אליזבת בוליין, הרוזנת מווילטשייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אליזבת בוליין, הרוזנת מווילטשייר (באנגלית: Elizabeth Boleyn, Countess of Wiltshire;‏ 1480 בקירוב - 3 באפריל 1538), נולדה כליידי אליזבת הווארד, האחות הבכורה מבין שתי בנותיו של תומאס הווארד, הדוכס השני מנורפוק מאשתו הראשונה אליזבת טילני. בזכות נישואיה החזיקה בתארים רוזנת וילטשייר, רוזנת אורמונד וויקונטית רוצ'פורד. בנוסף הייתה אחת מצאצאיו הישירים של אדוארד הראשון, מלך אנגליה. היא ידועה בתור אמה של אן בוליין, שהייתה לאשתו השנייה של הנרי השמיני, מלך אנגליה. ככזו, היא הייתה גם סבתה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, בתה של אן.

נישואים וצאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות חייה של בוליין לא ידועים לאשורם. משפחתה שרדה את נפילתו של פטרונם, המלך ריצ'רד השלישי, בקרב בוסוורת' ב-1485, ואת החלפתו על ידי המלך הנרי השביעי. אליזבת הצטרפה בהצלחה לחצר המלכות כנערה צעירה. במהלך שהותה שם, ככל הנראה ב-1498, נישאה לתומאס בוליין, חצרן שאפתן וצעיר באותם ימים. לפי תומאס בוליין, אליזבת הרתה מספר רב של פעמים בשנים שחלפו, אולם רק חמישה מהם שרדו את הלידה, ומתוכם כנראה רק שלושה הגיעו לבגרות:

בת-לוויה בחצר המלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל אותה תקופה, אליזבת שירתה כבת-לוויה (Lady-in-waiting) בחצר המלכות של הנרי השמיני, תחילה של אליזבת מיורק ולאחר מכן של קתרין מאראגון. לפי רכילות מאותם זמנים, בוליין הייתה אישה נאה ומושכת בחצר המלכות. בתחילת הרומן של הנרי השמיני עם בתה אן נפוצו שמועות כי גם אליזבת הייתה פילגשו של המלך, בנוסף לבתה מרי, ואף נטען כי אן הייתה בתו של המלך. עם זאת, הנרי הכחיש זאת ומעולם לא הזכיר זאת כשביקש למסד את הקשר שלו עם אן. מרבית ההיסטוריונים מאמינים כי סביר שהשמועות התחילו בבלבול בין אליזבת לבין פילגשו היותר ידועה של המלך, בסי בלאונט, או שפשטו בשל חוסר הפופולריות של המשפחה לאחר 1527.

שערוריות משפחתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1519 התגוררו בנותיה של אליזבת, מרי ואן, בחצר המלוכה הצרפתית ושירתו כבנות לוויה את המלכה קלוד. לפי אחד מנציגיו של האפיפיור שביקר בצרפת, פרנסואה הראשון, מלך צרפת כינה את מרי "סוסתי האנגליה", ומאוחר יותר תיאר אותה כ"זונה גדולה, הידועה מכולן לשמצה".

לפי ההיסטוריון מרי לואיס ברוס פיתחו תומאס ואליזבת בוליין רגשות שליליים כלפי בתם מרי. בשנים שלאחר מכן התדרדרה מערכת היחסים עוד יותר בעקבות קשריה האינטימיים של מרי עם המלך. בסביבות שנת 1520 הצליחו אליזבת ותומאס לשדך את מרי לסר ויליאם קארי, אדם מוערך ואהוד בחצר המלכות שהיה מחביבי המלך. זמן לא רב לאחר מכן הפכה מרי לפילגשו של המלך. בשל כך נפוצו שמועות בחצר המלוכה ולפיהן אביהם של ילדיה של מרי, הנרי וקתרין, היה למעשה המלך ולא בעלה ויליאם.

בניגוד למרי, בתה השנייה של אליזבת, אן, קיימה איתה יחסים קרובים כפי הנראה. אליזבת הייתה אחראית לחינוכה של אן כילדה, והיא העניקה לה השכלה במוזיקה ובדת, כמו גם רקמה, קריאה וכתיבה. ב-1525 התאהב הנרי השמיני באן. אליזבת ליוותה אותה בחצר המלוכה, ועזרה לה לעמוד בסירובה לקיים יחסים מיניים עם המלך. השתיים נסעו יחד לארמון יורק, לאחר נפילתו של אויבה הפוליטי הגדול של משפחת בוליין, החשמן תומאס וולזי. ארבע שנים מאוחר יותר הוכתרה אן למלכה.

אליזבת המשיכה להתגורר בחצר המלוכה במהלך כהונתה של בתה כרעיית המלך. לפי המסורת, בתה של אן בוליין מהמלך, אליזבת הראשונה, נקראה על שם אליזבת בוליין. אולם, סביר יותר כי אליזבת הראשונה נקראה על שם אמו של הנרי, אליזבת מיורק, אף שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיא נקראה על שם שתיהן. אליזבת צידדה בשאר משפחת בוליין כאשר בתה הבכורה מרי גורשה מחצר המלכות ב-1535, לאחר שברחה והתחתנה בסתר עם פשוט העם ויליאם סטאפורד. מרי ציפתה בתחילה שאחותה תתמוך בה, שכן זו הייתה אשת הסוד היחידה שלה מאז 1529, אולם אן זעמה על אחותה בשל כך שלא קיבלה את רשותה כמלכת אנגליה וסירבה לקבל אותה.

שנה מאוחר יותר עמדה המשפחה בלבה של שערוריה גדולה אף יותר. שני ילדיה הקטנים של אליזבת, אן (רעיית המלך) וג'ורג', הוצאו להורג באשמת בגידה, ניאוף וגילוי עריות. עם זאת, לפי הביוגרפיות המובילות של אן בוליין, אישומים אלו היו שקריים ופוברקו, בין היתר בשל רצונו של המלך להינשא לג'יין סימור. לפי היסטוריונים מודרניים אן הייתה חפה מפשע ונותרה נאמנה לבעלה עד יומה האחרון. אף על פי כן, חברי המועצה המלכותית ששפטו את אן היו נאמנים למלך, בהם דודה הדוכס מנורפוק, ודנו אותה ואת אחיה למוות. בעלה של אליזבת, תומאס בוליין ואחיה, תומאס הווארד, הדוכס השלישי מנורפוק, לא נחלצו לעזרת אן וג'ורג'. ג'ורג' הוצא להורג ב-17 במאי 1536, ואחותו הוצאה להורג יומיים לאחר מכן. נישואיו של הנרי לאן הוכרזו כמבוטלים על ידי הארכיבישוף מקנטרברי תומאס קרנמר, ומתוקף כך בתם, אליזבת הראשונה, הייתה לממזרה.

שאיפותיה של משפחת בוליין ירדו לטמיון, ואליזבת שבה לחיי הכפר בטירת היבר שבקנט. היא מתה שנתיים לאחר שני ילדיה, ובעלה מת כשנה לאחר מכן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Antonia Fraser, "The Six Wives of Henry VIII", 1992.
  • Eric Ives, "The Life and Death of Anne Boleyn", 2004.
  • Marie-Louise Bruce, "Anne Boleyn", 1972.
  • Kelly Hart, "The Mistresses of Henry VIII".
  • Alison Weir, "Henry VIII: The King and His Court".
  • Karen Lindsey, "Divorced, Beheaded, Survived: A Feminist Reinterpretation of the Wived of Henry VIII", 1995.