צבא איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של איטליה
Stemma araldico e distintivo dello Stato Maggiore Difesa.svg

זרועות

Coat of arms of the Esercito Italiano.svg
צבא איטליה
CoA Marina Militare Italiana.svg
הצי האיטלקי
Coat of arms of the Italian Air Force.svg
חיל האוויר האיטלקי
Coat of arms of the Carabinieri.svg
קרביניירי

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה
דרגות הכוחות המזוינים של איטליה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של איטליה
היסטוריה של איטליה

צבא איטליהאיטלקית: Esercito Italiano) הוא הזרוע הקרקעית של הכוחות המזוינים של איטליה. כל כוח האדם שלו מבוסס על שירות התנדבותי ובשנת 2012 מנה כ-105,000 חיילים.

כלי הרכב הקרביים הבולטים של הצבא הם: נגמ"ש הלחימה "דארדו" (Dardo), משחית הטנקים "קנטאורו" (Centauro) וטנק האריאטה (Ariete) וכלי הטיס הבולט שלו הוא מסוק התקיפה "מנגוסטה" (Mangusta), שלאחרונה הופעל במשימות של האו"ם.

המפקדה הראשית של המטה הכללי של הצבא ממוקמת ברומא, ליד הקווירינאלה, מעונו הרשמי של נשיא איטליה.

תולדותיו של צבא איטליה מתחילות מימי איחוד איטליה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19. הצבא היה מעורב במלחמות קולוניאליות בסין, במלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1911-1912, בצפון איטליה כנגד האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, באתיופיה לפני מלחמת העולם השנייה, באלבניה, יוון, צפון אפריקה ובאיטליה עצמה במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הקרה צבא איטליה היה בכוננות להגנה מפני פלישה של כוחות ברית ורשה מהמזרח. מאז סוף המלחמה הקרה הוא ממלא משימות שמירת שלום אינטנסיביות ומבצע פעילויות קרביות באפגניסטן ובעיראק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורותיו של צבא איטליה הם בצבא המלכותי (Regio Esercito) , שהיה קיים החל מהקמתה של ממלכת איטליה לאחר ההשתלטות על שטחי מדינת האפיפיור ואיחודה של איטליה. ב-1861, תחת הנהגתו של ג'וזפה גריבלדי, הוזמן ויטוריו אמנואלה השני מבית סבויה לעלות על כס המלכות של הממלכה העצמאית החדשה.

חילות המשלוח האיטלקים נשלחו לסין במהלך מרד הבוקסרים ב-1900 וללוב במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב1911-1912.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים מיחידה אלפינית של צבא איטליה במלחמת העולם הראשונה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ממלכת איטליה במלחמת העולם הראשונה, החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה

התנסותו הראשונה של צבא איטליה בלוחמה מודרנית של ממש הייתה במלחמת העולם הראשונה. רוב הקרבות התנהלו בחזית הצפונית והצבא המלכותי ספג 700,000 הרוגים. תדירותן של המתקפות שבהם השתתף הצבא בין מאי 1915 לבין אוגוסט 1917, אחת לשלושה חודשים, הייתה גבוהה יותר מתדירות הקרבות בחזית המערבית. המשמעת בצבא האיטלקי הייתה אף יותר קשה והעונשים על עבירות היו חמורים יותר מאלה שהיו נהוגים בצבאות גרמניה, צרפת ובריטניה.

בשנים שבין מלחמות העולם השתתף הצבא במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, סיפק חיילים וציוד במהלך מלחמת האזרחים בספרד שנלחמו בגיסות המתנדבים (Corpo Truppe Volontarie) לצדם של הכוחות הלאומנים של פרנקו, ושיגר את הפלישה האיטלקית לאלבניה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מלחמת איטליה-יוון, הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה

על הנייר היה הצבא המלכותי של איטליה אחד מכוחות היבשה הגדולים ביותר שלחמו במלחמת העולם השנייה, אך במציאות הוא לא היה מסוגל להכניס לקרבות את המספרים שטען שיש ברשותו. הצבא האיטלקי היה אחד הצבאות הראשונים שהפעיל צנחנים. יחסית לגודלם הקטן, רבות מהדיוויזיות האיטלקיות תוגברו בקבוצת תקיפה (Gruppo di Assalto) של שני גדודים מארגון החולצות השחורות.

קרב מונטה קסינו

ברוב המקרים נדחו הדיווחים על תעוזתו של צבא איטליה במלחמת העולם השנייה. תפיסה זו הייתה תוצאה של התקיפה הרת האסון של האיטלקים במצרים ושל ביצועיו של הצבא במלחמת איטליה-יוון. ההכנות לשתי המערכות הללו לקו מאוד בחסר והן בוצעו באופן כושל. בראשית המערכה בצפון אפריקה ביצעה הארמייה העשירית של צבא איטליה את הפלישה האיטלקית למצרים אך נכנעה לאחר שנהדפה אחורה ללוב והושמדה על ידי כוח קטן ממנה פי חמישה במבצע מצפן.

מנהיגות צבאית בלתי מוכשרת החריפה את בעיית הציוד הצבאי, שברובו היה מתקופת מלחמת העולם הראשונה ולא עמד בסטנדרטים של צבאות בעלות הברית ולא של גרמניה הנאצית. לדוגמה, הטנקים האיטלקיים הבינוניים מסוג פיאט M11/39, פיאט M13/40, פיאט M14/41 ו-פיאט M15/42, היו בנחיתות מוחלטת מול טנקי השרמן האמריקנים. באופן מכריע יותר, איטליה סבלה ממחסור חמור בציוד מכל הסוגים והפיקוד האיטלקי העליון לא לקח בחשבון אפשרויות של תבוסה בקרבות ולא נקט באמצעים הדרושים לתת את התמיכה הלוגיסטית הדרושה לכוחות השדה שלו. כלי הנשק נגד-מטוסים היו מעטים מדי, כלי הנשק נגד-טנקים היו מיושנים מדי ומספר המשאיות היה קטן עד מאוד.

חיל המשלוח האיטלקי לרוסיה נלחם תחת פיקודו של גנרל ג'ובאני מסה, שהכיר במגבלות הגיס שעמד בראשו ובציודו העלוב והוא הועבר מתפקידו ב-1 בנובמבר 1942. כאשר החלה המתקפה הסובייטית במבצע סטורן קטן ב-12 בדצמבר 1942, קרסה עד מהרה הארמייה השמינית האיטלקית. רק כשליש מחייליה הצליחו להימלט מהתופת הרוסית, כשהדיוויזיות הבולטות ביותר שלה היו שלוש דיוויזיות אלפיניות שלחמות בעקשנות עד כמעט להשמדתם המוחלטת כדי לחמוק מהכיתור הסובייטי.

בצפון אפריקה נלחמו הדיוויזיה המשוריינת ה-132 והדיוויזיה המוטסת ה-185 עד להשמדה מוחלטת בקרב אל-עלמיין השלישי. ההתנגדות הנחושה של החיילים האיטלקים בקרב בקרן, שבאריתריאה, אף על פי שהוא היה אבוד, מהווה חלק חשוב במורשת הקרב של צבא איטליה עד היום.

לאחר תבוסת מדינות הציר בטוניסיה, המורל של החיילים האיטלקים היה ירוד וכאשר בעלות הברית נחתו בסיציליה ב-10 ביולי 1943, רוב הדיוויזיות האיטלקיות שישבו על החופים פשוט התפרקו. המורל הירוד הוביל להדחתו של הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני על ידי המלך ויטוריו אמנואלה השלישי 15 ימים מאוחר יותר.

בספטמבר 1943 חתמה איטליה על הסכם שביתת הנשק והארץ חולקה לרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, שהייתה למעשה ממשלת בובות בחסות גרמניה בצפון, ולשטח שהיה תחת שלטונו של פייטרו באדוליו בדרום. בדרום נותרו כוחות הצבא המלכותי (Esercito Cobelligerante Italiano), שנלחמו לצדן של בעלות הברית לאחר שביתת הנשק. חייליו של צבא זה כבר לא נלחמו למענו של מוסוליני, אלא למענו של המלך ושל "מרשל איטליה" באדליו.

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמה הקרה

ב-1946 הוקמה הרפובליקה של איטליה במקום ממלכת איטליה ו"הצבא המלכותי" שינה את שמו ל'"צבא איטליה". בראשיתו היו בצבא איטליה חמש דיוויזיות חיל רגלים. בעקבות הקמתה של נאט"ו, צבא איטליה צורף לפיקוד של דרום אירופה והיה בכוננות לפלישה ממזרח דרך יוגוסלביה. פיקוד כוחות היבשה של דרום אירופה בנאט"ו (LANDSOUTH), החל לפעול ב-10 ביולי 1951 ותפקידו היה להגן על צפון-מזרח איטליה. מפקדת הפיקוד הוצבה בורונה ובראשה הועמד לוטננט גנרל מצבא איטליה. שלוש דיוויזיות רגלים ושלוש בריגדות היו הכוח היחידי שעמד לרשות הפיקוד להגן על צפון-מזרח איטליה.

לאחר המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיומה של תקופת המלחמה הקרה ב-1989 כלל צבא איטליה 26 בריגדות מבצעיות: 4 בריגדות שריון, 10 בריגדות חיל רגלים ממוכן, 5 בריגדות חיל רגלים ממונע, 5 בריגדות אלפיניות, בריגדת תותחנים אחת ובריגדה מוטסת אחת. ב-1991 החל הצבא לצמצם את כוחותיו. פורקו 7 בריגדות ומספר רב של יחידות קטנות. ב-1997 המשיכה מגמת הצמצום בצבא ופורקו יחידות קטנות נוספות ובאותה שנה בוצע ארגון מחדש בכל הצבא. יחידות קטנות אוחדו ופורקו 6 בריגדות נוספות. בוצעו העברות של יחידות לבסיסים חדשים, הרכבי הכוחות שונו והוגדרו מחדש המשימות. ב-2002 פורקו 2 בריגדות נוספות. ב2011 בוצעו שינויים נוספים ורבות מהיחידות הועברו לדרום איטליה ולסיציליה. ב-2013 בוצע בצבא שינוי רב היקף וכעת היקף הכוחות הקרביים שלו עומד על 9 בריגדות. נכון להיום סדר הכוחות של הצבא עומד על 2 בריגדות כבדות המצוידות בטנקים, משחיתי טנקים, נגמ"שי לחימה ותותחים מתנייעים, 2 בריגדות בינוניות המצוידות בנגמ"שי לחימה, 4 בריגדות קלות המצוידות במשחיתי טנקים, נגמ"שים ותותחים נגררים ובריגדה מוטסת אחת המצוידת במשחיתי טנקים, נגמ"שים ובמסוקי תקיפה ותובלה. כל יחידות ההדרכה מתוכננות להיות תחת פיקוד מאוחד שמרכזו ברומא.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא איטליה השתתף בפעולות סיוע לאוכלוסייה האזרחית במקרים של אסונות טבע. המשימות העיקריות מסוג זה שהוא מילא במשך השנים הן: בנפת דרום טירול ב-1967, בסרדיניה ב-1992, בסיציליה ב-1992 ובקלבריה ב-1994. נכון להיום הוא עוסק בהגנה על אתרים רגישים בכל רחבי איטליה מאז פיגועי 11 בספטמבר. הצבא גם עוסק בביצוע משימות מחוץ לאיטליה בחסות האו"ם, נאט"ו ומשתתף בכוחות רב-לאומיים, כמו בלבנון מאז 1982, בנמיביה מאז 1989, באלבניה מאז 1991, בכורדיסטן מאז 1991, בסומליה מאז 1992, במוזמביק מאז 1993, בבוסניה מאז 1995, במזרח טימור מאז 1999, בקוסובו מאז 1999, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מאז 2001, בדארפור מאז 2003, באפגניסטן מאז 2002, בעיראק מאז 2003 ושוב בלבנון מאז 2006. למעשה, בין השנים 1980 עד 2009, הייתה איטליה המדינה השלישית בעולם, לאחר ארצות הברית ובריטניה במספר משימות שמירת השלום שהיא ביצעה.

הקרביניירי שהיה בעבר הגוף הגדול ביותר בצבא, הוא כיום זרוע עצמאית לצד הצבא והצי האיטלקי וחיל האוויר האיטלקי ומספק שירותי משטרה צבאית לכל זרועות הכוחות המזוינים של איטליה.

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקדח ברטה 92 בקוטר 9 מ"מ
  • רובה סער ברטה AR70/90 בקוטר 5.56 מ"מ
  • רובה סער ברטה ARX 160 בקוטר 5.56 מ"מ
  • תת-מקלע MP5 בקוטר 9 מ"מ
  • תת-מקלע MP7 בקוטר 4.6 מ"מ
  • רובה Franchi SPAS-12 בקוטר 7 מ"מ
  • רובה Franchi SPAS-15 בקוטר 7 מ"מ
  • רובה צלפים Sako TRG-42 בקוטר 8.58 מ"מ
  • רימון OD-82
  • מטול רימונים M-203 בקוטר 40 מ"מ
  • מקלע FN Minimi בקוטר 5.56 מ"מ
  • מקלע MG42/59 - MG3 בקוטר 7.62 מ"מ
  • מקלע כבד M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ
  • נשק נגד טנקים Panzerfaust 3
  • טיל מונחה נגד טנקים BGM-71 טאו
  • טיל נגד טנקים מילאן
  • טיל נגד טנקים ספייק
  • טיל כתף נגד מטוסים FIM-92 סטינגר

ציוד הכוחות המיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדח Glock בקוטר 9 מ"מ

  • רובה סער HK416 בקוטר 5.56 מ"מ
  • רובה סער רובה M4 בקוטר 5.56 מ"מ
  • תת-מקלע FN P90 בקוטר 5.7 מ"מ
  • רובה צלפים ארקטיק וורפר בקוטר 7.62 מ"מ
  • רובה צלפים Accuracy International AWM בקורט 8.58 מ"מ
  • רובה צלפים בארט M82A1 בקוטר 12.7 מ"מ

רכבים קרביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם ארץ מוצא ייעוד כמות
בשירות
Ariete tank of the Italian Army.jpg
אריאטה Flag of Italy.svg
איטליה
טנק מערכה 200
Centauro01.JPEG
B1 Centauro Flag of Italy.svg
איטליה
משחית טנקים 400
Dardo 1.jpg
Dardo Flag of Italy.svg
איטליה
נגמ"ש לחימה 200
VBM Freccia visto frontalmente.JPG
Freccia Flag of Italy.svg
איטליה
נגמ"ש לחימה 249
US M113 in Samarra Iraq.jpg
M-113 Flag of the United States.svg
ארצות הברית
נגמ"ש מעל 3000
Bv206 italiano.jpg
Bandvagn 206 Flag of Sweden.svg
שבדיה
נגמ"ש 189
Puma 6x6.jpg
Puma 4X4 Flag of Italy.svg
איטליה
נגמ"ש 250
Lancieri di Aosta Training.jpg
Puma 6X6 Flag of Italy.svg
איטליה
רכב סיור משוריין 310
Mine resistant ambush protected vehicles.jpg
Cougar Flag of the United States.svg
ארצות הברית
רכב גילוי מוקשים 6
Buffalo mine-protected vehicle.jpg
Buffalo Flag of the United States.svg
ארצות הברית
רכב גילוי מוקשים 6
Italian military Iveco 40.10WM.jpg
VM90/Armored VM90 Flag of Italy.svg
איטליה
רכב הובלת לוחמים 1280
2june 2007 350.jpg
VTLM Lince Flag of Italy.svg
איטליה
רכב הובלת לוחמים 1260
Landrover defender Ar90.jpg
AR90 Flag of the United Kingdom.svg
בריטניה
רחב ממוגן קל 2700
French VAB in Afghanistan.JPG
VAB NBC Flag of France.svg
צרפת
רכב סיור ממוגן 15
AA7V.jpg
AAV7-A1 Flag of the United States.svg
ארצות הברית
רכב תקיפה אמפיבי 35
Bergepanzer seite.jpg
לאופרד 1 Bergepanzer Flag of Germany.svg
גרמניה
טנק חילוץ 136
Carro pioniere1.jpg
לאופרד 1 Pionierpanzer Flag of Germany.svg
גרמניה
טנק חילוץ 40
Panzerschnellbruecke Biber auf Brueckenleger.jpg
לאופרד 1 Biber Flag of Germany.svg
גרמניה
טנק גישור 64
2june 2007 561.jpg
ACTL 4x4/6x6/8x8 Flag of Italy.svg
איטליה
רכב לוגיסטי מעל 3000
Astra66.40 trainoart.jpg
Iveco ACM 80/90 Flag of Italy.svg
איטליה
רכב לוגיסטי מעל 3000

ארטילריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 70 תותחים מתנייעים Panzerhaubitze 2000 155 מ"מ
  • 96 תותחים מתנייעים M-109 155 מ"מ
  • 72 תותחים נגררים FH-70 155 מ"מ
  • 60 תותחים נגד מטוסים מתנייעים SIDAM 25 25 מ"מ (ארבע קני)
  • 22 משגרי רקטות M-270 MLRS
  • 180 מרגמות F1 120 מ"מ
  • מעל 300 מרגמות Hirtenberger M6C-210 60 מ"מ
  • 50 טילי קרקע-אוויר Skyguard
  • 6 טילי קרקע אוויר SAMP/T

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 12 מסוקים רב -תכליתיים Agusta A109
  • 56 מסוקי תקיפה Agusta A129 Mangusta
  • 42 מסוקי תובלה בל UH-1
  • 39 מסוקי תובלה בל 212
  • 31 מסוקי תובלה בל 412
  • 21 מסוקי תובלה NHI NH90
  • 14 מסוקי תובלה CH-47 צ'ינוק
  • 3 מטוסי תובלה Dornier Do 228
  • 3 מטוסי תובלה Piaggio P.180 Avanti

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבית של צבא איטליה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]