איטלו גריבולדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטלו גריבולדי
Italo Gariboldi
ItaloGariboldi.jpg
הגנרל איטלו גריבולדי
נולד 20 באפריל 1879, לודי, לומברדיה, ממלכת איטליה Flag of Italy (1861-1946).svg
נפטר 3 בפברואר 1970, רומא, איטליה Flag of Italy.svg
השתייכות Flag of Italy (1860).svg  הצבא המלכותי האיטלקי
תקופת שירות 1899 - 1943
דרגה גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד אוגדת הרגלים ה-10 במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה
מפקד הארמייה העשירית של הצבא האיטלקי במבצע מצפן
מפקד הארמייה השמינית של הצבא האיטלקי בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה

עיטורים

צלב האבירים של צלב הברזל
פור לה מריט

איטלו גריבולדיאיטלקית Italo Gariboldi;‏ 20 באפריל 1879, לודי, ממלכת איטליה3 בפברואר 1970, רומא, איטליה), היה גנרל איטלקי, מפקד אוגדה וארמייה בחיל הרגלים, אשר לחם במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ובמלחמת העולם השנייה.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1899 סיים גריבולדי את האקדמיה הצבאית האיטלקית והוצב כקצין רגלים בדרגת סגן משנה. הוא לחם במלחמה האיטלקית-עות'מאנית בצפון אפריקה ובהמשך נטל חלק במלחמת העולם הראשונה במהלך עוטר בעיטור פור לה מריט. לאחר המלחמה הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד האקדמיה הצבאית האיטלקית. במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה כיהן גריבולדי בתפקיד המושל הצבאי של אדיס אבבה וכן כראש המטה של הצבא האיטלקי במלחמה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי 1940, במהלך מבצע מצפן כיהן גריבולדי לזמן קצר כמפקד הארמייה העשירית של הצבא האיטלקי בשל מחלתו של מפקדה מריו ברטי. במהלך הקרבות, לאחר שהגנרל ג'יוזפה טלרה שהחליף את מריו ברטי נהרג, מונה גריבולדי שוב למפקד הארמייה. במועד מינויו הארמייה כבר ספגה אבידות כבדות והתקשתה להמשיך ולפקד ככוח לוחם. בין ה-25 במרץ ועד ה-19 ביולי 1941 כיהן כמושל לוב ומפקד כוחות צבא איטליה בצפון אפריקה. גריבולדי הועבר מתפקידו בשל חיכוכי דעות מול מפקד קורפוס אפריקה ארווין רומל.

ב-10 ביולי 1942 הוא נקרא לפקד על הכוחות האיטלקים בחזית המזרחית במקום הגנרל ג'ובאני מסה לו היו חילוקי דעות עם בניטו מוסוליני בעניין הרחבת הפעילות האיטלקית בחזית הרוסית. גריבולדי נטל פיקוד על הארמייה השמינית ונחל עימה תבוסה קשה במהלך מבצע סטורן קטן שהיה חלק מקרב סטלינגרד. למרות המצוקה הקשה אליה נקלעו הכוחות האיטלקים, גילה גריבולדי קור רוח והצליח לארגן את נסיגת מקצת מהיחידות האלפיניות של הארמייה ובכך להצילן. על פעולה זו עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.

שלהי הקריירה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1943 לאחר כניעת האיטלקים לבעלות הברית, נשבה גריבולדי בידי הגרמנים, נשפט ונידון למוות בעוון בגידה. בשלהי 1944 שוחרר גריבולדי ממאסרו על ידי כוחות בעלות הברית ושב לאיטליה. הוא פרש מהצבא לחיים פרטיים והלך לעולמו ב-1970 והוא בן 91 שנים. גריבולדי נקבר באחוזתו המשפחתית בעיר הולדתו לודי. בנו, מריו גריבולדי היה אף הוא גנרל בשורות הצבא האיטלקי ונאט"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איטלו גריבולדי בוויקישיתוף