אונומסטיקון

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אונומסטיקון (ביוונית: ὀνομαστικόν), מבוטא: Onomastikon, דהיינו משמעות השמות, הוא ספר גאוגרפיה המכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות, מעיינות וכדומה) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלפבית. כאשר אומרים בעברית, בתחומי חקר ארץ ישראל האונומסטיקון הכוונה היא לאונומסטיקון של אוסביוס.

באונומסיטיקון היסטורי נאסף החומר מספרי היסטוריה, כרוניקות ספרות תאולוגית כגון כתבי אבות הכנסייה וחיבורים פרשניים, כתובות יהודיות ומסמכים דתיים ומשפטיים אחרים, רשימות אדמיניסטרטיביות ושלטוניות, תיאורים של עולי רגל וממצאים ארכאולוגיים כגון מטבעות.

האונומסטיקון של אוסביוס

האונומסטיקון הידוע של ארץ ישראל הוא של אחד מאבות הכנסייה, אוסביוס מקיסריה, אשר חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים אחרים בארץ בתקופה הביזנטית. בספר מזהה אוסביוס אתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים ומקומות בשטח, כפי שהיו במאה הרביעית. ככל הנראה ערך אוסביוס כחמישה מקורות היסטוריים שהיו לפניו ואף שוטט בארץ וראה את האתרים במו עיניו ושוחח עם אנשי הסביבה. כך מהווה האונומסטיקון של אוסביוס מקור אמין המתעד את שימור השמות בארץ ישראל במאה הרביעית.

בחקירת שמות המקומות במפת מידבא, שנערכה באותה תקופה, נמצא דמיון לשמות היישובים המופיעים ברשימותיו של אוסביוס. בעת החדשה, בארץ ישראל, נעשה שימוש באונומסטיקון בעת עריכת סקרים ארכאולוגיים. בין השאר, בעקבות ספרו התגלה כי אזור דרומא היה עשיר ביישובים בתקופתו. על יסוד כך בוצעו באזור חפירות ארכאולוגיות אשר תמכו בפרטים המופיעים ברשימותיו.

האונומסטיקון של ארץ ישראל

האקדמיה הישראלית למדעים והמועצה המדעית של יד יצחק בן צבי יזמו ומכינים, החל משנות השישים הפקת אונומסטיקון של ארץ ישראל. האונומסטיקון אמור להביא בפני הקורא כל מקור המוסר מידע על ארץ-ישראל ומאזכר יישוב, מקום גאוגרפי או קבוצה אתנית הנזכרים בספרות היוונית והרומית בתחום הזמן שמלפני כיבוש אלכסנדר הגדול ועד התקופה הערבית בארץ ישראל. סדר הערכים הוא אלפביתי ובתוך כל ערך הסידור הוא כרונולוגי. את הרעיון המקורי יזם מיכאל אבי-יונה. לשם הכנת הספר (או המאגר הממוחשב) לוקטו חומרים מתוך למעלה מאלף חיבורים וקבצים שונים.

איסוף החומר נשלם בראשית שנות ה-2000 והמידע שנאסף קיבל ביטוי חלקי ב-Tabula Imperii Romani, פרויקט משותף לייצירת האטלס של האימפריה הרומית‏‏. האתר מסכם שהמועצה המדעית של יד יצחק בן-צבי אישרה את הוצאת האונומסטיקון בעברית והוא נמנה עם מפעלי היסוד החשובים ביותר הנעשים לקורא העברי, החוקר את תולדות ארץ-ישראל.

האונומסטיקון של אמנופה

אונומסטיקון של מצרים העתיקה מכיל כ-600 ערכים בהם שמות מקומות וקבוצות אתניות.

לקריאה נוספת

• עזרא ציון מלמד, האונומסטיקון של אוסביוס, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים תשכ"ו.
• יצחק חמיטובסקי, בין תרצה לתרצה באונומסטיקון לאווסביוס ושאלת מוצאו של מנחם בן גדי, בית מקרא, נב, א, תשס"ז, עמ' 42-55.
• זאב ספראי, ה"אונומסטיקון" לאוסביוס והיישוב בדרום הר חברון,‫ קתדרה, 72, תשנ"ד, עמ' 23-33‬.
• זאב ספראי, השומרון באונומסטיקון לאווסביוס, מחקרי שומרון ובנימין, ג, תשנ"ג, עמ' 28-42.‬

• Yoel Elizur, Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History, Magnes Press, Jerusalem and Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana, 2004

קישורים חיצוניים

• מאמר מאתר יד בן צבי אודות האונומסטיקון של ארץ ישראל
• מגן ברושי,4000 שנה של רציפות שמות, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2008
• Onomasticon of Amenope בוויקיפדיה האנגלית
• יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
• זאב ספראי, ‏ה'אונומסטיקון' לאוסביוס והיישוב בדרום הר חברון, קתדרה 72, תמוז תשנ"ד, יוני 1994