דונה סאמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דונה סאמר
Nobel Peace Price Concert 2009 Donna Summer2.jpg
דונה סאמר בשנת 2009
מידע כללי
שם לידה דונה אדריאן גיינס
תאריך לידה 31 בדצמבר 1948
מקום לידה בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
תאריך פטירה 17 במאי 2012
שנות פעילות 1968 - 2012
סוגה דיסקו
פופ
חברת תקליטים קזבלנקה רקורדס (1975-1980)
גפן רקורדס (1980-1988)
אטלנטיק רקורדס (1988-1991)
מרקיורי רקורדס (1994-1996)
בורגנדי רקורדס (2006-היום)
אתר אינטרנט האתר הרשמי

דונה אדריאן גיינסאנגלית: Donna Adrian Gaines; ‏31 בדצמבר 1948 - 17 במאי 2012), הידועה בעיקר בשם הבמה דונה סאמר (Donna Summer), הייתה זמרת אמריקאית, זוכת חמישה פרסי גראמי ושישה פרסי המוזיקה האמריקאית, שהתפרסמה וזכתה להצלחה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80. להיטיה הגדולים, בהם "Love to Love You Baby", "I Feel Love" ו-"Hot Stuff", זיכו אותה בתואר הלא רשמי "מלכת הדיסקו". סאמר הייתה האמנית הראשונה ששלושה אלבומים כפולים רצופים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי, ונכון ל-2010 אלבומיה נמכרו במעל 130 מיליון עותקים ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאמר נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס, אחת משבעת ילדיהם של זוג נוצרים אדוקים. כשהיא מושפעת מזמרת הגוספל מהליה ג'קסון, החלה סאמר לשיר בכנסייה בגיל צעיר. בשנות נעוריה הקימה מספר להקות, כולל אחת שכללה את אחותה ובת דודתה. היא עזבה את בית הספר התיכון ולא סיימה את לימודיה, וקיוותה שבאמצעות המוזיקה תצליח לעזוב את בוסטון, בה לא מצאה את מקומה.

בסוף שנות ה-60, בהשפעת ג'ניס ג'ופלין, הצטרפה סאמר ללהקת הרוק הפסיכדלי "The Crow", כסולנית הלהקה. הלהקה לא האריכה ימים והתפרקה זמן קצר לאחר שחבריה עברו לניו יורק. ב-1968 היא נבחנה לתפקיד של שילה במחזמר "שיער" שהועלה בברודוויי, אך לא זכתה בתפקיד. עם זאת, כשהמחזמר עבר לאירופה התפקיד הוצע לה, והיא הסכימה לקבלו. בעקבות כך עברה להתגורר בגרמניה, וחזרה לארצות הברית לאחר שש שנים.

במהלך שנות שהותה בגרמניה השתתפה במספר מחזות זמר. לאחר שהתמקמה במינכן, החלה להופיע עם מספר הרכבים מוזיקליים, כולל עם להקת הפופ "The Munich Machine". ב-1971, כשהשתמשה עדיין בשמה האמיתי דונה גיינס, הוציאה את הסינגל הראשון שלה, גרסת כיסוי לשיר "Sally Go 'Round the Roses", שלא זכה להצלחה. ב-1975 החלה להשתמש בשם הבמה דונה סאמר.

שנות ההצלחה והתהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה באירופה פגשה סאמר את המפיקים ג'ורג'יו מורודר ופיטר בלוט. היא הצליחה להשיג חוזה הקלטות בלייבל האירופאי "גרובי רקורדס", וב-1974 הוציאה את אלבומה הראשון, "Lady of the Night", שהופץ באירופה בלבד. את האלבום הפיקו מורודר ובלוט, שאף כתבו את כל שיריו, והוא היה בסגנון פופ רוק. הסינגל "The Hostage" מתוך האלבום הגיע למקום הראשון בצרפת ובבלגיה ולמקום השני בהולנד.

השיר "Love to Love You Baby" הוקלט תחילה בגרסה בת 3 דקות, הופץ באירופה בלבד וזכה להצלחה בינונית. נשיא חברת התקליטים האמריקאית "קזבלנקה רקורדס", ניל בוגרט, שמע את השיר, התלהב, וביקש ממורודר להפיק גרסה ארוכה יותר שלו. סאמר הקליטה גרסה בת 17 דקות של השיר, ובשלהי 1975 היא הוחתמה ב"קזבלנקה רקורדס". "Love to Love You Baby" יצא כסינגל בארצות הברית והפך מיידית ללהיט, שהגיע למקום השני במצעד. השיר עורר מחלוקת, בשל גניחותיה של סאמר שהופיעו בו, וחלק מתחנות הרדיו אף סירבו להשמיעו בשל כך. אלבומה בעל אותו השם, שהיה הראשון שהוציאה בארצות הברית, נמכר בלמעלה ממיליון עותקים והגיע למעמד של אלבום זהב.

ב-1976 הוציאה שני אלבומי קונספט, "A Love Trilogy" ו-"Four Seasons of Love", שזכו אף הם להצלחה ולמעמד של אלבומי זהב. הסינגל "Love's Unkind" הגיע ב-1977 למקום השלישי במצעד הבריטי ולמקום הראשון במצעד הדאנס האמריקאי. באותה שנה הוציאה אלבום קונספט נוסף, אלבום כפול בשם "Once Upon a Time", שסיפר סיפור סינדרלה מודרני באמצעות שילוב של מוזיקת דיסקו אורקסטראלית, בלדות ומוזיקה אלקטרונית. ב-1978 הוציאה גרסת דיסקו לבלדה של ריצ'רד האריס, "MacArthur Park", וכבשה לראשונה את פסגת מצעד הסינגלים בארצות הברית. השיר נכלל באלבום ההופעה החיה הראשון שהוציאה סאמר, "Live and More", שהפך גם לאלבום הראשון שלה שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי, הגיע למעמד של אלבום פלטינה כפולה ונמכר בלמעלה ממיליון עותקים. באותה שנה שיחקה סאמר בסרט הקולנוע "Thank God It's Friday", בו גילמה את דמותה של זמרת הנחושה להופיע במועדון דיסקו ידוע. השיר מתוך הסרט בביצועה, "Last Dance", שנכתב על ידי פול ג'בארה, הגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי, זיכה את סאמר בפרס הגראמי הראשון שלה ואת ג'בארה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב עבור השיר המקורי הטוב ביותר. למרות הצלחתה, סאמר סבלה מהתקפי חרדה ומדיכאון, וכתוצאה מכך התמכרה לתרופות מרשם, ובראשית 1979 המשך הקריירה שלה ואף חייה עמדו בסכנה.

עטיפת אלבומה המצליח ביותר של סאמר, "Bad Girls" מ-1979

בהמשך 1979 הצליחה סאמר להתגבר על התמכרותה ולהחלים, וביחד עם מורודר ובלוט עבדה על הפרויקט הבא שלה. התוצאה הייתה "Bad Girls", אלבום קונספט שהעבודה עליו נמשכה כמעט שנתיים, ושבמרכזו עמד סיפור על "נערה עובדת" (כינוי לזונה). האלבום הכיל אלמנטים של דיסקו, רוק, פופ ואלקטרוניקה. מיד עם צאתו זכה להצלחה גדולה ונכנס הישר למקום הראשון במצעד. בסך הכל נמכר האלבום במעל שלושה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, והפך לאלבומה המצליח ביותר של סאמר. שני הסינגלים הראשונים מתוך האלבום, "Hot Stuff" ושיר הנושא "Bad Girls", הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי, והסינגל השלישי, בלדת הדיסקו "Dim All the Lights", הגיע למקום השני במצעד. שלושת הסינגלים נמכרו כל אחד ביותר ממיליון עותקים. על הביצוע של "Hot Stuff" זכתה בהמשך אותה שנה בפרס גראמי השני שלה. ב-1979 הוציאה גם את אלבום האוסף הראשון שלה, "On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II", שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד ולמעמד של אלבום פלטינה כפולה. היה זה אלבומה הכפול השלישי ברציפות שהגיע למקום הראשון, והיא הייתה לאמנית הראשונה שהגיעה להישג זה.

לאחר הצלחת האלבום "Bad Girls", לא רצתה סאמר להמשיך ולהקליט שירים בסגנון הדיסקו, מאחר שחשה שסגנון זה מאבד אט אט את אחיזתו בקהל. הדבר הוביל למתח בינה ובין חברת התקליטים שלה, וב-1980 עזבה את "קזבלנקה רקורדס". היא קיבלה הצעות ממספר חברות תקליטים גדולות, אך בסופו של דבר בחרה לחתום על חוזה הקלטות בחברת התקליטים החדשה של דייוויד גפן, "גפן רקורדס", והייתה לאמנית הראשונה שהוחתמה על ידי החברה החדשה. עוד באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון עם החברה, "The Wanderer", שבו הוחלפו צלילי הדיסקו בסגנון יותר מינימליסטי של גיטרות וסינתיסייזרים, שאפיין את סצנת הגל החדש, ובשילוב אלמנטים של רוק. האלבום זכה למעמד של אלבום זהב, ושיר הנושא שלו שיצא כסינגל הגיע למקום השלישי במצעד.

העבודה על אלבומה הבא, "I'm a Rainbow", גרמה לחיכוכים בינה ובין "גפן רקורדס" סביב תהליך העבודה. האלבום נגנז ויצא לאור רק שנים מאוחר יותר, ב-1996, על ידי חברת התקליטים "מרקיורי רקורדס", ובעקבות הגניזה נאלצה סאמר להיפרד ממורודר, לאחר שבע שנים של עבודה משותפת. "גפן רקורדס" גייסו את קווינסי ג'ונס להפיק את אלבומה הבא, שיצא ב-1982 ונקרא בפשטות "Donna Summer". על אף שהניב את הלהיט "Love Is in Control", האלבום הצליח פחות מאלבומיה הקודמים, ובמהלך הפקתו היו עימותים בלתי פוסקים בין סאמר לג'ונס. ב-1983 יצא האלבום "She Works Hard For The Money", שהגיע למעמד של אלבום זהב והיה לאלבומה המצליח ביותר בשנות ה-80. שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט והגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים.

הדעיכה וההתבטאויות השנויות במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1984 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-12 שלה, "Cats Without Claws". האלבום לא הצליח לייצר להיטים, נמכר בפחות מ-500,000 עותקים, והיה לאלבומה הראשון מאז אלבום הבכורה ב-1974 שלא הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב. באותה תקופה דחתה סאמר את הצעותיו של ג'ורג'יו מורודר לבצע כמה משיריו, בהם "Rush Rush", שהוקלט לאחר מכן על ידי דבי הארי עבור פסקול הסרט "פני צלקת", ו-"Flashdance... What a Feeling", שהוקלט לאחר מכן על ידי איירין קארה והפך ללהיט ענק מתוך הסרט "פלאשדאנס". עם שתי בנות צעירות מנישואיה השניים, ובת נוספת מנישואיה הראשונים, סאמר רצתה לקחת פסק זמן מאור הזרקורים ולהתרכז במשפחתה.

סאמר חזרה ב-1987 עם האלבום "All Systems Go", שלא זכה להצלחה מסחרית והיה לאלבום הראשון שלה שלא הצליח להיכנס ל-"100 הגדולים" במצעד האמריקאי. לאחר כישלון האלבום, סאמר עזבה את חברת "גפן רקורדס", וב-1988 חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים "אטלנטיק רקורדס".

במחצית השנייה של שנות ה-80 נפוצו שמועות על התבטאויות אנטי-הומוסקסואליות שנאמרו לכאורה על ידי סאמר, בהן הביעה דעתה שמגפת האיידס היא עונש מאלוהים על ההומוסקסואליות. הייתה לכך השפעה שלילית ניכרת על הקריירה של סאמר, ואלפי עותקים של אלבומיה הוחזרו לחברת התקליטים שלה במחאה של מעריציה הזועמים. עם זאת, סאמר הכחישה שהתבטאה בצורה כזו, ומספר שנים לאחר מכן, ב-1991, אף הגישה תביעה נגד ה-"ניו יורק מגזין", כשחזר ופרסם את השמועות והציג אותן כעובדה, לקראת צאת אלבום חדש שלה. התביעה יושבה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, שאף אחד מהצדדים לא חשף את פרטיה.

הקריירה המאוחרת: 1989-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-14 שלה והראשון עם "אטלנטיק רקורדס", "Another Place and Time". האלבום הופק על ידי שלישיית המפיקים הידועה סטוק אייטקן ווטרמן, והניב את הלהיט "This Time I Know It's for Real", שהגיע למקום השביעי במצעד האמריקאי ולמקום השלישי במצעד הבריטי, והיה ללהיטה האחרון עד כה. הסינגלים הבאים שיצאו מתוך האלבום נכשלו מסחרית, ובשלב מסוים חברת התקליטים אף עצרה את קידום המכירות של האלבום. למרות זאת, האלבום הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב בבריטניה.

ב-1991 יצא האלבום "Mistaken Identity", שנכשל מסחרית, ובעקבותיו נפרדו דרכיהם של סאמר ו"אטלנטיק רקורדס". ב-1994 הוציאה את "Christmas Spirit", אלבום שירי חג המולד בסגנון גוספל. האלבום לא הצליח מסחרית, אך סינגל אחד מתוכו, "Melody of Love", הגיע למקום הראשון במצעד הדאנס האמריקאי.

בשנות ה-90 הופיעה מספר פעמים בתפקיד אורח בקומדיית המצבים "אריזה משפחתית". ב-1999 הצטלמה לספיישל טלוויזיוני עבור ערוץ המוזיקה VH1, שהיה לאחת התוכניות הנצפות ביותר של הערוץ באותה שנה.

ב-2008, 14 שנים לאחר אלבום האולפן האחרון שלה ו-17 שנים לאחר שהקליטה לאחרונה מוזיקה מקורית שלה, הוציאה סאמר את "Crayons", בחברת התקליטים "בורגנדי רקורדס". האלבום זכה להצלחה מסחרית מתונה, הגיע בשיאו למקום ה-17 במצעד האמריקאי, ושלושה סינגלים מתוכו הגיעו למקום הראשון במצעד הדאנס האמריקאי.

ב-11 בדצמבר 2009 הופיעה סאמר במסגרת אירועי פרס נובל לשלום באוסלו, נורבגיה, לכבודו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שזכה בפרס באותה שנה.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972, בעת שהתגוררה בגרמניה, התחתנה עם השחקן האוסטרי הלמוט זומר. נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב והם התגרשו ב-1974, בעת שסאמר הייתה בהריון עם בתם מימי זומר, שנולדה ב-1975. ב-1980 סאמר התחתנה בשנית, עם ברוס סודאנו, ונולדו להם שתי בנות, ברוקלין ואמנדה.

ב-2012 מתה, בגיל 63, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן[1].

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסאות כיסוי בולטות לשיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם האלבום מיקום שיא במצעדים הערות
ארצות הברית בריטניה
1974 Lady of the Night אלבום הבכורה, הופץ בחלק ממדינות אירופה בלבד
1975 Love to Love You Baby 11 16 האלבום הראשון שהופץ גם בארצות הברית
ארצות הברית - אלבום זהב
1976 A Love Trilogy 21 41 ארצות הברית - אלבום זהב
1976 Four Seasons of Love 29 - ארצות הברית - אלבום זהב
1977 I Remember Yesterday 18 3 ארצות הברית - אלבום פלטינה
1977 Once Upon a Time 26 24 אלבום כפול
ארצות הברית - אלבום זהב
1979 Bad Girls 1 23 ארצות הברית - אלבום פלטינה משולשת
אלבומה הנמכר ביותר
1980 The Wanderer 13 55
1981 I'm a Rainbow האלבום הוקלט ב-1981 אך הופץ לראשונה רק ב-1996
אלבום כפול
1982 Donna Summer 20 13
1983 She Works Hard for the Money 9 28
1984 Cats Without Claws 40 69
1987 All Systems Go 122 -
1989 Another Place and Time 53 17
1991 Mistaken Identity - -
1994 Christmas Spirit - -
2008 Crayons 17 142

"—" מסמל אלבום שלא דורג.

אלבומי אוסף והופעה חיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם האלבום מיקום שיא במצעדים הערות
ארצות הברית בריטניה
1978 Live and More 1 16 הופעה חיה, אלבום כפול
ארצות הברית - אלבום פלטינה כפולה
1978 The Greatest Hits of Donna Summer - 4 אלבום אוסף
הופץ בבריטניה בלבד
1979 On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II 1 24 אלבום אוסף
ארצות הברית - אלבום פלטינה כפולה
1993 The Donna Summer Anthology - - אלבום אוסף כפול
2003 The Journey: The Very Best of Donna Summer 111 6 אלבום אוסף

"—" מסמל אלבום שלא דורג.

סינגלים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסינגל מיקום שיא במצעדים
ארצות הברית מצעד הדאנס האמריקאי בריטניה
1975 Love to Love You Baby 2 1 4
1976 Could It Be Magic 52 3 40
1976 Try Me, I Know We Can Make It 80 1 -
1976 Spring Affair 58 1 -
1977 Winter Melody 43 1 27
1977 I Feel Love 6 1 1
1977 Down Deep Inside - 3 5
1977 I Remember Yesterday - 1 14
1977 Love's Unkind - 1 3
1977 I Love You 37 1 10
1978 Rumour Has It 53 1 19
1978 Last Dance 3 1 51
1978 MacArthur Park 1 1 5
1979 Hot Stuff 1 1 11
1979 Bad Girls 1 1 14
1979 Dim All the Lights 2 54 29
1979 No More Tears (Enough is Enough) 1 1 3
1980 On the Radio 5 8 32
1980 The Wanderer 3 8 48
1982 Love Is in Control 10 3 18
1983 She Works Hard for the Money 3 3 25
1983 Unconditional Love 43 - 14
1987 Dinner with Gershwin 48 13 13
1989 This Time I Know It's for Real 7 5 3
1994 Melody of Love - 1 21
1999 I Will Go with You 79 1 44
1999 Love Is the Healer - 1 -
2008 I'm a Fire - 1 -
2008 Stamp Your Feet - 1 -
2008 Fame (The Game) - 1 -

"—" מסמל סינגל שלא דורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]