קוביזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן וולרד (1910), מאת פאבלו פיקאסו
שלושה מוזיקאים (1921), מאת פאבלו פיקאסו.

קוביזם (Cubism) הוא סגנון אוונגרדי באמנות שיצר מהפכה בציור ובפיסול האירופי בתחילת המאה העשרים. הקוביזם אינו צופה באובייקט מנקודת מבט אחת, אלא מפרק את האובייקט לגורמיו ומציג גורמים אלה מנקודות מבט שונות באופן סימולטני. תנועה זו חוללה מהפכה בכך שדחתה מעליה דחייה גמורה של מסורת הנטורליזם בציור ובפיסול.

הקוביזם החל בשנת 1906 בעבודתם של שני ציירים: הצרפתי ז'ורז' בראק והספרדי פבלו פיקאסו, שחיו באותה עת ברובע מונמארטר בפריז. הם נפגשו ב-1907 והמשיכו לעבוד בקשר הדוק עד לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

המושג "קוביזם" נוצר לראשונה בשנת 1908 על ידי מבקר האמנות הצרפתי לואי ווקסל. המושג זכה לתפוצה רחבה, אך שני יוצריו של סגנון זה נמנעו מלהשתמש בו.

הציור הקוביסטי הראשון היה, כנראה, "התפוחים" של פיקאסו. זה היה קוביזם אנליטי, האמן לוקח אובייקט ועושה לו אנליזה צורנית, בהשפעה מהפסיכולוגיה המתפתחת באותה תקופה, וחיפושים אחר עומק חדש בכל תחומי האמנות. ציורים נוספים מאותה תקופה הממחישים את הקוביזם ביצירתו של פיקאסו הם: "העלמות מאביניון", "אישה עם מניפה", "איש עם מקטרת". שלב מאוחר יותר בעבודתו מציג סוג אחר של קוביזם - קוביזם סינתטי. סגנון בו הדימוי המצויר 'מורכב מחדש' מצורות גאומטריות.

השפעות על התפתחות הקוביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוביזם התפתח תחת השפעתם של שני גורמים עיקריים: ציוריו של סזאן והפיסול הפרימיטיבי (איברי ואפריקאי). ציוריו של סזאן השפיעו על התפתחות הקוביזם מכיוון שהתבצע בהם מעבר מנקודת מבט אחת למספר נקודות הסתכלות, כאשר בציורים מאוחרים החל סזאן מפרק את משטחי הצבע ומרכיב אותם מחדש כחלקים עצמאיים - קצעים ("קצעים" הם משטחי הצבע הגאומטריים שמהם נבנות הצורות התלת ממדיות). הפיסול האיברי השפיע על הקוביזם בכך שהוא התנתק מהדמות המסורתית והחל מעצב באופן חופשי דמויות אדם.

ארבעת שלבי הקוביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוביזם מופיע בצורות שונות ונוהגים לפרק את התפתחותו לארבעה שלבים, בסדר הבא:

השלב הראשון - הקוביזם הפיסולי או הקוביזם האפריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הקוביזם הפיסולי הוא השלב הראשון של הקוביזם והוא התרחש בין השנים 1907 - 1909. לציורי הקוביזם הפיסולי יש אופי סכמתי ונוקשה, המנותק מהמסורת המערבית המכתיבה מה יפה ומה נכון. הדמויות בנויות מצורות גאומטריות זוויתיות, שנפחן מודגש בעזרת משחקים של אור וצל. האובייקטים והדמויות המתוארים שומרים על נפחיות המזכירה פסלים ומסכות מחוף השנהב וממושבות אחרות במערב אפריקה אשר שימשו מקור השראה לציור בתקופה זו. בגלל הנפחיות המזכירה פסלים ובגלל מקורם נקרא השלב הזה "קוביזם פיסולי" או "קוביזם אפריקני". דוגמאות לקוביזם אפריקני יכולות ליהיות למשל: "שלוש נשים" של פיקאסו, שם פיקאסו מבדיל בין הדמויות לרקע, והופך משהו מפתה כמו זונות, נערות ליווי, למשהו מעורר חלחלה, וולגרי ולא מובן.

השלב השני - הקוביזם האנליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הקוביזם האנליטי" התרחש בין השנים 1909 - 1910, והוא השלב השני של התפתחות הקוביזם. בקוביזם זה עברו הדמויות ואבריהן תהליך טכני של ניתוח ופירוק לקצעים, ואז הרכבתם של הקצעים מחדש. יש נטייה למונוכרומיות, עדיין קיימים נפחיות ומוצקות, ועדיין יש הבדל בין הרקע לדמות, דבר הנוצר בעזרת שימוש בגוונים שונים שמפרידים בין האובייקטים. מגמת הפירוק ניתחה את האובייקט וגרמה לאיבוד הדרגתי של הנפחיות. הקוביזם האנליטי נקרא כך מכיוון שהוא מעביר את הצורות והעצמים תהליך מפותח של ניתוח (אנליזה).

השלב השלישי - הקוביזם הסימולטני[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הקוביזם הסימולטני" או "ההרמטי", 1911 - 1912, היה השלב השלישי בהתפתחות הקוביזם. בשלב זה כבר יש השטחה מוחלטת של הציור שנוצרה על ידי השתלטות הקצעים על כל השטח, דבר שגרם להיעלמות האובייקט מהעין. יש ניסיון לתאר בו בזמן את האובייקטים מכל הכיוונים. הציורים מונוכרומיים, האובייקטים מפורקים לקצעים, הקומפוזיציות סגורות והרמטיות. הקוביזם נקרא הרמטי בגלל הקומפוזיציות הסגורות וההרמטיות, והוא נקרא קוביזם סימולטני מכיוון שהוא מנסה לתאר את האובייקטים מכמה זוויות סימולטנית.

השלב הרביעי - הקוביזם הסינתטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הקוביזם הסינתטי", בין השנים 1912 - 1914, השלב הרביעי והאחרון של הקוביזם, אופיין בשילוב בין פריטים מציאותיים לבין הקומפוזיציה האנליטית או ההרמטית. בתחילה שולבו בציור אותיות או ספרות, ולאחר מכן גם אובייקטים ממשיים שהודבקו כקולאז' (כגון: גזרי עיתונים או פיסות של נייר טפטים ציבעוני). בציורים ישנם קצעים, זוויתיות, ושימוש באחת משתי הקומפוזיציות, האנליטית או הסימולטנית (ההרמטית). הקוביזם הסינתטי (משולב) נקרא כך בגלל השילוב בין פריטי המציאות לקומפוזיציה האנליטית או ההרמטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמוץ גלעדי, מודרניזם בשלוש שפות: על הקוביזם, הפוטוריזם האיטלקי והסוריאליזם, תל אביב: סל תרבות ארצי, 2010
  • קוביזם, מאת: גנטפיהרר-טריר, אן, הוצאת ספרי טאשן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זרמים באמנות הציור

יוון העתיקהרומא העתיקהביזנטיוןמנייריזםבארוקרוקוקו
נאו-קלאסיציזםרומנטיציזםפרה-רפאליטיםאר-נובוריאליזםאימפרסיוניזםפוסט אימפרסיוניזםנאו-אימפרסיוניזםפוינטיליזם

זרמים בציור במאה העשרים

אמנות מופשטתקוביזםאקספרסיוניזםפוטוריזםקונסטרוקטיביזםסוריאליזםאקספרסיוניזם מופשטפוביזםפופ ארטאופ ארטנאו-גאודאדא

פורטל האמנות