אלפבית גאורגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Oldest Georgian inscription of Bethlehem, 430 AD.
גרסה עתיקה של האסומטוורולי במנזר דוד גרג'ה

האלפבית הגאורגי הוא האלפבית שבו משתמשים בשפה הגאורגית, בשפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעתים גם בשפות אחרות המדוברות בקווקז (כמו האוסטית בשנות ה-40).

באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. בעבר השתמשו באותיות נוספות (מודגשות בצבע בטבלה שלהלן), וכעת הן נחשבות לאותיות מתות.

האותיות שמסומנות בכוכבית אלה אותיות שנוספו לאלפבית הגאורגי אבל הן לא חלק מהאלפבית הגאורגי עצמו.

אותיות
* * * *
*

כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות, כמעין ניסוי בכתיבה.

אסומטברולי
bgcolor="#E9E9FD" |
bgcolor="#E9E9FD" | bgcolor="#E9E9FD" | bgcolor="#FFFFFF" |

ההיסטוריה של האלפבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lettere

הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האסומטברולי שאינה שנויה במחלוקת, הינה הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה טוען בספרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" (1990) כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלווי המודרני (הכתב של הפרסים הסאסאנים). וכן גם לאלפבית של השפה הסוגדית, שפה שדוברה בצפון מזרח איראן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.

במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז הראשון במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האסומטברולי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז הראשון.

האלפבית האסומטברולי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטליות, כמו זו של הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וזו של כנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרות באלפבית האסומטברולי תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחתה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה, אשר יצירתו הראשונה, "השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאה השמינית לעשירית" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" ("אות קטנה") והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האסומטברולי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם "חוּצוּרי" (בגאורגית: ხუცური) או "הכתב הכנסייתי", שכלל 38 אותיות, היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האסומטברולי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחתה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו תביללי" מאת יואן סבניסדזה מהמאה ה-8.

האלפבית המודרני נקרא "מחדרולי" (მხედრული), "הכתב החילוני", "הכתב הצבאי" או "כתב האבירים". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא-דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.

לפי קורוין, היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגיאורגי, ואף האלפבית האלבני, הומצאו על ידי מסרוב משדוטס הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.

אותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות יוניקוד שם ISO 9984 BGN IPA עברית אות יוניקוד שם ISO 9984 BGN IPA עברית אות יוניקוד שם ISO 9984 BGN IPA עברית
U+10D0 an Aa /a/ אַ U+10DB man Mm /m/ מ U+10E6 ɣan Ɣɣ Gh/gh /ɣ/ ר'
U+10D1 ban Bb /b/ ב U+10DC nar Nn /n/ נ U+10E7 q’ar Q’qʼ /qʼ/
U+10D2 gan Gg /ɡ/ ג U+10DD on Oo /ɔ/ אוֹ U+10E8 šin Šš Sh/sh /ʃ/ ש
U+10D3 don Dd /d/ ד U+10DE par P’pʼ /pʼ/ פּ U+10E9 čin Čč Ch/ch /ʧ/ צ'
U+10D4 en Ee /ɛ/ אֶ U+10DF žan Žž Zh/zh /ʒ/ ז' U+10EA can Cc Ts/ts /ʦʰ/ צ
U+10D5 vin Vv /v/ וו U+10E0 rae Rr /r/ ר U+10EB ʒil Ʒʒ Dz/dz /ʣ/ דז
U+10D6 zen Zz /z/ ז U+10E1 san Ss /s/ ס U+10EC c’il C’cʼ Ts’/tsʼ /ʦʼ/
U+10D7 tan Tt /t̪ʰ/ ת U+10E2 t’ar T’tʼ /t̪ʼ/ ט U+10ED č’ar Č’čʼ Ch’/chʼ /ʧʼ/
U+10D8 in Ii /ɪ/ אִי U+10E3 un Uu /ʊ/ אוּ U+10EE xan Xx Kh/kh /x/ ח
U+10D9 k’an K’kʼ /kʼ/ ק U+10E4 par Pp /pʰ/ פּ U+10EF ǯan Ǯǯ Jj /ʤ/ ג'
U+10DA las Ll /l/ ל U+10E5 kan Kk /kʰ/ כּ U+10F0 hae Hh /h/ ה