אנחנו לא מלאכים (סרט, 1955)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנחנו לא מלאכים
We're No Angels
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על מחזה My Three Angels של סם ובלה ספיבק
בימוי מייקל קורטיז עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פט דוגאן
תסריט רנלד מקדוגל
עריכה ארתור שמידט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים המפרי בוגרט
פיטר יוסטינוב
אלדו ריי
לאו ג. קרול
ג'ואן בנט
מוזיקה

פרדריק הולנדר

שא
צילום לויאל גריגס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 ביולי 1955
משך הקרנה 106 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט חג המולד, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,685,000 דולר
הכנסות 3,000,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנחנו לא מלאכיםאנגלית: We're No Angels) הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1955 בבימויו של מייקל קורטיז עם המפרי בוגרט, פיטר יוסטינוב ואלדו ריי בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על המחזה My Three Angels של סם ובלה ספיבק שהוא עצמו מבוסס על המחזה הצרפתי La Cuisine Des Anges (לה קוויזין דז-אנז') מאת Albert Husson (אלברט היסון) (אנ').

ב-1989 הופק רימייק באותו שם עם רוברט דה נירו, שון פן ודמי מור הקשור באופן רופף למחזה.

הסרט שייך ל"סרטי חג המולד" העלילה מתרחשת בערב החג כשהמשפחה חוזרת מהכנסייה וחוגגת סביב שולחן עמוס מאכלים לאור עץ אשוח מואר ומקושט שהוכן על ידי "שלושה מלאכים".

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב חג המולד, 1895 שלושה אסירים שפוטים לתקופות ארוכות, בורחים מבית הכלא באי השדים, מגיעים לקאיין מתבוננים באונייה בנמל שתשיט אותם לצרפת עם מסמכים מזויפים. השלושה הם ג'וזף (המפרי בוגרט), אלברט (אלדו ריי) וז'ול (פיטר יוסטינוב). ג'וזף הוא נוכל וזייפן ואלברט וז'ול הם רוצחים. אלברט נושא איתו כל הזמן קופסה ובתוכה נחש ארסי בשם "אדולף". בינתיים הם ממשיכים לגנוב אוכל ולכייס את רופא האונייה (ג'ון סמית) המגיע לחוף. הם מוצאים שם מכתב המיועד למר פליקס דוקטל בעל חנות כלבו.

הם נכנסים לחנות במטרה לשדוד אבל פליקס דוקטל (לאו ג. קרול) מקבל אותם יפה והם מציעים לתקן את גג הבית הדולף. תוכניתם היא לשדוד את החנות בלילה, להתלבש כג'נטלמנים ולברוח. דרך החלון הם מאזינים לדו-שיח בין פליקס לאשתו אמילי (ג'ואן בנט). פליקס היה בעל עסק בפריז שפשט רגל. בן דודו אנדרה טרושאר (בזיל ראת'בון) שילם את חובו ושלח אותו לנהל את החנות בקאיין בתנאי שלאחר שנה יראה רווח אחרת יפטר אותו. במכתב מודיע כי הוא בא לביקורת יחד עם אחיינו פול (ג'ון בר) המיועד להתחתן עם בתו של בונה ספינות עשיר (ולא עם איזבל דוקטל).

איזבל דוקטל (גלוריה טאלבוט) בתם בת ה-18 מאוהבת בפול וכאשר היא קוראת את המכתב על אירוסיו לאחרת היא מתמוטטת. השלושה מרגיעים אותה ואלברט מחזיר לה את הביטחון העצמי ואומר לה שהיא אטרקטיבית.

השלושה מכינים למשפחת דוקטל ארוחת חג מולד עשירה שבמרכזה צלי של תרנגול הודו, פרחים מהודרים ועץ אשוח מואר ומקושט - הכל מדברים שגנבו בעיר. לבסוף הם שרים למשפחה על שלושת המלאכים שירדו מהשמים בחג המולד.

אווירת החג נעכרת כשמגיעים לחנות אנדרה טרושאר ואחיינו פול. אנדרה מתגרה בפליקס על כך שאינו מסוגל לנהל את החנות. הוא לוקח לחדרו את ספר החשבונות ומחרים לאלברט את הקופסה באשמה של גנבה. בחדר הנחש "אדולף" מכיש אותו למוות. האסירים מחפשים את אדולף בכל הבית ולא מוצאים.

ג'וזף מזייף צוואה של אנדרה ובו מתחלקת הירושה בין פול לפליקס ומגניב אותה לחדרו של פול. פול שורף את הצוואה בחדרו ומודיע לכולם שאין צוואה וכי כל הירושה עוברת אליו. הוא נכנס להיפרד מאנדרה והנחש אדולף ממית גם אותו.

רופא האנייה מגיע לחנות לבדוק מה קרה והשלושה "משדכים" בינו לאיזבל.

כעת הכל מושלם, כל הבעיות של המשפחה נפתרו, אהבה וירושה. השלושה נפרדים ממשפחת דוקטל אבל מגיעים להסכמה כי העולם החיצוני יותר מופרע מהעולם המסודר בכלא ומחליטים לחזור לכלא כשהילה של מלאכים מעל ראשם ומעל הקופסה של אדולף...

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנחנו לא מלאכים בוויקישיתוף