איסור האהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איסור האהבהגרמנית: Das Liebesverbot) היא אופרה קומית בשתי מערכות מאת ריכרד וגנר שהלחין וגם כתב את הליברית. זוהי האופרה המושלמת השנייה של המלחין והיא מושפעת מאד מן האופרות הקומיות הצרפתיות והאיטלקיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת האופרה מבוססת על המחזה מידה כנגד מידה מאת ויליאם שייקספיר. וגנר הלחין אותה בשנת 1834 והיא הועלתה לראשונה במגדבורג בשנת 1836.

הופעת הבכורה הוכתרה ככישלון מוחלט לאחר שהזמר הראשי שכח את הטקסט, וההופעה השנייה בוטלה לאחר קרב אגרופים שפרץ בין בעלה של הסולנית הראשית והטנור המוביל אשר גרמה לנזק בלתי הפיך לתפאורה. מאז, ועד לאחר מותו של וגנר לא הועלתה האופרה פעם נוספת על הבמות.

הנושא המרכזי בעלילת האופרה, מיניות מודחקת ואירוטיקה סמויה, הם מוטיב חוזר גם בעלילות של אופרות נוספות של וגנר ובעיקר בטנהויזר, הוולקירות, וטריסטן ואיזולדה. בכולן, הוויתור וזניחת קשרי האהבה מביאים את הגיבורים לקרב לחיים ולמוות מול הסדר החברתי הקיים. האופרה הקומית איסור האהבה מסתיימת בסוף טוב כאשר החופש המיני פורץ בקרנבל ציבורי סוחף.

לאחריה, פרט לאמני השירה מנירנברג, לא חזר וגנר לכתוב אופרות קומיות נוספות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלרמו, סיציליה, המאה ה-16. פרידריך, המושל הזמני של פלרמו מכריז על איסור שתייה וקיום יחסים מחוץ לנישואין. קלאודיו הוא האדם הראשון שנתפס עובר על צו המושל ונעצר.

בינתיים, מגלה מריאנה השוהה במנזר סנט אליזבט, לחברתה איזבלה כי היא אשתו של פרידריך שנטש אותה. לוציו, אציל צעיר וחברו של קלאודיו, מתחנן בפני איזבלה אחותו של קלאודיו כי תפנה למושל בבקשת רחמים על אחיה הכלוא.

בבית המשפט ממתינים להופעת המושל. הוא דוחה את העצומה שהוגשה לו על ידי האזרחים לביטול האיסור שהטיל על קיום מסיבת הקרנבל. קלאודיו נידון למוות ואיזבלה אחותו מציעה את עצמה למושל אם יסכים לחון ולשחרר את אחיה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאודיו החושש מן המוות בחצר הכלא מסכים להצעת אחותו. איזבלה נעלבת וכועסת על הסכמתו המהירה לחילול כבודה, ואינה מגלה לו את תוכניתה האמיתית ולפיה מריאנה, היא שתיפגש עם המושל פרידריך ולא היא עצמה.

בינתיים, המושל פרידריך מתכחש להסכמתו הקודמת וחותם על גזר דין המוות של קלאודיו. ברחובות העיר מפרים התושבים את צו המושל וחוגגים את הקרנבל למרות האיסור שהוטל על החגיגות. אפילו מפקד המשטרה בעצמו מתחפש על מנת שיוכל לקיים רומן אסור. פרידריך עוטה גם הוא על פניו מסכה לפני פגישתו עם איזבלה (שהיא למעשה מריאנה), אך לפתע מופתע בידי איזבלה ועוטי מסכות נוספים החושפים את צביעותו.

מלך סיציליה חוזר לארמונו, ופרידריך מסולק מכהונתו ומנושל מסמכויותיו.