משקע (גאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בגאולוגיה, משקע הוא חומר לא מלוכד המצטבר על פני היבשה ועל קרקעיתם של מקווי מים. משקעים מכילים חלקיקים בגדלים שונים, שמקורם בפירוק של סלעים קודמים או בחומרים אורגניים. התלכדות והתגבשות של המשקעים יוצרת סלעי משקע.

הרכב המשקע נובע מהרכבם הכימי והמינרלוגי של הסלעים מהם נוצר.

גודל החלקיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך במשקעים: A – משקעים משולי אנטארקטיקה הכוללים חצץ וחול בזרמי עכירות; B – משקעי מדף יבשתי הכוללים כמות גדולה של חצץ; C – משקעים ביוגניים בזרמי עכירות; D – ורוות במשקעי אגם קרחוני

חלקיקי המשקע ממוינים לפי גודלם:

  • חצץ – חלקיקים שגודלם יותר מ-4 מ"מ הנחלקים לקבוצות משנה על פי גודלם:
    • גרוֹרוֹת (בוֹלדרים, boulders) – גושי סלע שגודלם עולה על 256 מ"מ
    • צרורות (cobbles) – שברי סלעים שגודלם 64–256 מ"מ
    • חלוקים (pebbles) – שברי סלע מעוגלים שגודלם 4–64 מ"מ
  • גרגרים גדולים (granules) – חלקיקים מעוגלים שגודלם 2–4 מ"מ
  • גרגרים (grains) – חלקיקים מעוגלים שגודלם פחות מ-2 מ"מ הנחלקים לקבוצות משנה על פי גודלם:
    • חול – גרגרים שגודלם 0.063–2 מ"מ
    • טין – גרגרים שגודלם בין 0.004 מ"מ ל-0.063 מ"מ
    • חרסית – גרגרים שגודלם קטן מ-0.004 מ"מ

החלקיקים ואופני ההובלה שלהם:

חלקיק גודל אופן הובלה סלעים
גרורות יותר מ-256 מ"מ מוסעים בסחיפה בזרמי נהרות עזים ובאמצעות קרחונים קונגלומרט, ברקציה
צרורות 64–256 מ"מ מוסעים בשטפונות בנהרות קונגלומרט, ברקציה
חלוקים 4–64 מ"מ הובלה ועיצוב בערוצי נחלים ונהרות ובחופים קונגלומרט
חול 0.063–2 מ"מ מוסעים על ידי רוחות עזות או באמצעות זרמים בנהרות ובים אבן חול
טין 0.004–0.063 מ"מ מוסעים ברוח כאבק אבן טין
חרסית פחות מ-0.004 מ"מ מוסעים במים כתרחיף וברוח כאבק סלע חרסית, פצלים


מקור המשקעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומרים היוצרים משקעים נובעים ממקורות מגוונים:

משקעים קלאסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובנים מיקרוסקופיים במשקעים שהוצאו בקידוח בים המלח

משקעים קלאסטיים או דטריטיים מורכבים מתוצרי פירוקם של סלעי יסוד פלוטוניים וגעשיים, סלעים מותמרים וסלעי משקע. משקעים אלה – מהם נוצרים סלעים דוגמת אבן חול וטוף געשי – נחלקים ל-3 קבוצות משנה, על פי גודל החלקיקים:

  • משקעים רודיטיים (rudites) – משקעים המורכבים מגרגרים גדולים
  • משקעים ארניטיים (arenites) – משקעים המורכבים מגרגרי חול וטין
  • משקעים לוטיטיים (lutites) – משקעים המורכבים מגרגרי טין וחרסית

משקעים כימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקעים אלה נובעים משקיעת חומרים מתוך תמיסות. חומרים אלה מתגבשים למינרלים יוצרי סלע דוגמת הליט וגבס, המצטברים ויוצרים סלעי התאדות.

משקעים ביוגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקעים אלה מורכבים מחומרים אורגניים שמקורם בשרידי צמחיה ובעלי חיים. החומרים האורגניים מתפרקים או נותרים בשלמותם ויוצרים סלעי משקע דוגמת אבן גיר וקירטון ושוניות.

מקורות חוץ-ארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקעים אלה נוצרים מחלקיקים בגדלים שונים שמקורם מחוץ לכדור הארץ. חלקיקים אלה עשויים להיות גדולים מאוד – דוגמת מטאוריטים, או קטנים מאוד – דוגמת אבק.

אזורי השקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרטונות אפיק

משקעים עשויים להצטבר במקום בו נוצרו, או להיות מובלים ממקומות מרוחקים ולהצטבר בסוף דרכם.

משקעי מערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערות מצטברים ספלאותמים (speleothems) – משקעים קלציטיים או ארגוניטיים השוקעים מתוך מים בחללים קארסטיים. משקעים אלה מתקשים ויוצרים בחלל המערה נטיפים וזקיפים.

משקעים נהריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקעים אלה מובלים לנהרות ונחלים ומצטברים לאורך אפיקיהם או במוצאם. בהיערמם הם יוצרים מגוון של מבנים גאומורפולוגיים:

  • לאורך האפיק נוצרים גלונים – תלוליות מאורכות הנוצרות כתוצאה מתנועת המים ומורכבות ממשקעי חצץ בגדלים שונים וחול. משקעים אלה נקראים "שרטונות אפיק".
  • בנהרות שבהם הזרם אינו אחיד בכיוונו אלא מורכב מרשת של זרמים ("זרם פְּזָרוֹת", braided stream), נוצרים שרטונות צפופים וקטועים המתחברים ונפרדים לסירוגין.
  • כאשר זרימתם של נחלים ונהרות מאטה או בהגיע מימיהם למישור, נוצרות מניפות סחף.

משקעים קרחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע תועה משובץ בתוך טיליט

תוצרי הפירוק של סלעים עשויים להילכד בקרחון ולנוע עמו למרחק גדול. גודל החלקיקים הנישאים על ידי הקרחון עשוי לנוע בין גרורות לבין חרסית. בשולי הקרחון ובחזיתו נערמים השברים הקלאסטיים למורנות – תלוליות מאורכות של שברי סלעים בהתמיינות גרועה – שברים בגדלים שונים מעורבים זה בזה. מהצטברות והתמצקות של משקעים קרחוניים נוצרים סלעי טיליט (Tillite).

סלעים בודדים עשויים להינתק מסביבת היווצרותם ולהינשא על ידי הקרחון למרחק רב. אלה נקראים סלעים תועים (erratic blocks) ונמצאו באזורים שעוצבו על ידי קרחונים, דוגמת הרמות המחורצות.

משקעי הפשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מפשירים מי הקרחון, שוקעים מתוכם השברים הסלעיים תוך התמיינות טובה – החלקיקים מסתדרים על פי גודלם: הגדולים בתחתית והקטנים מעליהם.

משקעים אגמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי נהרות או הפשרת קרחונים עשויים להתנקז לתוך אגם. החלקיקים – לרוב גרגרים קטנים – שוקעים מתוכם ומצטברים על קרקעית האגם. משקעים אלה מתאפיינים בוורוות – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות הנבדלות בעוביין ובצבעיהן. ורוות של משקעים אגמיים יצרו את סלעי חוואר הלשון בדרום ים המלח.

תהליכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקים

במשקעים מתקיימים שלושה סוגים של תהליכים: תהליכים ראשוניים התורמים להיווצרותם, תהליכים המובילים ומסיעים אותם ממקום היווצרותם למקומות אחרים ותהליכים מאוחרים היוצרים מהם סלעים.

תהליכים יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקעים נוצרים מצירוף של תהליכים:

  • שחיקה – תהליך מכני הנגרם מחיכוך בין סלעים וחלקיקים, הגורם להסרה של שכבותיהם החיצוניות. באופן זה נוצרים חלוקים וגרגרי משקע מעוגלים.
  • סחיפה – הסרה מכנית של חלקיקים מפני השטח של סלעים באמצעות רוח, מים וקרחונים.
  • בליה – מגוון של תהליכים איטיים – מכניים, כימיים וביולוגיים – הגורמים להתפרקות והתפוררות הסלעים אין סיטו.
  • שקיעה כימית – היווצרות משקעים כתוצאה משקיעתם של חלקיקים מתוך תמיסות.
  • שקיעה ביוגנית – היווצרות משקעים כתוצאה משקיעתם של שרידי צמחיה ובעלי חיים
  • התפרצות געשית – היווצרות של חומרים פירוקלסטיים הנפלטים מהרי געש.
  • השקעה והרבדה – החלקיקים שנוצרו באמצעות תהליכי הפירוק והשקיעה שוקעים ומצטברים על היבשה או בקרקעית הים. חזרה על תהליכים אלה יוצרת שכבות משקע המורבדות זו מעל זו.

הובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופת חול

ממקום היווצרותם נסחפים המשקעים למקומות אחרים באמצעות רוחות, זרמי מים בים וביבשה, קרחונים ומי הפשרתם. במהלך הסעתם חלים במשקעים תהליכי משנה:

  • שחיקה – הגורמת להתעגלותם
  • התמיינות – התארגנות של החלקיקים על פי גודלם

תהליכים מגבשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היווצרות המשקעים מתקיימים בהם תהליכים מגבשים הנקראים דיאגנזה (diagenesis). תהליכים אלה גורמים להתקשות המשקע וכוללים: הידוק ודחיסה – לחצים המופעלים על המשקעים ביבשה ובים גורמים ללחיצתם ולאחיזת הגרגרים זה בזה. מילוּט – תמיסות החודרות למשקע מתקשות ויוצרות מעין מלט המאחד את הגרגרים לסלע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]