איטלו גריבולדי
| איטלו גריבולדי Italo Gariboldi |
|
|---|---|
 הגנרל גריבולדי שלישי מימין בלווית ארווין רומל שני מימין. |
|
| נולד | 20 באפריל 1879, לודי, לומברדיה, ממלכת איטליה .svg){kind=small} |
| נפטר | 3 בפברואר 1970, רומא, איטליה  |
| השתייכות | .svg){kind=small} הצבא האיטלקי |
| תקופת שירות | 1899 - 1943 |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים צבאיים |
מפקד אוגדת הרגלים ה-10 במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה |
| עיטורים |
צלב האבירים של צלב הברזל |
איטלו גריבולדי (באיטלקית Italo Gariboldi; 20 באפריל 1879, לודי, ממלכת איטליה – 3 בפברואר 1970, רומא, איטליה), היה גנרל איטלקי, מפקד אוגדה וארמייה בחיל הרגלים, אשר לחם במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ובמלחמת העולם השנייה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת הקריירה
ב-1899 סיים גריבולדי את האקדמיה הצבאית האיטלקית והוצב כקצין רגלים בדרגת סגן משנה. הוא לחם במלחמה האיטלקית-עות'מאנית בצפון אפריקה ובהמשך נטל חלק במלחמת העולם הראשונה במהלך עוטר בעיטור פור לה מריט. לאחר המלחמה הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד האקדמיה הצבאית האיטלקית. במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה כיהן גריבולדי בתפקיד המושל הצבאי של אדיס אבבה וכן כראש המטה של הצבא האיטלקי במלחמה.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
בשלהי 1940, במהלך מבצע מצפן כיהן גריבולדי לזמן קצר כמפקד הארמייה העשירית של הצבא האיטלקי בשל מחלתו של מפקדה מריו ברטי. במהלך הקרבות, לאחר שהגנרל ג'יוזפה טלרה שהחליף את מריו ברטי נהרג, מונה גריבולדי שוב למפקד הארמייה. במועד מינויו הארמייה כבר ספגה אבידות כבדות והתקשתה להמשיך ולפקד ככוח לוחם. בין ה-25 במרץ ועד ה-19 ביולי 1941 כיהן כמושל לוב ומפקד כוחות צבא איטליה בצפון אפריקה. גריבולדי הועבר מתפקידו בשל חיכוכי דעות מול מפקד קורפוס אפריקה ארווין רומל.
ב-10 ביולי 1942 הוא נקרא לפקד על הכוחות האיטלקים בחזית המזרחית במקום הגנרל ג'ובאני מסה לו היו חילוקי דעות עם בניטו מוסוליני בעניין הרחבת הפעילות האיטלקית בחזית הרוסית. גריבולדי נטל פיקוד על הארמייה השמינית ונחל עימה תבוסה קשה במהלך מבצע סטורן קטן שהיה חלק מקרב סטלינגרד. למרות המצוקה הקשה אליה נקלעו הכוחות האיטלקים, גילה גריבולדי קור רוח והצליח לארגן את נסיגת מקצת מהיחידות האלפיניות של הארמייה ובכך להצילן. על פעולה זו עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
[עריכה] שלהי הקריירה ואחריתו
בספטמבר 1943 לאחר כניעת האיטלקים לבעלות הברית, נשבה גריבולדי בידי הגרמנים, נשפט ונידון למוות בעוון בגידה. בשלהי 1944 שוחרר גריבולדי ממאסרו על ידי כוחות בעלות הברית ושב לאיטליה. הוא פרש מהצבא לחיים פרטיים והלך לעולמו ב-1970 והוא בן 91 שנים. גריבולדי נקבר באחוזתו המשפחתית בעיר הולדתו לודי. בנו, מריו גריבולדי היה אף הוא גנרל בשורות הצבא האיטלקי ונאט"ו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- איטלו גריבולדי - תקציר ביוגרפי, באתר digilander.libero.it (באיטלקית)
