אוגוסטן ז'אן פרנל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגוסטן ז'אן פרנל
Augustin Fresnel
1788 –‏ 1827
Augustin Fresnel.jpg
תרומות עיקריות
ביסוס התאוריה הגלית של האור.

אוגוסטן ז'אן פרנל (צרפתית: Augustin-Jean Fresnel‏; 10 במאי 178814 ביולי 1827) היה פיזיקאי צרפתי, מחלוצי האופטיקה, שתרם תרומה משמעותית לביסוס התאוריה הגלית של האור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנל נולד בברויי והיה בנו של אדריכל. התקדמותו בלימודים הייתה איטית, ועד גיל שמונה כלל לא ידע לקרוא. במלאת לו שלוש-עשרה החל ללמוד באקול סנטרל, ובגיל שש-עשרה באקול פוליטכניק, שם התבלט בכישרונותיו. משם המשיך ללימודים באקול דה פונטס. בשנים שלאחר מכן עבד כמהנדס, אך בשנת 1814, עם חזרתו של נפוליאון לשלטון, איבד את משרתו עקב תמיכתו בבית בורבון.

עם החזרת המונרכיה לצרפת, השיג פרנל משרת מהנדס בפריז, בה בילה את רוב חייו באותה תקופה. מחקריו בתחום האופטיקה שנמשכו עד למותו, החלו ככל הנראה בסביבות שנת 1814, בה כתב מאמר על סטיית קרני האור, שאותו לא פרסם. בשנת 1818 כתב מאמר על עקיפה, עליו קיבל פרס מהאקדמיה הצרפתית למדעים בפריז בשנה שלאחר מכן. בשנת 1823 נבחר פה אחד להיות חבר באקדמיה, ובשנת 1825 נבחר לחבר בחברה המלכותית של לונדון, שהעניקה לו בשנת 1827, בעת מחלתו האחרונה, את מדליית רמפורד. בשנת 1819 מונה לפקח על מגדלור, ובשבילו יצר סוג חדש של עדשות, הידועות בימינו כעדשות פרנל, המהוות תחליף למראות. שמו מוכר בעיקר כממציא של עדשות אלו, וכיום נעשה בהן נעשה שימוש ביישומים רבים.

נפטר משחפת בעיירה סמוכה לפריז.

עבודותיו בתחום האופטיקה זכו להכרה ציבורית מעטה במהלך חייו, וחלק ממאמריו לא פורסמו על ידי האקדמיה למדעים שנים רבות לאחר מותו. הוא כתב ליאנג בשנת 1824: "אותה רגישות, או גאווה, שאותה אנשים מכנים אהבת התהילה" דעכה לה. "כל המחמאות שקיבלתי מאראגו, לפלס וביו מעולם לא נתנו לי תענוג רב כמו התגלית של אמת תאורטית, או האישור של חישוב על ידי ניסוי".

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתח את המתמטיקה המתארת התקדמות של קרני אור (אינטגרלי פרנל), ובכך הצליח גם לזכות בתחרות האקדמיה הצרפתית על עקיפה וגם לחזק משמעותית את התאוריה הגלית של האור אשר בימיו (טומס יונג היה דמות בולטת נוספת) הפכה לתאוריה המקובלת (בניגוד לתאוריה החלקיקית אשר הייתה מקובלת מאז ימי ניוטון ועד ימי פרנל).

פיתח את חוקי פרנל אשר מתארים כיצד אור נשבר ומוחזר כאשר הוא עובר מתווך אחד לתווך אחר.

השימוש שלו בשתי מראות שטוחות ממתכת, שהוצבו במקביל זו לזו, איפשר לו להימנע מאפקט העקיפה (על ידי הסדקים) שנוצר בניסוי של גרימלדי בהתאבכות. הדבר איפשר לו לחזות את התוצאה של ההתאבכות בהתאם לתאוריה הגלית של האור.

יחד עם פרנסואה אראגו למד את חוקי ההתאבכות של קרניים מקוטבות. וביחד עם יונג היה הראשון שטען שאור הינו מקוטב רוחבית ולא אורכית כמו גלי קול.

בנוסף למחקרים בעלי האופי המתמטי והפיזיקלי היו לו מחקרים הנדסיים רבים אשר הובילו למוצר של ממש. כמה דוגמאות הן:

עדשת פרנל

הוא הצליח ליצור אור מקוטב מעגלית בעזרת זכוכית בצורת מעוין, הידועה כמעוין פרנל, בעלת זווית קהה של 126 מעלות וזווית חדה של 54 מעלות.