אליס הליצקה
 | |
| דמות: לואי מרקוזיס | |
| לידה |
20 בדצמבר 1894 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1974 (בגיל 80) הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Alicja Rosenblatt |
| מקום קבורה |
Cusset |
| תחום יצירה |
ציור, סצנוגרפיה |
| בן או בת זוג |
לואי מרקוזיס (1913–?) |
  | |
אליס הליצקה (בפולנית: Alicja Halicka; 20 בדצמבר 1894 – 1 בינואר 1975) הייתה ציירת ומאיירת צרפתית ממוצא פולני ואשתו של הצייר הקוביסטי לואי מרקוזיס. עבודתה מיוחסת לאסכולת פריז.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליצקה נולדה ב־20 בדצמבר 1894 בשם אליס רוזנבלט, בתו של רופא יהודי מקרקוב. גדלה בשווייץ ובאוסטריה. היא למדה ציור אצל יוזף פאנקייביץ', ליאון ויצ'ולקובסקי וויצ'יץ' וייס בבית הספר הפרטי לאמנות לנשים בקרקוב, בניהולה של מריה נידזילסקה. לאחר שהות קצרה במינכן, היא עברה לפריז בשנת 1912, שם המשיכה את לימודיה באקדמיה רנסון ואצל פרננד קורמון. היא פגשה את לואי מרקוזיס, לו נישאה בשנת 1913. דרכו הגיעה לחוג הקוביסטים, אליו השתייכה עד 1921.
בתערוכה ב Salon des Indépendants בשנת 1914 הזכיר גיום אפולינר את טבע הדומם הקוביסטי שלה. לואי מרקוזיס שירת בצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא ברחה לנורמנדי והתמסרה לציור. לאחר שובו הוא המליץ לה לא לצייר בגישה קוביסטית. הליצקה הרסה חלק מציוריה, שינתה את סגנונה והתנתקה מהקוביזם. בתיווכו של ראול דופי, עבדה בשנת 1919 אצל ביאנקיני, כיצרנית משי בליון.[1]
בשנת 1921 הלציקה נסעה לפולין וציירה את המוטיבים שלה, שהוקדשו לחיי היומיום ברובע היהודי בקרקוב, בנוסח הפוסט-אימפרסיוניזם הפולני. בשנת 1922 נולדה ילדתם היחידה של הזוג, מדלן (מלין). בשנת 1925 היא איירה מספר ספרים, ביניהם ספר מאת ישראל זנגוויל. בין השנים 1935–1937 ביקרה בניו יורק שלוש פעמים, שם השתתפה באירוע קידום מכירות של הלנה רובינשטיין בשנת 1935, וב־1937 עיצבה את התלבושות לבלט של איגור סטרווינסקי, במטרופוליטן אופרה.[2]
המשפחה עברה לקוסט ליד וישי בשנת 1939, שם נפטר לואי מרקוזיס בשנת 1941. במהלך מלחמת העולם השנייה הלציקה החליפה את מקום מגוריה לעיתים קרובות והתגוררה במרסיי, וינה ושאמוני. לאחר תום המלחמה חזרה לפריז בשנת 1945. אז הציגה בגלריה דה אליזה בנושא "פריז", כתבה את האוטוביוגרפיה שלה בשנת 1946 וכתבה מאמרים למגזינים שונים.
השנים שלאחר מכן עמדו בסימן נסיעות לתערוכות של יצירותיה בתוך אירופה, להודו, לארצות הברית וברית המועצות. סגנון הציור שלה היה קרוב יותר לסוריאליזם.
עבודתה של אליס הליצקה מאופיינת בבנייה קפדנית. היא כוללת נושאים רבים. ציורי השמן שלה מציגים נופים וגם טבע דומם. ציורי נופי הערים פריז, בנארס, ניו יורק וורשה.[3] בנוסף ישנן עבודות עם בדים, פרסומת להלנה רובינשטיין, קולאז'ים, סטים לבלטים, צבעי מים, רישומים, תחריטים ואיורים ליצירות ספרותיות.
אליס הליצקה נפטרה בפריז בשנת 1975 ונקברה בווישי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אליס הליצקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halicka, Alice (1934). Catalogue of an exhibition "Romaces Capitonnées" by Alice Halicka. Ernest Brown & Phillips.
- ^ Alice Halicka. Baiser de la fee: Costume design for the ballet. 1937 | MoMA, The Museum of Modern Art (באנגלית)
- ^ Alice Halicka, www.papillongallery.com