אגודות הכפרים

אגודות הכפרים היו ארגונים פוליטיים פלסטינים שקמו בשטחי יהודה ושומרון אחרי 1977 ושמו להם למטרה הן את קידומו של האזור הכפרי, והן קידומה של מסגרת מדינית פלסטינית עצמאית שתתקיים בדו-קיום לצד ישראל תוך שלילתו של אש"ף. בין הפעילים הבולטים בהתארגנות היו מוסטפא דודין ומוחמד נאצר.

מצד החברה הפלסטינית היו שהאשימו את אגודות הכפרים בבגידה. כך, למשל, גרסו אש"ף כמו גם זרמים פרו-ירדנים. ההתנגדות לאגודות הביאה אף להתנקשות בראש האגודות ברמאללה שהיה תושב הכפר בילעין (נובמבר 1981). בנוסף, שחיתויות פוליטיות מצד כמה מראשי האגודות פגעו אנושות בתדמיתן.

בראשית דרכן זכו האגודות לעידודו של הממשל הצבאי הישראלי ובעיקר מצידו של פרופ' מנחם מילסון, יועץ הממשל הצבאי לענייני ערבים בגדה ומאוחר יותר ראש המנהל האזרחי, מתוך תקווה שהאגודות יחלישו את כוחו של אש"ף. היחס לאגודות השתנה בשנת 1983 עם חילופי גברי במנהל האזרחי כאשר ראש המנהל החדש, שלמה איליה, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים בנימין בן אליעזר אסרו על האגודות להמשיך את פעולתן המדינית. השמאל הישראלי התנגד לאגודות וראה באש"ף את נציגם הבלעדי של הפלסטינים. גם הימין הישראלי לא אהד את האגודות מחשש שתנועה פלסטינית מתונה עלולה להוביל למדינה פלסטינית המתקיימת בדו קיום לצד ישראל, על חשבון חזון ארץ ישראל השלמה.

לקריאה נוספת

• "אגודות הכפרים", לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל, בעריכת שילה הטיס רולף, כתר, ירושלים, 1988, עמ', 10.