אדמונית החורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאדמונית החורש
Paeonia mascula 02.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: בקעצוראים
משפחה: אדמוניתיים
סוג: אדמונית
מין: אדמונית החורש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Paeonia mascula
‏(ליניאוס ומילר)

אדמונית החורש (שם מדעי: Paeonia mascula) היא צמח רב שנתי ממשפחת האדמוניתיים. צמח זה נפוץ בעולם באופן טבעי בין מרוקו לאיראן. הצמח משמש כצמח נוי בארצות המזרח הרחוק (יפן, סין), באירופה ובצפון אמריקה.

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח הוא בעל פקעות שורש מעובות ומעוקלות המעמיקות בקרקע עד 100 ס"מ. הפרח הוא אדום כיין, ומכאן שמו בעברית, בעל מבנה של ספל פתוח, וגדול יחסית, המגיע לעתים עד עשרה ס"מ. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים. הפריחה היא בתחילת האביב, מאמצע מרץ ועד תחילת מאי.

אדמונית החורש בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמונית החורש היא צמח נדיר מאוד בישראל, המהווה את הגבול הדרומי של תפוצתו העולמית. היא גדלה בישראל רק בשמורת הר מירון שבגליל העליון. זהו המין היחיד ממשפחת האדמוניתיים הגדל בישראל, והוא צמח מוגן[1].

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיני היוונים נחשבה אדמונית החורש לצמח המרפא הראשון, ושימשה תרופה לסיוטי לילה, למחלות עצבים, למחלת הנפילה, לכאבי ראש ולהפרעות בכבד. דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה ללספירה, ציין כי הצמח שימש לניקוי מערכת המין הנשית לאחר לידה, להרגעת כאבי בטן ולעצירת שלשול. בימי הביניים שימש לטיפול במחלת הנפילה, בשיגעון ובפחדים. ברפואה העממית בימינו משמש הצמח לריפוי מחלות עצבים, בעיות בקיבה ולטיפול בסיוטי לילה‏[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994
  • זהר עמר, "האדמונית ותרופת הנכפה בתקופות הקדומות", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כא, תשס"א, עמ' 147 – 162.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמונית החורש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, באתר רשות הטבע והגנים - ראה עמ' 2
  2. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 60


Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.