: 10.1371/journal.pone.0185809

[8] ttps://www.cell.com/current-biology/pdf/S0960-9822(19)30885-1.pdf

[9] AFP, המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2019

[SAI-10] ¹ ² סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?, באתר "הידען", 13 בפברואר 2017

[11] האנתרופוקן החל בשנת 1965, על פי שלטים בעץ הבודד ביותר בעולם, - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world

[12] העץ הבודד ביותר בעולם מסמן עידן חדש לכוכב הלכת שלנו - כדור הארץ 2022, באתר Sciences world

[13] ynet, 11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם, באתר ynet, 20 במאי 2018

[14] דר. אסף רוזנטל, ‏התקופה האנתרופוגנית, באתר "הידען", 17 בינואר 2016

[15] Nuwer, Rachel (2014-06-09). "Future Fossils: Plastic Stone". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-17.

[16] Joseph Castro published, Plastic Legacy: Humankind's Trash Is Now a New Rock, livescience.com, ‏2014-06-03 (באנגלית)

[17] פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק, באתר Anonim, ‏NaN בundefined NaN

[18] פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק, באתר Anonim, ‏NaN בundefined NaN

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==היסטוריה==
 את המונח טבע ה[[כימאי]] [[פול קרוצן]], זוכה [[פרס נובל לכימיה]], בשנת [[2000]]. הוא ייחס להשפעת האדם על [[כדור הארץ]] במאות השנים האחרונות, מאז [[המהפכה התעשייתית]], משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כ[[זמן גאולוגי|תקופה גאולוגית]] חדשה{{הערה|1=http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html}}.
-אף שקמו לה מתנגדים{{הערה|1=http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm}}, קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008{{הערה|1=http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf}}. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.
+אף שקמו לה מתנגדים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Geologic Time Scale Tracks the Eras of Earth's History|אתר=ThoughtCo|כתובת=https://www.thoughtco.com/eras-of-the-geologic-time-scale-1224551|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-06-17}}}}, קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008{{הערה|1=http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf}}. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.
-למרות שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מ[[התקופה הפלאוליתית]] ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]]{{הערה|https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2213305413000404}}.
+אף על פי שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מ[[התקופה הפלאוליתית]] ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]]{{הערה|{{צ-מאמר|עמ=83–88|שנת הוצאה=2013-11-01|doi=10.1016/j.ancene.2013.11.002|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2213305413000404|שם=The Palaeoanthropocene – The beginnings of anthropogenic environmental change|כרך=3|כתב עת=Anthropocene|מחבר=Stephen F. Foley, Detlef Gronenborn, Meinrat O. Andreae, Joachim W. Kadereit, Jan Esper, Denis Scholz, Ulrich Pöschl, Dorrit E. Jacob, Bernd R. Schöne, Rainer Schreg, Andreas Vött, David Jordan, Jos Lelieveld, Christine G. Weller, Kurt W. Alt, Sabine Gaudzinski-Windheuser, Kai-Christian Bruhn, Holger Tost, Frank Sirocko, Paul J. Crutzen}}}}.
 ==השפעות==
 האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים :
+* [[הכחדה המונית]] של בעלי חיים [[מחלקה (טקסונומיה)|ממחלקות שונות]], מה שמתואר לעיתים בשם [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה השישית]]{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין|the-sixth-mass-extinction-is-here-2206151|22 ביוני 2015}}}}, ובפרט הכחדה המונית של מיני [[חרקים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.zavit.org.il/קריסתה-השקטה-של-ממלכת-החרקים/|כותרת=קריסתה השקטה של ממלכת החרקים {{!}} זווית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-06-17}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=More than 75 percent decline over 27 years in total flying insect biomass in protected areas|doi=10.1371/journal.pone.0185809|קישור=https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0185809|שנת הוצאה=18 באוק׳ 2017|כתב עת=PLOS ONE|כרך=12|עמ=e0185809|מחבר=Caspar A. Hallmann, Martin Sorg, Eelke Jongejans, Henk Siepel, Nick Hofland, Heinz Schwan, Werner Stenmans, Andreas Müller, Hubert Sumser, Thomas Hörren, Dave Goulson, Hans de Kroon}}}}.
-* [[הכחדה המונית]] של בעלי חיים [[מחלקה (טקסונומיה)|ממחלקות שונות]], מה שמתואר לעיתים בשם [[אירוע ההכחדה בהולוקן|ההכחדה השישית]]{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם לא חסין|the-sixth-mass-extinction-is-here-2206151|22 ביוני 2015}}}}, ובפרט הכחדה המונית של מיני [[חרקים]]{{הערה|https://www.zavit.org.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/}}{{הערה|https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0185809}}.
 * הכחדת המין של [[האדם הניאנדרטלי]]{{הערה|https://www.cell.com/current-biology/pdf/S0960-9822(19)30885-1.pdf}}.
 * [[התחממות עולמית|התחממות גלובלית]] - ה[[טמפרטורה]] הממוצעת של כדור הארץ עולה עקב פליטת [[גזי חממה]].
@@ שורה 20: / שורה 19: @@
 * תכיפות [[הוריקן|הוריקנים]] ו[[ציקלון|סופות טרופיות]] גבוהה יותר.
 * [[מידבור]] אזורים עקב [[בירוא יערות]] ו[[חקלאות]], וכן התחממות האטמוספירה.
 * עליית גובה פני הים עקב עליית נפח המים מהתחממות. תופעה זו גורמת כבר כיום לאיבוד שטחי מגורים במדינות איים{{הערה|{{ynet|AFP|המדינה שעומדת לטבוע רוצה להגביה את האיים|5468992|24 בפברואר 2019}}}}.
 ==רישומים גאולוגיים==
-לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות ב[[משקע (גאולוגיה)|שכבות בקרקע]]{{הערה|{{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?|what-geological-imprint-we-will-leave-behind-1302171|13 בפברואר 2017}}}}, לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על ה[[קרקע]] כדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן.
+לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות ב[[משקע (גאולוגיה)|שכבות בקרקע]]{{הערה|שם=SAI|{{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?|what-geological-imprint-we-will-leave-behind-1302171|13 בפברואר 2017}}}}, לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על ה[[קרקע]] כדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן.
 כדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.
 * [[טריניטיט]] - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר ה[[ניסוי טריניטי]], אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
-* תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם ב[[טבעות עצים]]{{הערה|https://heb.sciences-world.com/anthropocene-began-1965-55944}}{{הערה|https://heb.sciences-world.com/loneliest-tree-world-marks-new-age-87361}}.
+* תקופת הניסויים הרדיואקטיביים הטביעו רישומם גם ב[[טבעות עצים]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=האנתרופוקן החל בשנת 1965, על פי שלטים בעץ הבודד ביותר בעולם, - כדור הארץ 2022|אתר=Sciences world|כתובת=https://heb.sciences-world.com/anthropocene-began-1965-55944|שפה=iw|תאריך_וידוא=2022-06-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=העץ הבודד ביותר בעולם מסמן עידן חדש לכוכב הלכת שלנו - כדור הארץ 2022|אתר=Sciences world|כתובת=https://heb.sciences-world.com/loneliest-tree-world-marks-new-age-87361|שפה=iw|תאריך_וידוא=2022-06-17}}}}.
-* ניתן למצוא [[פלסטיק]] (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו ב[[שקע מריאנה]]{{הערה|{{ynet|ynet|11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם|5265646|20 במאי 2018}}}}). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה{{הערה|{{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?|what-geological-imprint-we-will-leave-behind-1302171|13 בפברואר 2017}}}}{{הערה|{{הידען|דר. אסף רוזנטל|התקופה האנתרופוגנית|anthropogenic-era-1701168|17 בינואר 2016}}}}.
+* ניתן למצוא [[פלסטיק]] (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו ב[[שקע מריאנה]]{{הערה|{{ynet|ynet|11 ק"מ מתחת לפני הים: שקית פלסטיק בנקודה הכי נמוכה בעולם|5265646|20 במאי 2018}}}}). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה{{הערה|שם=SAI}}{{הערה|{{הידען|דר. אסף רוזנטל|התקופה האנתרופוגנית|anthropogenic-era-1701168|17 בינואר 2016}}}}.
 <!--
-* ניתן למצוא ב[[קרחון|קרחונים]] שכבות של [[פחמן דו-חמצני]] ו[[פיח]] הולכות וגדלות בכמותם מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] {{הערה|http://www.antarcticglaciers.org/glacier-processes/carbon-flux-glacier-ice/}}{{הערה|https://tc.copernicus.org/articles/15/1627/2021/}}{{מקור}}.
+* ניתן למצוא ב[[קרחון|קרחונים]] שכבות של [[פחמן דו-חמצני]] ו[[פיח]] הולכות וגדלות בכמותם מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Carbon flux on glacier ice|אתר=AntarcticGlaciers.org|כתובת=https://www.antarcticglaciers.org/glacier-processes/carbon-flux-glacier-ice/|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2022-06-17|הכותב= Guest}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Heterogeneous CO2 and CH4 content of glacial meltwater from the Greenland Ice Sheet and implications for subglacial carbon processes|קישור=https://tc.copernicus.org/articles/15/1627/2021/|שנת הוצאה=2021-04-01|כתב עת=The Cryosphere|כרך=15|doi=10.5194/tc-15-1627-2021|עמ=1627–1644|מחבר=Andrea J. Pain, Jonathan B. Martin, Ellen E. Martin, Åsa K. Rennermalm, Shaily Rahman}}}}{{מקור}}.
 -->
-* כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף [[קונגלומרט (גאולוגיה)|אבני תלכיד]] המכילות בתוכן שאריות פלסטיק {{אנ|Plastiglomerate}}{{הערה|https://www.nytimes.com/2014/06/10/science/earth/future-fossils-plastic-stone.html}}{{הערה|https://www.livescience.com/46057-human-trash-becomes-new-plastiglomerate-rock.html}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק|אתר=Anonim|תאריך=NaN בundefined NaN|כתובת=https://he.how10.com/1477840-the-plastiglomerate-a-new-rock-composed-of-plastic}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק|אתר=Anonim|תאריך=NaN בundefined NaN|כתובת=https://he.how10.com/1477840-the-plastiglomerate-a-new-rock-composed-of-plastic}}}}.
+* כבר כיום ניתן למצוא באזורי חוף [[קונגלומרט (גאולוגיה)|אבני תלכיד]] המכילות בתוכן שאריות פלסטיק {{אנ|Plastiglomerate}}{{הערה|{{Cite news|title=Future Fossils: Plastic Stone|date=2014-06-09|url=https://www.nytimes.com/2014/06/10/science/earth/future-fossils-plastic-stone.html|language=en-US|access-date=2022-06-17|work=The New York Times|first=Rachel|last=Nuwer}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Plastic Legacy: Humankind's Trash Is Now a New Rock|אתר=livescience.com|תאריך=2014-06-03|כתובת=https://www.livescience.com/46057-human-trash-becomes-new-plastiglomerate-rock.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-06-17|הכותב=Joseph Castro published}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק|אתר=Anonim|תאריך=NaN בundefined NaN|כתובת=https://he.how10.com/1477840-the-plastiglomerate-a-new-rock-composed-of-plastic}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=פלסטיגלומרט, סלע חדש המורכב מפלסטיק|אתר=Anonim|תאריך=NaN בundefined NaN|כתובת=https://he.how10.com/1477840-the-plastiglomerate-a-new-rock-composed-of-plastic}}}}.
 == ראו גם ==
 * [[הולוקן]]
-* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] -  השם שניתן בדרך כלל להכחדה ההמונית המתמשכת של מינים בתקופה המודרנית של ההולוקן.
+* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - השם שניתן בדרך כלל להכחדה ההמונית המתמשכת של מינים בתקופה המודרנית של ההולוקן.
 * [[קיימות]]
 *[[שעון יום הדין]]
@@ שורה 51: / שורה 49: @@
 * {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|שאלות לעתיד האנושות: איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?|what-geological-imprint-we-will-leave-behind-1302171|13 בפברואר 2017}}
 * {{בריטניקה}}
-* [https://alaxon.co.il/article/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%96%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%95-%d7%97%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa/ על היחסיות של המונח "אנתרופוקן" בהשוואה ללוחות זמנים גאולוגיים], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]]
+* [https://alaxon.co.il/article/כשהדינוזאורים-שיגרו-חלליות/ על היחסיות של המונח "אנתרופוקן" בהשוואה ללוחות זמנים גאולוגיים], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]]
 ==הערות שוליים==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנתרופוקן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנתרופוקן