אהרון דולב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון דולב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בינואר 1928 (בן 96)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרון דולב (דומניץ) (נולד ב-1 בינואר 1928, ח' בטבת ה'תרפ"ח) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, עיתונאי בכיר לשעבר בעיתון "מעריב" במשך עשרות שנים, שהתמקד ברפורטז'ות וכתבות שטח. זוכה "פרס שלמה מרץ לעיתונאות" מטעם מסדר ז'בוטינסקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב, בנם של דוד וג'ניה דומיניץ. לאחר קום המדינה, נסע לארצות הברית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.[1] בתקופת שהותו בארצות הברית, שיגר רשימות ורפורטז'ות לעיתון "העולם הזה". [1] בשנת 1951 התמנה לכתב הראשי של "העולם הזה". כעבור תקופה התמנה לכתב בעיתון "מעריב". אורי אבנרי, עורך "העולם הזה", סיפר שעזריאל קרליבך הביא את דולב מעיתונו, ובמסמך פנימי של מערכת "מעריב" כתב על יד שמו של דולב: "הוא בא מבית ספר מאוד טוב" (="העולם הזה").

תחילת פרסומו של דולב כעיתונאי שטח הייתה באירועי ואדי סאליב, שהיו ציון דרך בסיקור הנושא החברתי בעיתון "מעריב". דולב סיקר את האירועים מהשטח.

עבד כעיתונאי בכיר בעיתון במשך כארבעים שנה ופרסם מאות ואלפי רפורטז'ות וכתבות שטח, בעיתון ובמוסף השבועי שלו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לפסנתרנית דינה אברך, שסיקרה ב"מעריב" נושאים מוזיקליים.[1][2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר דורי: סיפורו של צנחן ישראלי בשבי המצרי, תל אביב, 1974[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]