איטלו-דיסקו

איטלו-דיסקו
מקורות סגנוניים:	דיסקו, אלקטרו
מקורות תרבותיים:	סוף שנות ה-70 באירופה
כלים:	סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית
פופולריות מיינסטרים:	אירופה.
נגזרות:	האוס, דאנס
תת-סוגות
ניו-איטלו
סצינות אזוריות
צרפת, גרמניה

איטלו-דיסקו הוא סוגה מוזיקלית שנגזרת מהדיסקו, ומקורו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, באירופה.

בסוף שנות ה-70, כאשר בארצות הברית נתפס הדיסקו כזרם פופוליסטי ונדוש, התפתח באירופה סגנון האיטלו דיסקו, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית ולסביבה התרבותית. האיטלו דיסקו מאופיין באווירה של "כיף" ומשתמש במקצב הבסיסי של הדיסקו, ללא האספקטים הפאנקיים, תוך שימוש נרחב במוזיקה אלקטרונית. האיטלו-דיסקו נתפס בשעתו כמוזיקת הפופ האלקטרונית הראשונה.

האחראי הראשי להתפתחות סגנון זה הוא ג'ורגי'ו מורודר, שהיה מפיק של אמנים שונים, בראשם דונה סאמר. מורודר הוציא יחד עם דונה סאמר את להיטי הדיסקו האלקטרוניים המהפכניים "I Feel Love", "Love to Love You Baby" ועוד, שהיו אבני המפתח בהתפתחות הדיסקו לסגנון אלקטרוני. מורודר, שהיה אמן יוצר בפני עצמו, הוציא דיסקים בסגנון זה, ביניהם פסקול הסרט "אקספרס של חצות". הסגנון מכונה "איטלו" משום החיבור לסגנונו של ג'ורג'ו מורודר האיטלקי, אף על פי שרוב אמני האיטלו דיסקו אינם איטלקים.

סגנון האיטלו-דיסקו הוא אחד הגורמים החשובים בהתפתחותה של מוזיקת ההאוס.

בסוף שנות התשעים חזרה מוזיקה האיטלו-דיסקו לתודעה לתקופה קצרה, במסגרת התפתחות סגנון היורופופ וסצנת ההאוס האירופית. הסגנון נקרא אז "ניו-איטלו", והלהיט המפורסם ביותר שמזוהה עם סצנה זו היה "Blue" של להקת אייפל 65.

קישורים חיצוניים

• סיפורו של האיטלו-דיסקו באתר EUROFLASH
• אתר המוקדש ללהיטי איטלו-דיסקו
• אתר בריטי המוקדש לאיטלו-דיסקו
• לילה 80 בספיישל בן שעתיים עם האיטלו דיסקו

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.