אדוארד המוודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד המוודה
(1004; אוקספורדשייר, אנגליה
 - 5 בינואר 1066; לונדון, אנגליה)
Edward der Bekenner.jpg
אדוארד השלישי
שם בשפת המקור Edward the Confessor
מדינה אנגליה
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר
בת-זוג אדית מווסקס
שושלת בית וסקס
אב אתלרד השני
אם אמה מנורמנדיה
מלך אנגליה
תקופת כהונה 8 ביוני 1042 - 5 בינואר 1066
הקודם בתפקיד הארדיקאנוט
הבא בתפקיד הרולד השני, מלך אנגליה

אדוארד המוודה (אנגלית: Edward the Confessor;‏ 1004 - 5 בינואר 1066) היה מלך אנגליה מה-8 ביוני 1042 ועד מותו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד היה בנם של אתלרד השני, מלך אנגליה ואמה מנורמנדיה, אחותו של ריצ'רד השני דוכס נורמנדיה. ב-1013, כשפלשו הדנים לממלכת אנגליה, סייעה אמה לאדוארד, אביו המלך אתלרד ואחיו אלפרד להימלט לנורמנדיה, שם שהה אדוארד במשך שנים רבות.

ב-1036 שב אדוארד לאנגליה עם אחיו הגדול אלפרד, שניסה להדיח את המלך הרולד הראשון, בן לשושלת הדנית, ולמלוך בעצמו. אלפרד נלכד והוצא להורג, אך אדוארד הצליח להימלט.

ב-1041 שב אדוארד שנית לאנגליה, הפעם בהזמנתו של המלך הארדיקאנוט, שהיה אחיו-למחצה של אדוארד מצד אמו (אביהם של הארדיקאנוט ושל הרולד הראשון היה המלך קאנוט הגדול). במהלך שלטונו של הארדיקאנוט משלו השניים במשותף, ולאחר מותו ירש אדוארד את כס המלכות האנגלי כיורש של שתי השושלות (שני אחייניו של אדוארד, בניו של המלך אדמונד השני שקדמו לאדוארד בזכותם לירושה, היו בגלות).

מאחר ששהה שנים ארוכות בנורמנדיה, הייתה לאדוארד זיקה רבה לנורמנים. קשר זה היה לצנינים בעיניי האצילים הסקסונים והדנים, ובעקבות זאת גדלה אופוזיציה אנטי-נורמנית, אותה הנהיג גודווין רוזן וסקס, שבתו אדית נישאה לאדוארד ב-1045. מנישואין אלה לא נולדו לזוג ילדים, ויש הטוענים כי הנישואין כלל לא מומשו, בין אם בגלל נדר פרישות שאדוארד נטל על עצמו, הפרש הגילאים המשמעותי (למעלה מעשרים שנה) בין בני הזוג, או האיבה שרחש המלך למשפחת אשתו.[דרוש מקור]

ב-1051 ביקר יוסטס השני רוזן בולון את המלך, אך הביקור הוביל לעימות אלים בינו לבין אנשי דובר. גודווין לא הענישם, ובעקבות זאת הגלה אותו אדוארד. שנה לאחר מכן שב גודווין לאנגליה בראש צבא, וכפה עליו להשיב לו את תאריו. הוא נפטר ב-1053, אך בנו, הרולד גודווינסון, צבר כוח רב אף יותר, והפך לאדם החזק ביותר לאנגליה מלבד המלך עצמו.

ב-1066 מת אדוארד המוודה ללא צאצאים, ובמשך תקופה ארוכה לאחר מותו היה הקדוש הפטרון של אנגליה. יורשו הקרוב ביותר, אדגר אתלינג, נכדו של אדמונד השני, היה אז בן ארבע-עשרה בלבד, והויטנגמוט רצו במלך מבוגר דיו על מנת להגן על ארצו מפני פלישות. לפיכך נבחר הרולד גודווינסון, גיסו של אדוארד המוודה, לרשת את כס המלכות.

ויליאם דוכס נורמנדיה, שביקר באנגליה בעת ששהה גודווין בגלות, טען כי אדוארד הבטיח לו את הכתר האנגלי לאחר מותו. החלטת מועצת המלך להכתיר את גודווינסון הביאו לפלישת ויליאם לאנגליה ולכיבושה בעקבות תבוסת גודווינסון בקרב הייסטינגס.

אדוארד המוודה ידוע כמלך האנגלו-סקסוני הלפני אחרון וכמלך האחרון של בית וסקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד המוודה בוויקישיתוף
מלכי אנגליה
ממלכת מרסיה | בית וסקס | המלכים הנורמנים | בית פלנטג'נט | בית לנקסטר | בית יורק | בית טיודור | בית סטיוארט | בית הנובר | בית וינדזור
אגברט | אתלוולף | אתלבאלד | אתלברט | אתלרד הראשון | אלפרד | אדוארד הראשון | אלפווארד | אתלסטאן | אדמונד הראשון | אדרד | אדוויג | אדגר | אדוארד השני | אתלרד השני | סוויין (מדנמרק) | אתלרד השני | אדמונד השני | קאנוט (מדנמרק) | הרולד הראשון (מדנמרק) | הארדיקאנוט (מדנמרק) | אדוארד השלישי | הרולד השני | אדגר אתלינג
Flag of the United Kingdom.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.