איילה (אי)
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס האטלנטי  |
| קואורדינטות | 55°46′00″N 6°09′00″W / 55.766666666667°N 6.15°W |
| שטח | 620 קילומטר רבוע |
| אורך | 40 קילומטר |
| רוחב | 32 קילומטר |
| גובה מרבי | Beinn Bheigeir |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| אוכלוסייה | 3,228 (2011) |
| אזור זמן | UTC+0 |
| עיר ראשית |
Bowmore |
  | |
אַייְלָה (בגאלית סקוטית: Islay[1]) הוא אי במערב סקוטלנד, הדרומי ביותר בקבוצת האיים ההברידיים.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי ידוע בכינוי "מלכת האיים ההברידיים" והיה מושבו של "מושל האיים" (Lord of the Isles) ראש שבט מקדונלד בפינלאגן שעל האי, עד שנכבשה סקוטלנד על ידי האנגלים והתואר "נגנב" על ידי משפחת המלוכה הבריטית, (בדומה לתואר Prince of Wales). האי שוכן במחוז (Council Area) ארגייל וביוט דרום-מערבית לאי ג'ורה, ומרוחק כ-45 ק"מ מחופי צפון אירלנד. השפה הגאלית הסקוטית נמצאת עדיין בשימוש באי, בעיקר בחלקו המערבי. בירתו היא העיירה באומור (Bowmore) המפורסמת עקב מזקקת הוויסקי השוכנת בה והכנסייה העגולה הייחודית הבנוי בה. היישוב הגדול ביותר באי הוא פורטנהאבן (Portnahaven).
לאיילה היסטוריה אנושית ארוכה ועשירה מאוד. נמצאו עדויות המוכיחות כי האי איילה היה מיושב על ידי מתנחלים מוקדמים מאוד שהגיעו איילה בתקופות שלאחר עידן הקרח האחרון בסביבות 7500 לפני הספירה כדייגים וכציידים. בתקופות מאוחרות יותר של התקופה הנאוליתית ובראשית תקופת הברונזה הונפו אבנים עומדות וגלופות רבות. האי איילה היה בעבר מקור הכוח העיקרי במערב סקוטלנד ונודע כביתם של לורדי האיים. שרידי היישובים שלהם עדיין נראים ב-Finlaggan שהוא אתר ארכאולוגי חשוב מאוד באי איילה, שרידים מההיסטוריה הדתית של איילה ואבנים מגולפות במספר מוקדים באי. הצלב הגבוה של קילדטון הוא הצלב הסלטי מתוארך לסביבות שנת 800 לאחר הספירה ודוגמה יפה להיסטוריה מוקדמת זו. ניתן למצוא צלבים גבוהים אחרים בקילנייב וקילצ'ומן, וניתן לראות לוחות קבר מגולפים בקילצ'ומאן, קילנאכטון, קילס, ברידנדג', פינלגגן וניירבול.[2]
האי הוא החמישי בגודלו בסקוטלנד, והשישי בגודלו מבין האיים שסביב בריטניה. אורכו 40 ק"מ ורוחבו 24 ק"מ. כ-3,200 תושבים חיים באי. שטחו כ-600 קמ"ר ופרנסת התושבים מגיעה בעיקר מזיקוק ויסקי ותיירות. מרבית התיירים מגיעים לאי כדי לבקר באחת מתוך תשע מזקקות הוויסקי הפועלות בו, ההופכות אותו למרכז בעל חשיבות רבה בתחום זה. הוויסקי המיוצר באיילה נחשב לבעל הטעם המעושן ביותר מבין סוגי הוויסקי הסקוטי.
באי אוכלוסייה גדולה של עופות, והוא מהווה יעד לצפרים חובבים במהלך כל השנה. האקלים באי נוח יחסית לחוף המערבי של סקוטלנד עקב השפעתו של זרם הגולף.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מפה טופוגרפית של האי -
הכנסייה העגולה, מבנה ידוע השוכן בעיירה באומור שבאי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור שדמתי, כבול, אש ותמרות עשן, 'איש הענבים'
- The Scottish island that buried America's dead מאתר ה-BBC
- איילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Place names of Islay Meanings and pronunciations. Islay Info. Retrieved November 30, 2021
- ^ ISLAYINFO, The Ultimate Online Guide to Islay
| האיים ההברידיים | ||
|---|---|---|
| ההברידיים הפנימיים | אג • אורונסיי • אסקריב • איילה • איזיי • ג'ורה • גיה • טירי • טרשניש • איונה • ליזמור • מאל • מאק • סאמר • סוי • סטאפה • סלייט • סקאי • קאנה • קארה • קול • קולונסיי • האיים הקטנים • קראולין • קררה • ראזיי • רום |  |
| ההברידיים החיצוניים | אריסקיי • בארה • בנבקולה • ברנראי • ברנרה • ויסט הדרומי • ויסט הצפוני • לואיס והאריס • סנט קילדה • סקאלפיי • פלאנן • רוקול | |
