אבי לינקולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לינקולן ב-1992

אנה מריה וולדרידג' (Anna Marie Wooldridge) הידועה בשם הבמה אֶבִּי לינקולן (Abbey Lincoln‏; 6 באוגוסט 1930 - 14 באוגוסט 2010) הייתה זמרת ג'אז, מלחינה, פזמונאית, שחקנית ופעילה בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה מריה וולדגידג נולדה בשיקגו וגדלה באזורי הכפר של מישיגן, בת עשירית מבין 12 ילדים. בתחילת שנות החמישים נדדה להונולולו בשאיפה להפוך לזמרת במועדוני ג'אז. בהונולולו פגשה את בילי הולידיי, שהייתה למשפיעה המרכזית עליה ואת לואי ארמסטרונג. בהמשך עברה עם הפזמונאי בוב ראסל, שהפך למנהלה הראשי, ללוס אנג'לס. בעצתו גם שינתה את שמה כסמל לזכרו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן.

ב-1956 הוציאה את תקליטה הראשון "Affair ... a Story of a Girl in Love" ("רומן... סיפור של נערה מאוהבת") והופיעה כשחקנית בסרט "The Girl Can't Help It" עם ג'יין מנספילד. הן על עטיפת האלבום והן בסרט היא הופיעה לבושה בתלבושות סקסיות מפתות. שנה לאחר מכן הוציאה את תקליטה השני עם נגן הסקסופון סוני רולינס והמתופף מקס רואץ', "That's Him" ("זה הוא"), גם בתקליט זה שמרה על תדמיתה המפתה. בהשפעתו של רואץ' פנתה לכיוון הבי בופ, לפעילות בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית ולתדמית קשוחה ומקורית יותר שהונצחה לראשונה בתקליטם המשותף "We Insist! Max Roach's Freedom Now Suite" ("אנו מתעקשים! סוויטצ החופש של מקס רואץ'") מ-1960. בתקליטם הבא החלה גם לכתוב לעצה שירים.

ב-1962 נישאה למקס רואץ'. ב-1964 כיכבה בסרט "Nothing but a Man" המגולל סיפור המתרחש בדרום ארצות הברית ומציג סיפור קשה של הפרדה גזעית. ב-1968 הופיעה כמשרתת איווי בתפקיד קומי בסרט "For Love of Ivy" ("לאהבתה של איווי") לצד סידני פואטייה, על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב. רק לאחר גירושיה מרואץ' ב-1970 חידשה את הקלטות הג'אז שלה. במהלך שנות השבעים הופיעה במספר הופעות בסדרות טלוויזיה, בהן הכל נשאר במשפחה.

ב-1972 נסעה לסיור במדינות אפריקה ואף זכתה בפרסים מאת ממשלות זאיר וגיאנה. בתקופה זו התרכזה בכתיבת טקסטים. ב-1980 עברה לניו יורק וחזרה להופעות, החל מתקופה זו החלה להופיע חבושה במגבעת שחורה, שהפכה לסמלה. תקליטה מ-1991 "The World Is Falling Down" ("העולם מתמוטט") זכה להצלחה מרשימה בקרב המבקרים ובציבור, כך גם התקליט "You Gotta Pay the band" שהקליטה עם סטן גץ ותקליטה מ-2007 "Abbey Sings Abbey" בו שרה משיריה בפרשנות חדשה. בתקליטיה "Throw It Away" ו-"When I'm Called Home" שרה שירים מכל המסורת האמריקאית בעיבוד ג'אז מספר השירים האמריקאי הגדול ועד בוב דילן, תקליטים אלה וההופעות שבאו בעקבותיהם זכו לפופולריות רבה ולהערכת הביקורת.

באוגוסט 2011 נבחרה בסקר המבקרים של המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז[1].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956: Abbey Lincoln's Affair – A Story of a Girl in Love
  • 1957: That's Him
  • 1958: It's Magic
  • 1959: Abbey Is Blue
  • 1960: We Insist! – Freedom Now
  • 1961: Straight Ahead
  • 1973: People in Me
  • 1980: Painted Lady
  • 1980: Golden Lady
  • 1983: Talking to the Sun
  • 1987: Abbey Sings Billie, Vol. 1 & 2
  • 1990: The World Is Falling Down
  • 1991: You Gotta Pay the Band
  • 1992: Devil's Got Your Tongue
  • 1992: When There is Love
  • 1993: The Music is the Magic
  • 1994: A Turtle's Dream
  • 1996: Who Used to Dance
  • 1998: Wholly Earth
  • 2000: Over the Years
  • 2003: It's Me
  • 2007: Abbey Sings Abbey

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]