טירת צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירת צבי
T Z Symbol.jpg
Tirat Tzvi.JPG
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע ‎-224‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים פולין, רומניה וגרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 711 תושבים
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 30 ביוני 1937
תנועת אם הקיבוץ הדתי
זרם הציונות הדתית
ענפי ייצור מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר, מדגה, מטע תמרים, גידולי ירקות, לולים ורפת
מיקום טירת צבי
טירת צבי
טירת צבי
http://www.tiratzvi.org.il
/tirat_heb.html
רצפת פסיפס של בית כנסת עתיק שנמצא בסמוך לטירת צבי (2009)
אבן מיל רומית מזמנו של הקיסר מרקוס אורליוס המוצבת בטירת צבי (2009)
תצלום אויר של הטירה בטירת צבי, שנת 1957 (הטירה נחרבה ב1973).
דגם הטירה בקיבוץ טירת צבי (2009)
חזית בית הכנסת בטירת צבי (2009)
מגדל המים בטירת צבי (2009)

טִירַת צְבִי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה קילומטר מדרום לבית שאן.

הקיבוץ נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (1937) במסגרת ישובי "חומה ומגדל", בידי חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה, מפולין ומרומניה, והשתייכו לשתי קבוצות: קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס, אליה נוספו חברים שעברו הכשרה בכפר יעבץ. הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, שהוקמה על ידי חברי תנועת "הפועל המזרחי".

קרוי על שם הרב צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות הדתית ומראשי "חובבי ציון" שפעל לעידוד עלייה והתיישבות בארץ ישראל.

שטח הקיבוץ הוא כ-8,000 דונם. בשטחו פועל מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר, מדגה, מטע תמרים, גידולי ירקות, לולים ורפת.

ב-22 ביוני 1942 נרשמה בקיבוץ הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה באסיה - 54.3 מעלות צלזיוס.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ תרצ"ז הוקם קיבוץ טירת צבי, הקיבוץ הראשון של תנועת הקיבוץ הדתי, כיישוב חומה ומגדל סמוך לעיר בית שאן, שהייתה עיר ערבית באותם ימים. הגרעין המייסד מנה כ-90 חברים, וכמחצית מהם באו מקבוצת רודגס. חברי המשק הדתיים איישו את כל התפקידים בקיבוץ, פרט לתפקיד המוכתר, אחראי קשרי החוץ, אותו מילא בתחילה חבר קיבוץ עין חרוד, גרשון ריטוב. הקיבוץ הדתי הצעיר רצה שגם תפקיד זה יאוייש על ידי חבר דתי, הם נזכרו ביהושע ברוכי שבהיותו חבר רודגס התיידד עם הפועלים הערבים, והזמינו אותו להצטרף אליהם ולמלא את התפקיד, הדורש קשרים תדירים עם ערביי הסביבה. כעבור מס' חודשים, מינתה אותו הקרן הקיימת לישראל באופן רשמי למוכתר הקיבוץ.‏[2] כמוכתר, קיים ברוכי מערכת יחסי שכנות עם ערביי בית שאן ובייחוד עם הבדואים יושבי העמק. בתוקף תפקידו, עמד בקשרים הדוקים עם השייחים ראשי השבטים והיה מרבה לבקר במאהלים שלהם והם הזמינו אותו להשתתף בשמחותיהם. כמו כן, ברוכי היה איש הקשר של הקיבוץ עם הממשל הבריטי והמשטרה. ב-1943, אחרי רצח חבר הקיבוץ שלמה שכטר‏[3] תוך-כדי סכסוך עם בדואים על קרקעות, הזמין ברוכי את שבט הרוצח לטקס סולחה בקיבוץ בהתאם למנהגי הבדואים.‏[4]

בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-28 בפברואר 1938, כשמונה חודשים לאחר הקמתו, הותקף הקיבוץ על ידי כנופית לוחמים ערבים חמושה ומאורגנת מצפון השומרון, שהשתייכה לפלג של מוג'אהדין. כחודש לפני כן, פשטה כנופיה זו על תחנת משטרה בריטית שנקראה תחנת חנאזיר (או חונזיר), הסמוכה לטירת צבי; ושדדה את מחסן הנשק והתחמושת. התקיפה התנהלה תחת פיקודו של אחד מראשי הכנופיות הערביות בארץ דאז - שייח' עטיה. התקיפה החלה מ-22:30 בלילה ונמשכה עד חצות. תוכניתם של התוקפים הייתה לפרוץ בחשאי את גדר התיל שהקיפה את היישוב, לזחול עד לחומה, מלבני בוץ בגובה של כשני מטר, שהקיפה אותו ולנפץ את הזרקור, ומשם לתקוף את פנים היישוב.

התקיפה הצליחה בתחילתה, והלוחמים הערביים הגיעו עד לחפירה ולחומה וניפצו את הזרקור. ניסיונות האיתות ליישובים הסמוכים כשלו בתחילה בשל ניפוץ הזרקור. באמצעות פנס-איתות הצליחו לתקשר עם בית יוסף הסמוך רק ב-23:00; רכב המשמר הנע שיצא מגוש חרוד לעזרה שקע בבוץ בדרך ליישוב והגיע רק עם בוקר. אולם מגיני היישוב הצליחו להכריע את המערכה בכוחות עצמם באמצעות רימונים שהושלכו לעבר התוקפים וירי מאורגן היטב לעבר הכוחות שהמשיכו לנסות ולפרוץ לתוך היישוב.‏[5] לבסוף נהדפה כנופית הלוחמים והם נסוגו. עד סוף תקופת המאורעות לא ידעו יישובי עמק בית שאן התקפות ישירות עליהם, והסביבה הערבית הכירה כביכול דה-פקטו בקיומו של היישוב היהודי בבקעת הירדן.

גם על השלטונות הבריטים עשתה ההגנה על טירת צבי רושם רב. הנציב העליון ארתור ווקופ שלח מברק ברכה לסוכנות, והפקד הבריטי אורד וינגייט עצמו, שרק אז החל בקשירת קשריו עם היישוב היהודי, מיהר לטירת צבי כדי להיפגש עם מפקד המקום ולשמוע על הקרב.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב טירת צבי

במלחמת העצמאות, ב-ו' באדר תש"ח, 16 בפברואר 1948, עוד בטרם נכנסו צבאות מדינות ערב למלחמה, תקף "צבא ההצלה" של קאוקג'י את טירת צבי אך נהדף באבידות כבדות ובבושת פנים. היישוב בארץ שאב עידוד רב מהדיפת המתקפה.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הקיבוץ מצויים מספר שרידים ארכאולוגיים:

שימור ותיעוד תולדות הקיבוץ:

  • דגם הטירה - הטירה הייתה מבנה גדול בן שתי קומות, בנוי מלבני בוץ ומוקף בחומה. הוא נבנה בשנת 1930 על ידי מוסה אל עלמי, ממקורבי המופתי חג' אמין אל חוסייני ושימש כמרכז לחווה חקלאית שהייתה במקום. במאורעות 1936 נאלץ אל עלמי לברוח ללבנון והוא מכר את החווה לקרן הקיימת. הבית שימש כבית תינוקות, מחסן נשק, סליק, מרפאה, חדר תרבות, תחנת אלחוט. חברי הקיבוץ התגוררו באוהלים ובצריפים שהוקמו בחצר הטירה. בשנת 1973 נהרסה הטירה בגלל התפוררות לבני הבוץ. בשנת 1987 לרגל יובל לקיבוץ, הוקם דגם של הטירה בתוך הקיבוץ.
  • הסליק - סליק התחמושת של הקיבוץ ששימש אותו עד לאחר מלחמת השחרור. הסליק הותקן תחילה מתחת למלתחות הציבוריות, אך בשל הרטיבות הוא הועתק אל מתחת למחסני התבואה, וקיומו היה ידוע למתי מעט בלבד. מאוחר יותר שכן בו מפעל "טיב" שנקרא היום "טירת צבי", בטירת צבי. היום מצוי בו מיצג "דרך התמר".
  • מגדל המים - המגדל ששימש את ראשוני המתיישבים. על גגו הוצבה עמדת מקלע. ניתן לראות סימני קליעים על הקירות החיצוניים.
  • ארכיון ומוזיאון של שנות הקיבוץ הראשונות.
  • עמדת שמירה ליד "המעיין הקטן".
  • שדרת הוושינגטוניות שנשתלה על ידי טמפלרים שהקימו חוות חקלאיות בעמק בית שאן בשנות ה-20 של המאה ה 20.
  • בתי התושבים הוותיקים הוכרזו כאתר מורשת

מוסדות ומיזמים של הקיבוץ:

  • בית הכנסת - בית התפילה של הקיבוץ. הוחל בבנייתו בתש"ב 1942 ונחנך בתשי"ז 1957. הוא ממוקם במרכז הקיבוץ ובסמוך לחדר האוכל. כאמור בחזיתו מוצגת רצפת פסיפס עתיקה. החדרים הצמודים לבית הכנסת משמשים לשיעורים ולספרייה תורנית עשירה.
  • בית מדרש על שם הרב צבי הירש קלישר, נמצא ב"בית ראשונים".
  • האירוסים "של שחק" - בקיבוץ פותחו זני כלאיים של אירוס הגלבוע. בתקופת הפריחה ניתן להנות מ"שדות של אירוסים" במלוא פריחתם.
  • מיזם קינון תנשמות מתקיים שהוא חלק מן המאמץ להדברה ביולוגית, כלומר הדברה באמצעים טבעיים, ללא חומרים כימיים. בעונת ההטלה של הביצים ניתן לצפות ON-LINE בקן התנשמת המקננת במגדל המים של הקיבוץ.‏[6]

ענפי ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "טירת צבי" - מפעל למוצרי בשר ונקניקים, מהגדולים בארץ. מוחזק בשותפות עם תנובה.
  • חקלאות - לקיבוץ שטחי חקלאות נרחבים, ובהם גידולי שדה, מטע תמרים, מדגה, לול תרנגולי הודו, ורפת לפיטום עגלים.
  • אירוח - הקיבוץ מארח קבוצות ובודדים, מציע שירותי הסעדה במסגרת "טיב ביתי", ולינה כפרית "גן בעדן".
  • יזמות - הקיבוץ מעודד יזמויות בתחומים שונים - רפואה משלימה, גילוף עץ אמנותי, ייצור ויטראז'ים, תיירות חקלאית.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל חזני, משדה יעקב עד טירת צבי : סקירה על התיישבות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת המרכז החקלאי של הפועל המזרחי, תרצ"ח-1938. ‬
  • טירת צבי במערכה: פרשת התגוננות טירת צבי, מסופרת מפי בניה, בעריכת מאיר אור, תרצ"ט-1939.
  • גלילה רון פדר עמית, "מנהרת הזמן חלק שני - מבצע חומה ומגדל".
  • שרה בן-אריה, תבנית-חרס של אלה [מתל קרניים], קדמוניות, ט"ז, 4 , 64, תשמ"ד, עמ' 123-124.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיאי אקלים, באתר Arizona State University
  2. ^ אתר תנועת הקיבוץ הדתי
  3. ^ סיפור חייו של שלמה שכטר, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
  4. ^ האתר של משפחת שכטר
  5. ^ יהודה סלוצקי, ספר תולדות ההגנה, (עורך: בן ציון דינור), כרך ב', תל אביב: הוצאת מערכות, 1964, עמ' 868.
  6. ^ ‏בקן 7 ביצים, הראשונה צפויה לבקוע בימים אלו (13 אפריל 2009), ומדי יומיים תבקע ביצה נוספת.יוסי לשם - חלק מהפרויקט הלאומי המשותף לאוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.


קואורדינטות: 32°25′18.84″N 35°31′42.23″E / 32.4219000°N 35.5283972°E / 32.4219000; 35.5283972