מגדלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדלור מאיר בשעות הלילה.

מִגְדַּלּוֹר (הלחם של המילים מגדל ואור) הוא מגדל המפיץ אור לשם סיוע בניווט ושיט בים.

בעבר מקור האור היה בעירה ואילו כיום נעשה שימוש במערכת של מנורות ועדשות. המגדלור מחליף שיטות קדומות יותר כגון הדלקת אש בראש מצוקים וגבעות (ראו: משואה). עזרי הניווט החדשים בהם נעשה שימוש כיום צמצמו את מספר המגדלורים ברחבי העולם לפחות מ־1,500. מגדלורים משמשים לסימון קווי-חוף מסוכנים, שרטונים רחוקים מחופים ודרכי מוצא בטוחות לנמלים.

האור המופץ על ידי המגדלור צריך להיות מרוכז. ריכוז האור מושג על ידי שימוש במערך של עדשות מסתובבות. במגדלורים עתיקים מאוד, שימשו מנורות נפט כמקור האור. העדשות הסתובבו באמצעות מנגנון-שעון שנמתח מדי-יום על ידי שומר המגדלור. מערך העדשות הוחזק בדרך-כלל בכספית להפחתת החיכוך. במגדלורים המודרניים נעשה שימוש באור חשמל ובמנגנון-שעון שהחשמל הדרוש לפעולתם מיוצר בדרך-כלל על ידי גנרטורים חשמליים הפועלים על שריפת סולר. גנרטורים אלה גם מספקים חשמל לשומר-המגדלור.

ריכוז האור ביעילות ממקור אור הפולט אור לכל הכיוונים דורש שימוש בעדשה בעלת קוטר גדול מאוד, דבר העלול להפוך אותה לעבה וכבדה מאוד. כדי להימנע מכך, פותחה עדשת פרנל (Fresnel lens). עיצובה הייחודי של עדשה זו מאפשר רוחק מוקד קצר אך משקל ונפח קטנים משהיו דורשות עדשות רגילות בעלות מאפיינים אלה. עדשות זוהרות מאוד (Hyperradiant lenses) המיוצרות על ידי קונצרן Chance Bros הותקנו במספר מגדלורים, כגון בקייפ-רייס, בניו פאונדלנד ובהוואי.

במגדלורים מודרניים לא מאוישים, מערכת העדשות המסתובבות מוחלפת לעתים קרובות באור בהיר מאוד ששולח הבזקים קצרים לכל הכיוונים - בשיטה זו הדגש הוא על ריכוז האור בזמן ולא במרחב. אורות אלה דומים לאורות הנפלטים ממשואות המותקנות על מבנים גבוהים.

בשיטות עיצוב אלה, במקום להבחין באור חלש תמידי, המתבונן מהים מבחין באור בהיר כשבין הבזק להבזק יש מרווח זמן קצר של חשיכה. הבזקי אור אלה יוצרים תבנית אור אופיינית הייחודית לכל מגדלור ומגדלור. לדוגמה, המגדלור של Scheveningen מאופיין במרווח זמן של 2.5 ו־7.5 שניות לסירוגין בין הבזק אחד למשנהו.

בארצות הברית ובקנדה המגדלורים מתוחזקים על ידי משמר החופים של המדינה, ובבריטניה התחזוקה מבוצעת על ידי ה-Trinity House, גוף האמון על תחזוקת אמצעי הניווט הימי בממלכה.

נראה כי המגדלור המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא המגדלור שהוצב באי פארוס (Pharos) במצרים העתיקה שנחשב לאחד משבעת פלאי תבל. נראה שמקור השם הוא במילה היוונית "פאנוס" (phanos) שמשמעותה "לפיד" וממנה נגזרה גם המילה העברית "פנס", וכך גם ברוסית: фонарь (פָנַר). שמו של האי עדיין משמש בתור המילה ל'מגדלור' במספר שפות: בצרפתית (phare), באיטלקית (faro), בספרדית (faro), ברומנית (far), ובפורטוגזית (farol). המילה האנגלית pharology, מחקר המגדלורים, נגזרת אף היא משמו של האי המפורסם. באיסטנבול, השכונה שנבנתה באזור המגדלור נקראה "פנר" ועל שמה נקראת קבוצת הכדורגל פנרבחצ'ה.

בראשית במאה העשרים המציא הממציא השבדי Gustav Dahlén את מגדלור ה־AGA, שיתר את הצורך באיוש המגדלור. אך המגדלורים המאוישים המשיכו לפעול שנים רבות לאחר מכן, סיבה חלקית לכך היא יכולתם של שומרי-המגדלור לעזור בהצלה בשעת-צרה. השיפורים בניווט הימי ובביטחון, כגון ה־GPS הובילו לצמצום הדרגתי של מספר המגדלורים המאוישים. אחרוני שומרי-המגדלור עזבו את תפקידם בשנות התשעים של המאה ה-20. היום נשארו מעט מגדלורים מאוישים.

מגדלורים הפכו לאתרי תיירות מבוקשים ובמספר מקומות בעולם הם מתוחזקים בהתאם לכך. אף-על-פי-כן, באזורים לא-נגישים מותקנים מגדלורים מודרניים גם בימינו. מגדלורים אלה מאופיינים במבנים פונקציונליים יותר ופחות ציוריים בהשוואה לאבותיהם הקדומים. מקור האנרגיה שלהם הוא בדרך-כלל סולר ויש להם אור מהבהב אחד שאינו מסתובב.

ברית המועצות הקימה מספר מגדלורים לא-מאוישים שמופעלים על ידי גנרטורים רדיואיזוטופיים תרמואלקטריים. מגדלורים אלו מעוררים דאגה משום שהחומר הרדיואקטיבי עלול לדלוף ולגרום לזיהום, או להיגנב על מנת להשמישו בהרכבת פצצה מלוכלכת. חלק ממגדלורים אלה טרם אותרו בשל רישום לקוי.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]