אילנה רימלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילנה רימלט
לידה 24 בפברואר 1939
רומניה
פטירה 15 ביולי 2016 (בגיל 77)
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק סופרת
עורכת
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית
מספר צאצאים 3

אילנה רימלט (24 בפברואר 1939 – 15 ביולי 2016) הייתה אשת חינוך וסופרת ישראלית. סיפוריה הקצרים התפרסמו בכתבי עת שונים. במסגרת עבודתה בטלוויזיה החינוכית הישראלית כתבה וערכה ספרים ומדריכים למורה בספרות ובלשון עברית ופרסומים בנושא מעורבות הטלוויזיה בחינוך הפורמלי. מאמרים שלה פורסמו בקשר עין, ירחון ארגון המורים לבתי הספר העל יסודיים[1][2].

אילנה רימלט מצוטטת מספר פעמים בספר "שער ראשון: היסטוריה של הטלוויזיה לילדים בישראל 2016-1966" של האוניברסיטה הפתוחה[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ברומניה[4]. ועלתה לישראל בשנת 1950. גדלה בקיבוץ מעלה החמישה כילדת חוץ במוסד לעליית הנוער. למדה תואר ראשון בספרות ומקרא באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בחינוך באוניברסיטת תל אביב[5].

נושא עבודת המחקר (הוגשה ב-1974) שכתבה בהנחייתו של פרופסור סידני שטראוס היה: אמון שגורם לחוסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי[6].

עבדה כמורה לספרות ותנ"ך בתחילת הקריירה שלה. בשנות השבעים הצטרפה למחלקה למוסדות חינוך בטלוויזיה החינוכית כרכזת הוראת הספרות בבתי הספר, ושם עבדה עד לפרישתה לגמלאות.

הייתה אם לשלושה (ביניהם נויה רימלט) וסבתא לחמש נכדות.

אילנה רימלט קבורה בבית העלמין קריית שאול[7][8].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל סיפור וסיפור: תדריך למורה / הילה פורת (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1976)
  • גשם יהי!: תדריך למורה למישדרים בספרות לכתות ג-ו / יהודית שטרן (ירושלים: הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 1980)
  • מעשה בנעליים: תדריך למורה למישדרים בספרות / הרצליה רז (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
  • מספריים, גנרל ומכנסיים ארוכים: תדריך למורה למישדרים בספרות לכתות ג-ו / איה לובין (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
  • אגדות חוני המעגל: תדריך למורה למישדרים בספרות / הרצליה רז (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
  • לצפות וללמוד – יוצא מן הכלל / דורית רביד (ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1991)

סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגלל הדלת, מאזנים, כרך פ"ו, גיליון 1 (טבת-שבט תשע"ב, ינואר 2012) עמ' 50–52
  • יחפות: נשים הודיות, מאזנים, כרך פ"ו, גיליון 4 (אב-אלול תשע"ב) עמ' 50–51

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילנה רימלט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה ליפקין, שלב ב: עברית- הבנה, הבעה ולשון, CET מטח, 2007. (בiw)
  2. ^ שרה ליפקין, שלב א: עברית- הבנה, הבעה ולשון : כרך 1: לימוד ותרגול לכיתות ט-י, CET מטח, 2006. (בiw)
  3. ^ שער ראשון: היסטוריה של הטלוויזיה לילדים בישראל 2016-1966, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 35,39,43,44
  4. ^ פנים חדשות באגודת הסופרים העברים, באתר חדרים, ‏2015-06-19
  5. ^ אמון שגורם לחסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי, באתר מערך הספריות והמידע (באנגלית)
  6. ^ אוניברסיטת בר אילן, אמון שגורם לחסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי, באתר מערך הספריות והמידע (באנגלית)
  7. ^ בית עלמין קרית שאול, אילנה רימלט ז"ל | בית עלמין קרית שאול, הארץ, חברה קדישא, ידיעות אחרונות, מנוחה | 17.07.16, באתר מודעות אבל, ‏2016-07-17
  8. ^ אילנה רימלט (1939 - 2016) / בית העלמין קריית שאול, באתר בית העלמין קריית שאול