עריכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

זיסי סתוי, שערך במשך 35 שנה את המוסף לספרות של "ידיעות אחרונות", הציג את דעתו על תפקיד העורך:

תפקיד העורך הוא לקחת טקסט, שהוא טוב, נניח, בשבעים אחוז, ולהפוך אותו לטוב בתשעים וחמישה, בתשעים ושמונה אחוזים. מאה אחוז אין. ויש בי תכונה אולי מוזרה: ככל שהטקסט יותר טוב, כך אני אוהב יותר לטפל בו ולהיטיב אותו.

– בראיון לשולמית גלבוע, "ידיעות אחרונות", 7.1.05

מרכיבי העריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכה נכללות פעולות מסוגים אחדים:

  • עריכת לשון
    • כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
    • תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
    • ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.
  • עריכה עניינית (בספר עיון)
    • בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
    • הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
    • הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
    • הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.
    • הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
    • איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).
  • עריכה ספרותיתסיפורת)
    • שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה.
    • שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי.
  • עריכה גרפית
    • ביצירה המלווה באיורים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה.
  • עריכה לדפוס
    • ריווח בין הפסקאות והפרקים.
    • קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.
    • קביעת מבנה הטבלאות.
    • האחדת עיצובו של הספר.
    • היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.
  • עריכה קולנועית - בתחום הקולנוע, עריכה (או מונטאז' מצרפתית, מלאכת הרכבה) היא אמנות הרכבת צילומים לרצפי צילומים ("סיקוונסים"), שמלווה בהרכבת הרצפים לשם יצירתו של סרט קולנוע שלם

יחסי מחבר-עורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגש הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מהממת, עקב הכמות העצומה של ההערות שיש לו אודות הספר "המושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, אין זה נדיר שהערות העריכה יתייחסו לכל פיסקה בספר.

סיפורה של עמליה כהנא-כרמון "החמה נסתלקה" הועבר במקביל לשני כתבי-עת ופורסם בשניהם. וזו התייחסותה של המחברת לתוצאה הערוכה:

כשראיתי את הסיפורים בדפוס כבר חיינו בשווייץ. ואני התחלחלתי מהשינויים בנוסח כתב היד, שבלי לשאול את פי, כל אחד משני העורכים הרביץ בסיפור. לא יכולתי להירגע מהשינויים המבהילים שאופייניים לשלונסקי, עם כל מיני חוכמות בארמית. ובעיקר הפריע לי שבכל מקום בסיפור שכתובה הייתה המלה "הצטרף" שלונסקי שינה אותה למלה "הזדווג". כך שזקן אחד יושב על ספסל, בא ומזדווג אליו זקן שני. ולא יכולתי לסלוח גם על הנגיעות העדינות, ההופכות זיזים למלטפים, של אהרן ב"משא". זה היה לפני שלושים שנה בערך, אבל מאז אני עומדת על המשמר ולא נותנת להזיז אצלי אפילו פסיק.

– בראיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30.3.90

התייחסות שונה לנושא זה, הן של הכותב והן של העורך, מוצגת בדברי התודה הבאים, של סטיבן הוקינג בפתח ספרו "קיצור תולדות הזמן":

אנשים רבים קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנטם, ששלח לי עמודים על עמודים של הערות ושאלות על נקודות שלדעתו לא הבהרתי כראוי. עלי להודות שהתרגזתי לא מעט כשקיבלתי ממנו את הרשימה הארוכה של דברים הטעונים שינוי, אבל הוא צדק. אני בטוח שהספר הזה טוב יותר בזכות עבודת-הפרך שהטיל עלי פיטר.

הבדל מהותי, בין העריכה שעבר סיפורה של עמליה כהנא-כרמון לזו שעבר ספרו של סטיבן הוקינג, נמצא בטיב הקשר בין המחבר לעורך. הבדל זה עשוי להסביר את תגובותיהם השונות. במקרה הראשון הייתה העריכה פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך הובאו לידיעת הסופרת רק כאשר ראתה את היצירה המודפסת. במקרה השני הייתה פעולת העריכה דו-צדדית, כלומר נעשתה בשיתוף פעולה מתמשך בין המחבר לעורך.

עריכה נרחבת, הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים, והתנגדות של הסופר לביצועה, מקובלים במקרה של ספרות יפה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה חשיבות גדולה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו, מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחברים של ספרי עיון ישנם הנפגעים מאוד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך. ניתן ללמוד מניסיונה של הסופרת אריקה ג'ונג, המוצג בפתח ספרה "פחד חמישים": "בספרי הראשון רגזתי על הצעות לקיצור ולשינויים. בספרי זה, השישה-עשר במספר, אני אסירת תודה לאין קץ".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]