קאנוט הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הכול נמצא בפתיח, יש לחלק לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קאנוט הגדול מלך אנגליה, דנמרק ונורבגיה
(994 או 995; דנמרק - 12 בנובמבר 1035; שאפטסבורי, אנגליה)
Cnut.jpg
קאנוט הגדול
שם בשפת המקור Cnut the Great
מדינה אנגליה
מקום קבורה קתדרלת וינצ'סטר
בת-זוג
שושלת בית וסקס
אב סוויין פורקבירד
אם סיגריד
מלך אנגליה
תקופת כהונה 1016 - 12 בנובמבר 1035
הקודם בתפקיד אדמונד השני, מלך אנגליה
הבא בתפקיד הארדיקאנוט
מטבעות כסף מימי קאנוט

קְנוּט השני מלך דנמרק (הראשון מאנגליה)"הגדול"דנית: Knud den Store - קְנוּד דֶן סטוֹר, לעתים נהגה קָאנוּט;‏ 994/99512 בנובמבר 1035) הוא מלך אנגליה, דנמרק ונורבגיה, שליט ומושל שלזוויג ופומרניה. בנם של סוויין פורקבירד וסיגריד, אלמנת אריק משבדיה. אביו של קאנוט היה עובד אלילים, אך קאנוט עצמו נטבל לנצרות בגיל צעיר, וקיבל את השם למברט.

מהמאה ה-9 החלו הויקינגים הדנים פולשים לממלכת אנגליה. עם השנים התיישבו בארץ, שנודעה כ"דֶנילוֹ". אתלסטאן, מלך אנגליה מיגר את הדנילו, אך יורשיו, אדמונד הראשון ואדרד, נאלצו להדוף פלישות ויקינגיות חוזרות ונשנות. עם המלכתו של אדגר שקטו הרוחות, והפולשים הוכרו כיושבי קבע, אך לאחר מותו החריפו מחדש היחסים בין יושביה הדנים של אנגליה ליושביה האנגלו-סקסים, ושבו הפלישות הוויקינגיות.

אתלרד השני, שירש את הכתר האנגלי, השיג את השלום במחיר כבד, אך לבסוף עלה על דעתו כי כל שכירי חרבו ויושביה הוויקינגיים של ממלכתו קשרו נגדו קשר. בשנת 1002 הוציא לפועל טבח נורא. בין הנטבחים הייתה גונהילד, אחותו של סוויין מלך דנמרק. כתגמול, סוויין פשט על אנגליה, טבח ביושביה, ולאחר קבלת מס עתיר חזר לארצו.

באוגוסט שנת 1013 שב סוויין לאנגליה בלווית בנו קאנוט, נסיך הכתר הדני. במערכה מתוחכמת שיעבד את הדנים שבצפון אנגליה, ורבים מיושבי אנגליה המרכזית, התקפתו נהדפה בלונדון, אך הוא נמשח למלכות אנגליה בעוד שאתלרד פרש לנורמנדיה. בפברואר של אותה השנה מת סוויין, והצי הכתיר את בנו למלך אנגליה. המלכתו של קאנוט לא נתקבלה בידי האצולה, ואתלרד המודח הושב לכס האנגלי. לפיכך שב קאנוט לדנמרק בשנת 1014, מחשש לחייו, אך לא לפני שהטיל מומים בשבויי אביו, כאות לעתיד לבוא.

באוגוסט שנת 1015 פלש לאנגליה בשנית, עם צבא של כ-8000 איש. הוא לחם במספר קרבות לא מכריעים כנגד אתלרד, ומאוחר יותר כנגד יורשו אדמונד השני. באוקטובר שבשנת 1016 מחץ קאנוט את כוחותיו של אדמונד בקרב אסנדון.

השניים נפגשו על אי בנהר הסברן והסכימו לחלק את הממלכה ביניהם, אך מותו של אדמונד בנובמבר 1016 הפך את קאנוט לשליטה היחיד של אנגליה, באישור הויטנגמוט מינואר 1017. על מנת לבסס את שלטונו נישא קאנוט לאלמנתו של אתלרד השני, אמה מנורמנדיה, בתו של ריצ'רד הראשון, דוכס נורמנדיה, ובכך חיזק גם את קשריו הפוליטיים והמסחריים עם דוכסות נורמנדיה.

כמלך אנגליה שילב קאנוט בין מוסדות אנגליים ודניים. כמו כן, ריכז את החוקים האנגליים ויצר אחידות במסורת הסקסונית. בחלקו את המדינה, בסגנון הדני, לארבעת מחוזות (וסקס, מרסיה, מזרח אנגליה ונורת'מבריה), ייסד את שיטת האדונות הטריטוריאלית שתונח ביסוד הממשל האנגלי במשך מאות שנים לאחר מכן. מס ההגנה האנגלי האחרון שולם למלך, וסכומו הכולל היה 82,500 פאונד. קאנוט הרגיש בטוח דיו כדי לשלוח את הצי בחזרה לדנמרק לאחר קבלת תשלום של 72,000 פאונד בשנת 1018. קאנוט תמך במפעלים רבים, מימן את בנייתן של כנסיות וקתדרלות רבות, שלח מסיונרים לדנמרק ואף עלה לרומא.

כדי לקשר עצמו עם השושלת שהדיח נשא, כאמור, את אמה מנורמנדיה, וכך מנע התקפה מצד נורמנדיה, בה ישבו בניו הגולים של אתלרד השני, אלפרד ואדוארד. את בנו מנישואין אלו, הארדיקאנוט, מינה ליורש העצר על חשבון אחיו הרולד, בנה של פילגשו. בשנת 1018 (או 1019) ירש קאנוט את אחיו, הרולד השני, מלך דנמרק, ובשנת 1028 כבש את נורבגיה עם צי בן 50 ספינות מאנגליה. נסיונו לשלוט בממלכה דרך סוויין, בן נוסף מפילגשו, תם במרידה והחזרת השושלת הנורבגית המודחת, תחת מגנוס הטוב.

קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, התיידד עם קאנוט, ואירס את בנו היינריך לגונהילדה, בתו של קאנוט. וכן העביר לפיקוחו את שלזוויג ופומרניה. האחרונה כנראה הייתה לאחוזה פיאודלית של קאנוט, היות שבולסלאב הראשון, דוכס פולין, שלח את צבאו לעזרת קאנוט בכיבוש אנגליה.

קאנוט זכה לתדמית של מלך טוב ומוצלח, אולם נקודת מבט זו ניתן לשייך ליחסו הטוב לכנסייה, ששלטה בכל הכותבים וההיסטוריונים דאז. כך, למשל, מתואר קאנוט כמלך ששמר על מצוות הדת, אף על פי שניהל נישואים ביגמיסטיים באופן פתוח, והיה אחראי לרציחות פוליטיות רבות.

הוא מוזכר במיוחד באגדה מסוימת בה ניסה להחזיר את גלי הים אחורה. לאחר שנמאסו עליו דברי החנופה שבחצרו, כאשר פגש בחנפן שהציע כי המלך יכול לשלוט ביסודות הטבע עצמם, יצא לסאות'המפתטון כדי להוכיחו אחרת. אגדה זאת נתפרשה פעמים רבות באופן שגוי, כאילו חשב המלך את עצמו לבעל כוחות על-טבעיים. למעשה הייתה האגדה תעמולה בעדו.

קאנוט מת בשנת 1035 בשפטברי, דורסט, ונקבר בוינצ'סטר. הוא הוריש את כל המקומות בהם שלט לבנו הארדיקאנוט, שמלך בדנמרק כ"קאנוט השלישי", אך אחיו למחצה, הרולד קל-הרגליים תפס את השלטון באנגליה. לאחר מותו של הרולד ב-1040, הפך הארדיקאנוט גם למלך אנגליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מלכי אנגליה
ממלכת מרסיה | בית וסקס | המלכים הנורמנים | בית פלנטג'נט | בית לנקסטר | בית יורק | בית טיודור | בית סטיוארט | בית הנובר | בית וינדזור
אגברט | אתלוולף | אתלבאלד | אתלברט | אתלרד הראשון | אלפרד | אדוארד הראשון | אלפווארד | אתלסטאן | אדמונד הראשון | אדרד | אדוויג | אדגר | אדוארד השני | אתלרד השני | סוויין (מדנמרק) | אתלרד השני | אדמונד השני | קאנוט (מדנמרק) | הרולד הראשון (מדנמרק) | הארדיקאנוט (מדנמרק) | אדוארד השלישי | הרולד השני | אדגר אתלינג