אחרית הימים (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
אחרית הימים
Aharit Hayamin.jpg
אלבום אולפן מאת אחרית הימים
יצא לאור 12 באפריל 1972
הוקלט אוקטובר 1971-פברואר 1972
סוגה רוק, רוק מתקדם, רוק פסיכדלי
חברת תקליטים NMC

אחרית הימים הייתה להקת רוק ישראלית שפעלה בין השנים 1971 - 1972. הלהקה הייתה חלוצית בחיבור בין טקסטים גבוהים בעברית לבין רוק, ובקירוב הרוק הישראלי לסטנדרטים של הפקה וביצוע שהיו דומיננטיים במוזיקה הבינלאומית באותן שנים. חבריה היו זהר לוי, גבי שושן, אלי מגן, יצחק קלפטר ומירי אלוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתופף והמלחין זהר לוי הקים באוגוסט 1971 את להקת "אחרית הימים" עם שילוב של יוצאי להקות צבאיות ולהקות קצב. זהר לוי עצמו היה כבר אז אחד המוזיקאים הבולטים בפופ הישראלי לאחר שהנהיג בסוף שנות ה-60 את הרכב "זהר השביעי", ניגן בהקלטות של "החלונות הגבוהים", ו"השלושרים" והיה חבר בלהקת "כיף התקווה הטובה" לצד ג'וזי כץ, חנן יובל והגיטריסט שלמה מזרחי. באותן שנים הרבה לוי לשתף פעולה עם התמלילן והמחזאי חנוך לוין ("מצילתיים", "אני בדרכי למוסד הסגור"), וב-1970 הלחין את כל שירי המחזה השערורייתי של לוין "מלכת אמבטיה". לאחר שפרש מ"כיף התקווה הטובה" בעקבות חילוקי דעות בינו לבין כותב החומר של הלהקה שמוליק קראוס, פנה לוי להקמת להקה משלו. הוא צירף אליו פליט נוסף מ"כיף התקווה הטובה" - נגן הבס והזמר אלי מגן ואת הגיטריסט יוצא "הצ'רצ'ילים" ו"הסגנונות" יצחק קלפטר. באותו הזמן עדיין שירת קלפטר בצוות הווי סיני, ולוי ומגן המתינו חודשיים לשיחרורו מתוך מחשבה לעבוד יחד בהרכב של שלישייה.

רביעית להצטרף הייתה הזמרת מירי אלוני, שהתפרסמה ככוכבת להקת הנח"ל. אלוני פנתה אל זהר לוי בבקשה שיכתוב לה שירים, ולאחר ששמעה על רעיון הלהקה הציעה את עצמה כזמרת מובילה והתקבלה. לאחר זמן קצר של חזרות צורף גם הזמר והגיטריסט יוצא להקות הקצב גבי שושן, לשעבר חבר שלישיית "השוקולדה" שזכה שנה קודם לכן לתהילה כשמילא את תפקיד ברגר במחזמר "שיער".

אלוני, שהסתייגה מהצליל הכבד של "אחרית הימים", פרשה עוד לפני שנשלמו הקלטות האלבום והשתתפה רק במעט מהופעותיה של הלהקה. את מקום הזמר המוביל בשירים בהם היא נעדרת ממלאים אלי מגן וגבי שושן ("התעמלות בוקר").


בשנת 1972 הלהקה צברה תארים רבים, כגון להקת השנה האזרחית במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, להקת השנה בגלי צה"ל, להקת השנה של שבועון "להיטון" ו"פרס כינור דוד". למרות איכויותיה הגבוהות של הלהקה, היא לא הצליחה למשוך קהל ולכן החליטו חבריה לפרקה.

אריק איינשטיין ניסה באותה תקופה להציל את הלהקה בכך שהזמין אותה להופיע במשותף עמו, במופע בו הופיעה הלהקה לבד וכלהקת הליווי שלו. לאחר חצי שנה ירד המופע מהבמה, לאחר שנחל הפסדים כספיים.

למרות פעילותה הקצרה של הלהקה וכשלונה המסחרי, היא הותירה להיטים רבים כמו "פתחי לי את הדלת", "העץ הוא גבוה" ו"יש לי יום הולדת", שבו השתתפו אריק איינשטיין וצבי שיסל בקולות.

במאי 2007 הועלה מופע איחוד "חד-פעמי" של ארבעה מחברי הלהקה במועדון צוותא בת"א במסגרת ערב מחווה למירי אלוני. במופע לא השתתף זוהר לוי, לאחר שסירב לפנייתה של אלוני, לטענתה.

באוקטובר 2010 הודיעו מגן ושושן על חזרתם לבמה בשימוש שמה המקורי של הלהקה. בהופעות הם מבצעים שירים מתקופת הלהקה ומקריירות הסולו שלהם. זוהר לוי טען שלא עודכן לגבי תוכנית האיחוד, אלוני לא קיבלה הצעה להשתתף, וקלפטר שקיבל פנייה משושן ומגן סירב להשתתף.‏[1]

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זהר לוי - תופים
  • גבי שושן - שירה, גיטרה
  • אלי מגן - שירה, בס
  • יצחק קלפטר - גיטרה, שירה
  • מירי אלוני - שירה

רשימת שירי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הלחנים מאת זהר לוי.

  1. אין מקום לשניים על עמוד חשמל (חנוך לוין) (4:15)
  2. העץ הוא גבוה (חנוך לוין) (3:27)
  3. הנסיכה (דליה רביקוביץ) (5:20)
  4. פתחי לי את הדלת (עמוס קינן) (7:17)
  5. התעמלות בוקר (חנוך לוין) (3:04)
  6. תחת עץ האקליפטוס (חיים חפר) (8:06)
  7. חייו ומותו של מר גוסקין (חנוך לוין) (5:07)
  8. יש לי יום הולדת (יעקב רוטבליט) (3:53)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיא בן-נון, אין מקום לשניים על עמוד החשמל, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2010