אלה אטלנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאלה אטלנטית
Pistacia atlantica (Ein Ovdat).JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: אלה
מין: אלה אטלנטית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pistacia atlantica

אֵלָה אַטְלַנְטִית (שם מדעי: Pistacia atlantica) היא עץ גדול ממשפחת האלתיים. טיפוס תפוצת העץ אירנו-טורני, ותפוצתו בישראל משתרע, מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב, בעיקר באזור חגורת הספר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העץ הוא דו-ביתי, נשיר, רחב גזע ונוף; קוטר הגזע יכול להגיע ל-2 מ' וגובהו נע בין 5 ל-9 מטר. העלה מורכב והאבקת הפרחים הקטנים מתבצעת על ידי הרוח. הפרי, בית גלעין חד-זרעי, גדול יחסית (שישה עד שמונה מילימטרים) ואכיל. על הענפים מצוי לרוב עפצים דמויי אלמוג. העץ מאריך להתקיים מאות שנים.

השם "אלה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'.

האלה אטלנטית היא ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.‏[1]

עצי אלה עתיקים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה אטלנטית ליד מצודת כח

אלה אטלנטית ענקית ומרשימה, בת כ-450 שנה, נמצאת ממערב למצודת כח, ייתכן שזוהי האלה הגדולה והעתיקה ביותר בארץ ישראל‏[2], לצידה מספר פרטים עתיקים נוספים, קטנים יותר.

אלות עתיקות גדולות נוספות נמצאות ליד בורות לוץ בהר הנגב ובנחל מלחן שבערבה. גם בתל דן הייתה אלה אטלנטית ענקית אך היא נשרפה כתוצאה מרשלנות מטיילים בשנות השבעים.

בעמק בית שאן, על ראש מצפה אלות (כ-3 ק"מ מערב למנחמיה ו-4.5 ק"מ דרום-מזרחית ליבנאל) מתנשאת אלה אטלנטית גדולה, יש הטוענים שהיא ההשראה לסמל חטיבת גולני. האלה היא חלק מזוג עצים, שהיו במקום על קברו של שייח או זוע'ית, האלה השנייה עלתה באש לפני עשרות שנים. אלות מרשימות נוספות ניתן למצוא בכניסה למושב דישון, בטירת צבי, בקיבוץ גונן ודרום-מזרחית למושב אדרת בעמק האלה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופאים מהתקופה הקלאסית תיארו שימוש בשרף של מין אלה לחיזוק הקיבה, לשלשול ולטיפול בעיניים ובאוזניים. בימי הביניים שימשו פירות הצמח לטיפול בקיבה ולהגברת התאווה המינית. בימינו, ברפואה העממית, משמש השרף להרגעת כאבי בטן, להפחת גזים, לטיפול בפצעים ובמחלות עור ולמניעת הרעלות. הפרי משמש לריפוי פצעים בפנים‏[3].

עלי אלה אטלנטית בתהליך התעפצות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה (15 בפברואר 2005), עמוד 426 (תוקן ב־31 במרץ 2009)
  2. ^ סיפור האלה באתר משרד החקלאות
  3. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.