המנהל האזרחי

המִנהל האזרחי (בר"ת: מנהא"ז) הוא גוף שהקימה מדינת ישראל בשנת 1981, ואשר תפקידו הוא לנהל את הפעולות האזרחיות (הלא-צבאיות) של השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ועד ספטמבר 2005 גם ברצועת עזה. ראש המנהל האזרחי הנוכחי הוא תא"ל מוטי אלמוז. ראש המנהל האזרחי כפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים, שנכון לשנת 2010 הוא איתן דנגוט.

תפקיד המנהל האזרחי

מהותו של המִנהל ותפקידו הוגדרו בצו מס' 947 של הממשל הצבאי, הקובע בסעיף 2:

"מוקם בזה מִנהל אזרחי באזור. המִנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתם ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מִנהל תקין וסדר ציבורי."

הגוף הוקם כדי להוציא מידי צה"ל את ניהול העניינים האזרחיים בשטחים שנכבשו ב-1967 ולא סופחו לישראל, אולם הוא אינו גורע מסמכויות הממשל הצבאי באזור, כיוון שפעולותיו כפופות לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהוא אלוף בצה"ל הפועל במסגרת משרד הביטחון, ומדיניותו צריכה להיות מעוגנת בצווים של אלוף פיקוד המרכז, שהוא הממונה על החקיקה בשטחים הכפופים למרות ישראל באזור יהודה ושומרון. המנהל האזרחי זוכה לליווי משפטי שוטף של "היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון" בפרקליטות הצבאית (יועמ"ש איו"ש)‏‏.

אף כי הגדרת תפקידו של המנהל היא דאגה לרווחתה של כלל האוכלוסייה באזור יהודה ושומרון, נטען בעבר כי, מעצם היותו חלק מהממסד הישראלי, הוא מעדיף בפועל את האינטרסים של מדינת ישראל באזור, לרבות אלו של המתיישבים הישראלים, כשאלה מתנגשים באינטרסים של התושבים הערבים. מחקרים שנעשו בשנת 2011 וכן נתונים שפרסם המנהל האזרחי בשנת 2011^{[דרוש מקור]} מראים על אכיפה סלקטיבית דווקא לטובת התושבים הערבים, למשל בתחום הבנייה הבלתי חוקית: 25% מהמבנים היהודים שהוצא עליהם צו הריסה מבית משפט נהרסו בפועל לעומת הבנייה הבלתי חוקית הערבית שבה רק 13% מהמבנים שהוצא עליהם צו הריסה מבית משפט נהרסו בפועל.^{[דרוש מקור]}. מנגד טענו ארגוני זכויות אדם כי לא ניתן לערוך השוואה כזו כשמראש מדיניות מתן האישורים מוטה: לטובת המתנחלים עומדים גופי תכנון אזרחיים עם נציגות לקהילה (כלומר לציבור המתנחלים) ואילו עבור הפלסטינים מתכננים גופים צבאיים ללא נציגות לפלסטינים. ואכן לפי נתוני המינהל האזרחי, שהועברו לארגונים, רק אחוז זעום מבקשות להיתרים שמגישים הפלסטינים לבנייה אכן מאושרים. במצב כזה, לטענת הארגונים, נתוני ההריסות זניחים ביחס למבנה הבסיסי של מערכת התכנון המפלה כנגד פלסטינים.

המנהל האזרחי משמש בתפקיד מקביל ל"משרד הפנים" בישראל, כאשר כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים (משרד התחבורה, הבריאות, התעסוקה וכו') שולחים נציגים מטעמם האחראים כל אחד על התחום באזור השיפוט של המנהל האזרחי. הקשר עם התושב עצמו נוצר ומתנהל באמצעות תשעת משרדי התיאום והקישור הישראליים הפועלים ביהודה ושומרון. המנהל האזרחי אחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. בין השאר הוא אחראי על הנפקת אישורי הכניסה לישראל, אישורי התנועה בתוך יו"ש, אישורי תנועה ברכב (היתר כתר), אישורי עבודה וכמעט כל אישור רלוונטי אחר.

תקציב המנהל האזרחי הפועל, כחלק מתיאום הפעולות בשטחים, מגיע דרך תקציב המדינה אך מגיע גם דרך הכנסותיו ("הוצאה מותנית הכנסה") כגון: אגרות רישום מקרקעין (טאבו), אגרות תכנון, אגרות תחבורה, הכנסות מבתי משפט צבאיים בגין קנסות, חילוט ערבויות ואגרות בגין ביול בקשות כניסה לישראל.

משרדי מנהלת התיאום והקישור הישראלים (מת"ק):

1. מת"ק רמאללה - מצפון לרמאללה, סמוך למפקדת המנהל האזרחי.
2. מת"ק ג'נין - ליד הכפר סאלם
3. מת"ק שכם - סמוך לכפר חווארה מדרום לשכם
4. מת"ק אפרים - ליד קדומים
5. מפקדת המנהל האזרחי - במטה המנהל האזרחי ליד בית אל
6. מת"ק עוטף ירושלים - סמוך למעלה אדומים
7. מת"ק בית לחם - סמוך לצומת עציון מדרום לירושלים
8. מת"ק חברון - בהר מנוח מדרום לחברון
9. מת"ק יריחו - ליד ורד יריחו מדרום-מערב ליריחו
10. מת"ק אזח"ע - ברצועת עזה סמוך למעבר ארז
11. הנציגות הדרומית בעזה - ברצועת עזה סמוך למעבר כרם שלום

היסטוריה

חיילים בבית לחם, 1978

משנת 1967 ועד תחילת שנות השמונים התקיים באזור יהודה, שומרון ורצועת עזה ממשל צבאי מלא ברוח האמנות הבינלאומיות המתייחסות לשלטון בשטח שנתפס במלחמה.

בשנת 1981 החליט שר הביטחון דאז, אריאל שרון, להפריד בין המשימה הרגילה של צה"ל להגן על מדינת ישראל ואזרחיה מפני איומים חיצוניים, לבין אחריותו לדאוג לצורכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבחסות ישראל. לשם כך הוא הקים את המנהל האזרחי שלקח על עצמו את הטיפול בעניינים האזרחיים, והותיר בידי הממשל הצבאי רק את האישור הסופי לפעולות בעניינים אלה.

בשנת 1995, כחלק מהסכם הביניים (אוסלו II), הועברו חלק מסמכויות המנהל האזרחי לרשות הפלסטינית. מכיוון שבידי ישראל נותרו סמכויות אזרחיות וביטחוניות רבות, היה צורך בתיאום של הרשויות הפלסטיניות עם אלו הישראליות, ולכן הקימו מדינת ישראל והרשות הפלסטינית את מפקדות התיאום והקישור (מת"ק). עם פרוץ האינתיפאדה השנייה חדלו משרדי המת"ק לעסוק בתיאום ובשיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות כמעט לגמרי, ועבודתם התמקדה בטיפול בבקשות להיתרי מעבר בין חלקים של איו"ש ובין איו"ש לישראל. בניגוד לעבר, פונים בשנים האחרונות פלסטינים רבים ישירות למשרדי המת"ק הישראליים, מבלי להזדקק לשירותיהם של מקביליהם הפלסטיניים.

במהלך שנת 2005 הוקמה מפקדת תיאום וקישור גם באזור עוטף ירושלים, סמוך למעלה אדומים, כדי לתת מענה לסוגיות מרקם החיים שנפגע עקב בנייתה של גדר ההפרדה.

מועצת התכנון העליונה

כל הסמכויות התכנוניות ביהודה ושומרון מרוכזות בידי ועדת תכנון אחת והיא מועצת התכנון העליונה, השוכנת במטה המנהל האזרחי הסמוך לבית אל.

בשנת 1966, כשנה לפני תחילת מלחמת ששת הימים, חוקק חוק ירדני הקרוי "חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 79", אשר הסדיר את נושא התכנון והבנייה בגדה המערבית, שהייתה בידי ירדן. חוק זה החליף את החוק הירדני הקודם, "חוק לתכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 31" משנת 1955 שהחליף בזמנו את החקיקה המנדטורית הבריטית. החוק, משנת 1966, קבע בין היתר, את הרכב רשויות התכנון ואת סמכויותיהן, התווה את תהליך תכנונן ואישורן של תכניות פיתוח ואת תהליך הוצאת רישיונות בניה, וכן הגדיר את הליכי הערעור על החלטות רשויות התכנון ואת הצעדים שיינקטו במקרה של עבירות על החוק.

בשנת 1971 הוציא הצבא צו ובו הוא נותן למועצת התכנון העליונה בין השאר את הסמכויות "לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תוכנית או רישיון" ו-"לפטור כל אדם מחובת רישיון שנדרש על פי החוק".

הצו אשר הוציא צה"ל ב-1971 ביטל את הוועדות המחוזיות. כל הסמכויות רוכזו בידי מועצת התכנון העליונה הנמצאת במנהל האזרחי בבית אל. בראש מועצת התכנון העליונה, לפי חוק התכנון והבנייה הירדני, עומד שר הפנים הירדני. מפקד האזור מינה את קצין המטה לענייני פנים של המנהל האזרחי ליו"ר מועצת התכנון העליונה. הנהלים הייחודיים הפכו את חברי ועדת התכנון העליונה והעומד בראשה, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל בדרג בינוני, לכל-יכולים בתחום. הסמכות שניתנה בידם רבה יותר מסמכותו של שר הפנים בכל הנוגע לתוכניות מתאר בתחומי הקו הירוק.

ביקורת

מעט מאוד מחקרים אובייקטיבים נעשו על פעולות המנהל האזרחי מכיוון שהמנהל כמעט ואינו מפרסם נתונים על עבודתו.

כנגד המנהל האזרחי נטען שהוא מפלה לרעה את המגזר היהודי. לדוגמא בשנת 2008 איתר המינהל 646 מבנים בלתי חוקיים במגזר הפלסטיני והרס 111 מהם (17%). באותה שנה איתר המינהל 293 מבנים בלתי חוקיים במגזר היהודי והרס 105 מהם (36%).

מאידך לטענת עמותת במקום, ישראל משתמשת בכלים תכנוניים שונים כדי לצמצם במידת האפשר את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית בשטח C. כך למשל בשנת 2005 הוגשו למנהל האזרחי 189 בקשות של פלסטינים להיתרי בנייה, מהן אושרו רק 13 (7%). באותה שנה נבנו בהתנחלויות 1180 יחידות דיור.

ביקורת אחרת מצד אנשי שמאל וימין כאחד היא שהם רואים את המנהל האזרחי כגוף אנטי דמוקרטי אשר כופה את שליטתו על חיי אנשים שלא בחרו בו ובעומדים בראשו.

עם מתן צו הקפאת הבנייה בסוף שנת 2009, הועברה האחריות על מילוי הצו למינהל. לצורך כך הגדיל המינהל את מצבת כוח האדם שלו ופעל בנמרצות להפסקת כל עבודות הבנייה היהודיות בכל שטחי יו"ש אף במקומות שכבר קיבלו אישור מוקדם יותר אולם לא החלה בהם הבנייה בפועל ואף לא הונחו יסודות. מהלך זה עורר זעם בקרב המתיישבים שטענו כי המנהל עוסק אך ורק בבנייה בהתנחלויות ולא בבנייה בלתי חוקית של ערבים בשטחי C.

המינהל האזרחי, כך פורסם, איננו משקיע את התקציבים שניתנו לו בנושאים כגון שמירה על הסביבה ופינוי אשפה, ולמרות שתחומים אלה נמצאים תחת אחריותו.

לקריאה נוספת

• קללת הברכה, שבתי טבת, הוצאת שוקן, תש"ל (1969). הספר מתאר את הליכי כינון המנהל האזרחי ביו"ש מההיבט המשפטי, הפוליטי והאנושי.
• עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר -מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 403-417)
• דיני התכנון, הבניה והמקרקעין באזור יהודה ושומרון - הדין תחיקת הביטחון והפסיקה, בעריכת רס"ן אהרון משניות, לשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, בהוצאת המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון.

קישורים חיצוניים

• אתר תיאום הפעולות בשטחים, על המנהל האזרחי
• המנהל האזרחי מעדיף את הפלסטינים - nrg, יוני 2006
• "משטר הכבישים האסורים בגדה המערבית" - בצלם, אוגוסט 2004
• ביורוקרטיה בשירות הכיבוש- מפקדות התיאום והקישור - מחסום WATCH ו-רופאים לזכויות אדם, מאי 2004
• עו"ד טליה ששון, חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, 2005
• יובל גינבר, הורסים שלום- מדיניות ההריסה ההמונית של בתי פלסטינים בגדה המערבית, בצלם, 1997
• ניכוס המרחב- תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי, שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, 'במקום'
• דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שולטים בכלכלה, "כלכליסט", 22.3.2010
• דוח על המצב הסביבתי החמור ביו"ש [1] של ירוק עכשיו נוב' 2009