דליה רביקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דליה רביקוביץ, יוני 1999

דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936 - 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום של דליה רביקוביץ בצעירותה (בערך בת 20)
לוחית זיכרון על ביתה של דליה רביקוביץ ברח' יהואש 6 בתל אביב

דליה רביקוביץ נולדה ברמת-גן בשנת 1936, ללוי, מהנדס שעלה לארץ ישראל מחרבין שבסין, ולמיכל, שהייתה מורה. אמה הייתה נכדתו של הרב שמואל הומינר, מהבונים הראשונים של שכונות ירושלים. דליה הייתה בת בכורה במשפחה ואחריה נולדו שני בנים, תאומים. שלושה שבועות לפני יום הולדתה השישי, נהרג אביה בתאונת דרכים. לאחר התאונה עברה המשפחה לקיבוץ גבע. דליה סבלה נידוי והשפלה בקיבוץ, ובגיל 13 עברה לגור אצל משפחות אומנות בחיפה ולמדה בתיכון "חוגים". היא התגייסה לצה"ל, אך כעבור שמונה חודשים השתחררה על סעיף נפשי.

רביקוביץ למדה באוניברסיטה העברית בחוגים ללשון, אנגלית וספרות עברית, ובמקביל להם עסקה בהוראה בבית ספר תיכון. היא לא סיימה את לימודיה. ב-1972 קיבלה מלגה ללימוד ספרות באוניברסיטת אוקספורד.

בגיל 24 נישאה לסופר יוסף בר-יוסף, וכעבור שלושה חודשים נפרדו. כעבור שנתיים נישאה ליצחק לבני, וכעבור שלוש שנים התגרשה ממנו אך נשארה בחברות אמיצה אתו עד אחרית ימיה. בשנת 1978 ילדה רביקוביץ את בנה המשותף עם עו"ד חיים קליר, שאתו חייתה 13 שנה.

שירתה של רביקוביץ זכתה להערכה רבה, והיא אף זכתה בפרסים ספרותיים למכביר: פרס ביאליק (1987), פרס שלונסקי, פרס ברנר, ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005); בשנת 1998 הוענק לה פרס ישראל ובשנת 2000 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה.

חייה של רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה והרצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין דיכאונות וניסיונות התאבדות. על הדיכאון כתבה: "הדיכאון שלי הוא שפל יציב. אין לי מאניה-דפרסיה. כשאני בדיכאון אני כל כך שונאת את עצמי, שאני לא שונאת אף אחד אחר".

ב-21 באוגוסט 2005 נמצאה דליה רביקוביץ בדירתה ללא רוח חיים. ההשערה הראשונה, אשר דווחה בהרחבה בעיתונות, הייתה שככל הנראה שמה קץ לחייה. הניתוח שלאחר המוות, שנעשה ביוזמת משפחתה, שלל השערה זאת, מאחר שלא נמצאה בגופה כמות חריגה של תרופות.‏[1] הפתולוג הביע את דעתו ש"מותה נגרם קרוב לוודאי מכישלון חריף של הלב". רופאה הפרטי, שראה את דו"ח הפתולוג, הוסיף ש"מצאו שם הגדלה של הלב, שאולי יכולה לרמז על מוות כתוצאה מהפרעת קצב".‏[2] עיריית תל אביב הנציחה זכרה בשלט שהציבה בחזית ביתה ברחוב יהואש 6.

ב-22 בנובמבר 2013 הוסר הלוט מעל הפסל "עמוד התיכון" של יגאל תומרקין בגן מאיר בתל אביב המוקדש לדליה רביקוביץ‏[3].

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של דליה רביקוביץ בקריית שאול. על המצבה קטע מהשיר "אין יראת אלוהים במקום זה"

שיריה הראשונים של רביקוביץ הופיעו בשנות החמישים בביטאונו של המשורר העברי אברהם שלונסקי, "אורלוגין". למעשה שלונסקי הוא שעודד אותה בראשית כתיבתה.

עם פרסום שני ספרי השירה הראשונים שלה זכתה לעידוד רב ממבקר הספרות הקפדן ברוך קורצווייל, שאצלו למדה ספרות בבית הספר התיכון. על ספרה הראשון, "אהבת תפוח הזהב" כתב קורצווייל:

Cquote2.svg

לדליה רביקוביץ נימה לירית משלה. אין היא נזקקת לדרכם של חקייני האופנה המודרניסטית משום ששיריה טבועים בחותם המקוריות. ואפילו האקסוטיות הסרבנית שבשיריה לא באה לה מהשאלות, אלא היא חלק בלתי־נפרד מעולמה הפיוטי, ממציאותה המיוחדת שמתעלה לשירת אמת (...) קובץ צנוע זה של שירים עולה בערכו הפיוטי, במקוריותו ואמיתותו על עשרות ספרי שירה, הן נוסח מסורתי הן נוסח מודרניסטי שהופיעו אצלנו.

Cquote3.svg
– "הארץ", 25.12.1959

על ספרה השני, "חורף קשה", כתב קורצווייל מסה שכותרתה "אחד הגילויים החשובים ביותר בשירתנו החדשה", ובה כתב:

Cquote2.svg

השיר "חלומותיה של תרצה", הוא ללא ספק אחד משירי האהבה היפים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות, שיר שהוא נשי, עדין ומדובב בצורה לשונית המושלמת ביותר את מגבלותיה וחוסר אוניה של השפה: "אל תאבד זמנך לבטלה – רוב המילים אין בן ממש". והסיום: "אהובי שלי, אהובי שלי – את כל אהבתי – לא יכולתי לספר לך".

Cquote3.svg
– "הארץ", 29.1.1965
הפסל "עמוד התיכון" של יגאל תומרקין לזכרה של דליה רביקוביץ בגן מאיר
לוחית זיכרון לדליה רביקוביץ בגן מאיר


כתיבתה מתאפיינת בשירים הרומנטיים שכתבה, שבהם חשפה את רגשותיה באופן חופשי. אחדים משיריה הולחנו לשירים פופולריים.

במאמר העוסק בקשרים שבין רביקוביץ לקורצווייל מתאר שמואל אבנרי את השתקפות הסבל בשירתה:

Cquote2.svg

כבר בקובץ שירים ראשון זה, ובמידה רבה יותר בקבצים הבאים, חוזר ועולה אצל רביקוביץ נושא הסבל. דומה ששורשיו של סבל זה נעוצים בין היתר ביתמותה המוקדמת מאב ובגעגועים הבלתי פוסקים אליו, בכווייה הקשה שהותיר בה הקיבוץ (בשהותה בו כילדת חוץ), ובטראומות הקשורות באהבות בלתי ממומשות, בהפלה, ומאוחר יותר בכורח להתנתק מבנה יחידה. אולם מעבר לכך – בדומה לקורצווייל – ידעה רביקוביץ כתולדה מהמבנה הנפשי הרגיש שלה סבל קיומי עמוק ודיכאונות חוזרים ונשנים, אשר עם גדישת הסאה משכו אותה כמו את קורצווייל לאותה תהום בשנות השישים לחייהם. מועקת הקיום והנהייה אל הקץ עולים מתוך רבים משירי רביקוביץ, ובתוכם אלה המוקדשים לקורצווייל או מזכירים אותו.

Cquote3.svg
– "הארץ", 30.9.2005

לאחר מותה כתב המשורר מאיר ויזלטיר על לשון שירתה:

Cquote2.svg

בלשון השיר שלה היה משהו שהזכיר את רחל המשוררת: למרות שכתבה בלשון הדורה ואידיומטית מאוד, עברית שורשית בעלת עומק, עברית מעוגנת בלשון המקרא ולא חפה מהשפעתו של רטוש, הייתה בלשון הזאת גם פשטות גדולה, שנבעה אולי בעיקר מאותה עוצמה וידויית מבעבעת שבקעה משיריה החל בספר הראשון".

Cquote3.svg
– מאיר ויזלטיר, שירים שנגעו בנצח , באתר nrg מעריב, 26 באוגוסט 2005

ספרה האחרון, "באה והלכה" שיצא לאור בשנת 2005, מכיל סיפורים קצרים שעוסקים בפרקים מחייה בצורה ישירה ומרומזת. סיפורים אלה ייחודיים בצורת הביטוי ה"יבשה" עובדתית, נטולת דמויים, ואפילו "מרושלת". ייחודם הוא בקשרים שיש להם לשירתה האישית והפוליטית, והם מאפשרים לקורא לחוות הבשלה, התבגרות, אירוניה, ואירוניה עצמית. נדמה ששירי אהבת תפוח הזהב, ובפרט אלו העוסקים בילדות המוקדמת, מקבלים בספר "באה והלכה" ממד ואופן ביטוי אחרים. נעלמו רסיסי המקורות המקנים ממד מיתי לחוויות האישיות. דמות האב עוברת "מסננת" של ראייה בוגרת פחות האשמה וכאב, ויותר חרטה, למידה, געגוע.

בנוסף לשירה כתבה רביקוביץ גם סיפורת וספרי ילדים. היא תרגמה מאנגלית לעברית שירים של משוררים זרים כגון אדגר אלן פו, ויליאם בטלר ייטס, וט. ס. אליוט. בצעירותה גם תרגמה לעברית ספרי ילדים. היא לעתים כתבה טור על שידורי הטלוויזיה בעיתון "מעריב".

שיריה תורגמו ל־21 שפות: יידיש, איטלקית, אנגלית, אסטונית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, וייטנאמית, יוונית, יפנית, ערבית, סינית, סלובקית, ספרדית, סרבית, פולנית, פורטוגזית, צ'כית, צרפתית, ורוסית.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דליה רביקוביץ הזדהתה עם השמאל הישראלי. עם זאת, לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות כיבוש עמק דותן מידי הלגיון הירדני, כתבה את השיר "עמק דותן"‏[4]. כמו כן כתבה את השיר על רבי עקיבא ואשתו רחל[5] שמיוזמתה ומרצונה נשארה לבדה בביתה במשך 24 שנה כדי שבעלה יעסוק בתורה.

בעקבות מלחמת לבנון בשנת 1982, החלה לכתוב שירה פוליטית, תוך הבעה של ערכים הומניסטיים, ולאו דווקא ערכים כלכליים, מפלגתיים, או מדיניים. היא הייתה פעילה במסגרת תנועות שלום שונות, אך ללא השתייכות פורמלית לארגון כלשהו.

רביקוביץ הביעה הזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני ברבים משיריה, ובין השאר כתבה מונולוג מנקודת מבטו של מחבל מתאבד בדרך לפיגוע. המונולוג התפרש כהזדהות עם פיגועי ההתאבדות, ולכן זכה לתגובות נזעמות רבות.[דרוש מקור]

בבחירות לכנסת ה-11 ב-1984, רביקוביץ קיבלה דירוג כבוד כמספר 117 ברשימת המועמדים של מפלגת שינוי.

בינואר 2000 הופיעה רביקוביץ ב־CNN והביעה את התנגדותה למדיניות ממשלת ברק שכללה הפקעת קרקעות פלסטיניות בסביבת הר חברון. הפקעת הקרקעות גרמה לפינוי תושבים שגרו במערות באזור, ורביקוביץ הצטרפה לקבוצת סופרים ומשוררים שהגיעו להזדהות עם המפונים.‏[6]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה
שם הספר שנת הוצאה שם ההוצאה מספר עמודים עטיפה
אהבת תפוח הזהב
  • 1959 מהדורה ראשונה
  • 1963 מהדורה שנייה
  • 1970 מהדורה רביעית
  • 68 (מהדורה ראשונה)
  • 70 (מהדורה רביעית)
Ahavat Tapuach Hazahav.jpg
חורף קשה
  • מהדורה ראשונה 1964
  • מהדורה שנייה 1967
דביר 62  
הספר השלישי
  • מהדורה ראשונה 1969
  • מהדורה שנייה 1991

64

 
כל משבריך וגליך 1972 הקיבוץ המאוחד 126
Kol Mashberayich veGalayich.jpg
תהום קורא 1976 הקיבוץ המאוחד 63  
לקט שירי דליה רביקוביץ
ליקטה עדנה אפק
1981 המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה
של ההסתדרות הציונית העולמית
44  
אהבה אמיתית 1986 הקיבוץ המאוחד 77
Ahava Amitit.jpg
אמא עם ילד 1992 הקיבוץ המאוחד 48  
כל השירים עד כה 1995 הקיבוץ המאוחד 349
Kol Hashirim Ad Ko.jpg
חצי שעה לפני המונסון 1998 אבן חושן 45
Chatsi Shaa Lifney Hamonsoon.jpg
מרוב אהבה: מבחר שירים
עם אחרית דבר מאת אריאל הירשפלד
1998 ידיעות אחרונות - ספרי חמד 166
Merov Ahava.jpg
מים רבים: שירים 1995-2005 2006 הקיבוץ המאוחד 62
Mayim Rabim.jpg
כל השירים
בעריכת גדעון טיקוצקי ועוזי שביט
2010 הקיבוץ המאוחד
ספרי סיפורים
שם הספר שנת הוצאה שם ההוצאה מספר עמודים עטיפה
מוות במשפחה
  • 1976 מהדורה ראשונה
  • 1982 מהדורה שנייה
עם עובד 173
Mavet Bamishpacha.jpg
קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה 1997 הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה 202
Kvutsat Hakaduregel shel Winnie Mandela.jpg
באה והלכה
עריכה: אורלי קסטל-בלום
2005 מודן 193
Baa Vehalcha.jpg
ספרי ילדים
שם הספר שנת הוצאה שם ההוצאה מספר עמודים עטיפה
מכונית הפלאים 1959 הקיבוץ המאוחד    
קלמן של רמי 1961 ספרית פועלים    
מיכה ומכבי האש 1962 הקיבוץ המאוחד    
מסיבה משפחתית
יחד עם לוי רביקוביץ (אביה, לאחר מותו)
ציירת: כרמלה טל
  • 1968 מהדורה ראשונה
  • 1974 מהדורה שנייה
עם עובד 24  
החליל והחץ
על פי סרטו של ארנה סוקסדורף
1970 לדורי    
מספורי חבורת "הלב האמיץ"
צייר: אריה נבון
1972 הקיבוץ המאוחד 89  
מעלילות דדי המופלא
ציירת: ציפי דולן
1977 הקיבוץ המאוחד  
Dedi Hamufla.JPG
אמא מבולבלת
ציר: מישל קישקה
1981 כתר 42
ImaMevulbelet.jpg



ספרי שירים שתורגמו לשפות זרות
שם הספר שם המתרגם שפה שנת הוצאה שם ההוצאה מספר עמודים עטיפה
Dress of Fire חנה בלוך אנגלית
  • מהדורה ראשונה 1976
  • מהדורה שנייה 1978
  • מהדורה ראשונה: Menard Press (לונדון)
  • מהדורה שנייה: Sheep Meadow Press (ניו יורק)
  • 47 (מהדורה ראשונה)
  • 52 (מהדורה שנייה)
Dress of fire.gif

The window : new and selected poems עם הקדמה על ידי רוברט אלטר

חנה בלוך ואריאל בלוך אנגלית 1989 Sheep Meadow Press (ניו יורק) 117
TheWindow.jpg



ספרים שתרגמה רביקוביץ
שם הספר שם הסופרת שנת הוצאה שם ההוצאה מספר עמודים
הנער מקורסיקה: נפולאון והקרב על וטרלו פרנסיס וינוור 1956 ש' שרברק  
סנדל הזכוכית אלינור פרג'ן 1959 מחברות לספרות  
החדר בעליית הגג אלינור פרג'ן 1961 מחברות לספרות  
מרי פופינס פמלה לינדון טרברס 1961 מחברות לספרות  
הנסיכה מגן עדן ועוד סיפורים אלינור פרג'ן 1961 מחברות לספרות  
מות יומת המלך מרי רינו 1962 עם עובד  
הדרך לאגרה איימי סומרפלט 1964 עם עובד  
החמור מקונמרה אלינור פרג'ן 1964 מחברות לספרות  
ארץ יערות המערב אלינור פרג'ן

1964 (מהדורה ראשונה)
1993 (מהדורה שנייה)

עם עובד  
הכלבלב הצחור אלינור פרג'ן 1965 מחברות לספרות  

שירים שהולחנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים של חלק מהשירים ניתן למצוא באתר שירונט. דיסקוגרפיה חלקית ניתן למצוא באתר מומה.

שירים שהולחנו
שם השיר מלחין הערות
שיר אהבה שלמה ארצי  ידוע גם בשם "שני דגים"
איך חלפו השנים נורית הירש  
אילת משה וילנסקי  
איתן מוני אמריליו, גילה חסיד לחן של הגרסה מהספר "מסיבה משפחתית" (יש גרסה קצת שונה של השיר בספר "אמא מבולבלת")
אל תעזבי אותו קובי אושרת
וקובי רכט
 
אצטרובלים (יום ליום יביע אומר) ערן כרמלי  
ארץ מבוא השמש נתן כהן  
ארץ מבוא השמש עשור אלקיים  לחן אחר של השיר, שלא זכה להצלחה
ארץ רחוקה אבי בללי  
בובה ממוכנת שוש רייזמן  
בובה ממוכנת אלון נדל, גיל לדין, ועמוס עבר-הדני לחן אחר של השיר
ביתן הזכוכית אבי בללי  
בלה הלכה אבי בללי  
בסיירת שקד רפי בן משה  
בצ'אד ובקאמרון אבי בללי  
בקצב שלה איתי בלטר  
ג'בל רוס אריה לבנון  
גמדים עליזים אילן גלבוע  
החלון אבי בללי  
הזמן הניצוד ברשת (מרוב אהבה) אבי בללי  
הנסיכה זוהר לוי  
התרוששות אבי בללי  
חלומות של חושך ואור עלי עדשי  
חמדה מוני אמריליו  
יוקי האפרוח שלמה ארצי -
כגלגל לפני סופה אבי בללי  
כישופים מלכה שפיגל
וקולין ניומן
 
לאחת אשר בגן עדן יזהר אשדות רביקוביץ תירגמה את השיר של אדגר אלן פו
לזו אשר אינה עממי + רן אלירן  
לזכרו של אנטואן דה סנט אקזופרי אבי בללי  
לילה ערן כרמלי  
לעילוי נשמתו ערן כרמלי  
מיקי היקר אבי בללי  
מגורשים ערן כרמלי   גרסה שונה של שירה של רביקוביץ' "לצאת מביירות". מלחין השיר פרסם אותו ב-1993 בביצועו. השיר צונזר בטענה שהמצב רגיש מדי לאחר גירוש 415 פעילי החמאס ללבנון. יצא לבסוף באלבום ההופעה של כרמלי "ביתן הזכוכית" (1998), שכולו הורכב משיריה של רביקוביץ'.
מה חשב תפוח הזהב אילן וירצברג  
מחבואים אבי בללי  
מיום ללילה ערן כרמלי  
מלונדון עד דובר ערן כרמלי  
מרוב אהבה יוסי פרץ  
סביב לירושלים נחמה הנדל  
סוזי דולצינאה מתי כספי  
סוף הנפילה יאיר רוזנבלום מוכר יותר על פי שורת הפתיחה שלו "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה..."
עומד על הכביש עמוס עבר-הדני  
עמק דותן שמעון ישראלי  
צער הלילה שם טוב לוי  
רבי עקיבא מוני אמריליו  
רחוק ממך ברי סחרוף
ורע מוכיח
רע מוכיח ערך ותרם למילות השיר "השתדלות" של רביקוביץ'.
רינה סלווין ערן כרמלי  
"שאלונו שובינו דברי שיר" (שירי ציון) ערן כרמלי  
שאון המים אבי בללי  
שובי לביתך שם טוב לוי  
שוכבת על המים ערן כרמלי  
שיר אהבה שלמה ארצי  
שירלי טמפל מוני אמריליו  
תמונה יהודית רביץ  
תקופות השנה יאיר רוזנבלום  

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "להיות מריונטה" - שיחה עם דליה רביקוביץ, מחשבות, גיליון מס' 4, 1974, הוצאת י. ב.מ ישראל בע"מ, עורך: צבי ינאי.
  • "בעקבות החלומות" - שיחה עם דליה רביקוביץ על "מיכאל שלי" ספרו של עמוס עוז, מחשבות, גיליון מס' 4, 1974, הוצאת י. ב.מ ישראל בע"מ, עורך: צבי ינאי.
  • ז'ולייט חסין, שירה ומיתוס ביצירתה של דליה רביקוביץ, עקד, 1989
  • חמוטל צמיר ותמר ס. הס (עורכות), כתמי אור: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ', בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתה:

על יצירתה:

הקודם:
יצחק אוורבוך-אורפז, עמוס עוז
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם משה דור

1987
הבא:
נתן שחם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]