מייקל קורטיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל קורטיז
MichaelCurtiz.jpg
תאריך לידה: 24 בדצמבר 1886
תאריך פטירה: 10 באפריל 1962 (בגיל 75)
עיסוק במאי, מפיק, שחקן ותסריטאי
שנות הפעילות: 1912 - 1961

מייקל קורטיזאנגלית: Michael Curtiz; נולד ב-24 בדצמבר 1886 - 10 באפריל 1962) הוא במאי קולנוע הוליוודי ממוצא הונגרי אשר פעל ב"תור הזהב" של האולפנים הגדולים בהוליווד בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה ה-20, וסרטיו כוללים קלאסיקות הוליוודיות כ"הרפתקאות רובין הוד", "קזבלנקה", ו"חג מולד לבן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורטיז נולד בבודפשט בירת הונגריה (באותה העת חלק מן האימפריה האוסטרו הונגרית) בשם "מנו קרטש קמינר" למשפחה יהודית. הוא ברח מן הבית על מנת להצטרף לקירקס בעודו בן 17, ולאחר מכן החל בלימודי משחק באקדמיה המלכותית לאומנות המשחק. ב-1912 החל במשחק ובבימוי קולנוע בהונגריה תחת השם "מיכאי קרטש", וביים 43 סרטים הונגריים. במלחמת העולם הראשונה הוא לחם במסגרת הצבא ההונגרי ולאחריה המשיך בבימוי. תחילה בווינה ובהמשך - בגרמניה. בתקופה זו ביים 21 סרטים נוספים; המפורסם שבהם הוא הסרט האילם המונומנטלי "סדום ועמורה", שקורטיז מופיע בו גם כאחד הכותבים.

בשנת 1926 היגר קורטיז לארצות הברית והגיע לחופיה ב-4 ביולי, והחל בקריירת בימוי ארוכה ופורה בהוליווד שכללה יותר ממאה סרטים בסוגות קולנועיות מגוונות. הוא קיבל ארבע מועמדוית לפרס האוסקר, מהן שתיים באותה השנה, ולבסוף קיבל את הפרס עבור הסרט "קזבלנקה" (1942). באולפני האחים וורנר בשנות השלושים היה קורטיז פורה במיוחד, ולעתים סיים ארבעה סרטים בשנה, למרות שלעתים לא היה הבמאי היחיד בפרויקטים אלו. באמצע שנות השלושים החל בשורת סרטי הרפתקאות מצליחים בכיכובו של ארול פלין, שכללו את "קפטיין בלאד" (1935), "התקפת הבריגדה הקלה" (1936) ו"הרפתקאות רובין הוד" (1938). סרטים אלו מבויימים במקצועיות ובמיומנות, ועודם מוקרנים כיום, כשבעים שנה לאחר יצירתם.

בשנות הארבעים המשיך קורטיז בפיתוח סגנון ויזואלי מתוחכם הכולל תנועת מצלמה חופשית, ומשחק מתוחכם בין אור וצל. דוגמה מוקדמת לטכניקה זו ניכרת כבר בסרט "תעלומת הרצח באכסניית הכלבים" (1933) בכיכובו של ויליאם פאוול. דוגמאות לעבודתו משנות הארבעים הינן "זאב הים" (1941), "קזבלנקה" ו"מילדרד פירס" (1945). רבים מסרטיו בתקופה זו לוו בנעימותיו של המלחין מקס שטיינר.

בשנות החמישים הפסיק לעבוד עם אולפני וורנר, ויצר מספר סרטים עבור אולפנים אחרים. בשנים אלו דעכה תהילתו. את סרטו האחרון, מערבון שגרתי בשם "הקומנצ'רוס", בכיכובו של ג'ון ויין, ביים בשנת 1961.

על אף שהותו הארוכה בארצות הברית מעולם לא שלט קורטיז כהלכה בשפה האנגלית וסיפק אנקדוטות רבות בנושא. אחד הביטויים המפורסמים בהם השתמש, "הביאו את הסוסים הריקים" (בהתכוונו לסוסים ללא רוכבים), שימש מאוחר יותר לשם האוטוביוגרפיה של השחקן דייוויד ניבן.

הוא נחשב לבמאי דיקטטורי נוסח אריך פון שטרוהיים, ואירוני הדבר שאת תהילתו הקולנועית ואת פרס האוסקר היחיד שקיבל קיבל עבור "קזבלנקה" שהסרטתו הייתה אירוע כאוטי, ללא תסריט כתוב מראש, ונעשתה בחיפזון בימי המלחמה.

קורטיז נישא שלוש פעמים לשחקניות. בשנת 1962 נפטר ונטמן בקליפורניה.

קורטיז נחשב למקצוען הוליוודי, אשר סיפק סרטים בקו תעשייתי. תאורטיקנים של הקולנוע אינם מחשיבים אותו ליוצר בעל סגנון ייחודי ("Auteur"), שכן עבודתו השתרעה על פני סוגות קולנוע רבות, ולא התאפיינה בשיטות צילום או עריכה ייחודיות. עם זאת סרטיו, מסרטי ההרפתקאות עם ארול פלין, ועד למלודרמות כ"מילדרד פירס" נותרים מהנים מאוד גם לצופה המודרני, וחלק מהם (ובמיוחד קזבלנקה) נחשבים לקלאסיקה של הקולנוע.

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תיבת נח" (1928) - סרט המתאר במקביל את סיפורו של נח בזמן המבול ואת סיפורם של חיילים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
  • "תעלומת הרצח באכסניית הכלבים" (1933) - מותחן בכיכובו של ויליאם פאוול, בו הבלש פילו ואנס חוקר תעלומת רצח מסתורית, שבוצעה בחדר סגור על מנעול ובריח.
  • "תעלומת מוזיאון השעווה" (1933) - סרט אימה קלאסי, בו צייר שפניו הושחתו בתאונה יוצר מוזיאון שעווה באמצעות יציקת שעווה על אנשים חיים. מראשוני הסרטים שצולמו בצבע בטכניקת "טכניקולור" בהוליווד.
  • "קפטיין בלאד" (1935) - סרט הרפתקאות בכיכובו של ארול פלין כרופא הנאשם בסיוע למורדים והופך לפיראט. סרט זה הזניק את הקריירה של ארול פלין.
  • "מתקפת הבריגדה הקלה" (1936) - סרט הרפתקאות המתרחש בימי הכיבוש הבריטי בהודו, בכיכובם של ארול פלין, דייוויד ניבן ואוליביה דה האבילנד. הסרט הינו הפקה הוליבודית גרנדיוזית ומושקעת, הכוללת סצינות קרב בהשתתפות ניצבים רבים.
  • "הרפתקאות רובין הוד" (1938) - סרט הרפתקאות נוסף בכיכוב ארול פלין.
  • "מלאכים עם פנים מלוכלכות" (1938) - סרט גנגסטרים קלאסי בכיכובם של ג'יימס קאגני ופאט או'בריין. המפרי בוגרט השתתף אף הוא בתפקיד משנה. עבור סרט זה היה קורטיז מועמד לפרס האוסקר, אך לא זכה בו.
  • "ארבע בנות" (1938) קומדיה מוזיקלית בהשתתפות קלוד ריינס. גם על סרט זה היה קורטיז מועמד לפרס האוסקר בשנת 1938, אך גם סרט זה לא הביא לכך שיקבל את הפרס.
  • "דודג' סיטי" (1939) - מערבון סטנדרטי בן התקופה, בכיכובו של ארול פלין.
  • "חייהם הפרטיים של אליזבת' ואסקס" (1939) - סרט הרפתקאות תקופתי בכיכובם של בטי דייויס כמלכה אליזבת' הראשונה, המאהבת ברוזן מאסקס אותו מגלם ארול פלין, אך נאלצת להורות על הוצאתו להורג. הסרט נחשב להפקה הוליוודית יוקרתית ומושקעת.
  • "וירג'יניה סיטי" (1940) - מערבון העוסק ברקדנית שהיא למעשה מרגלת עבור הדרום במלחמת האזרחים. על אף השמות הגדולים שכיכבו בסרט (ארול פלין, רנדולף סקוט, המפרי בוגרט) הסרט נחשב לתוצר שגרתי ונטול השראה של שיטת האולפנים ההוליוודית.
  • "נץ הים" (1940) - סרט הרפתקאות על רב חובל (ארול פלין) הנשמע לפקודתה של המלכה אליזבת' ופושט על נמלי הים הספרדים.
  • "קזבלנקה" (1942) - אחת מיצירותיו הגדולות של קורטיז, וקלאסיקה הוליוודית בפני עצמה, זהו סיפורו של בעל מועדון לילה בקזבלנקה הנמצאת תחת שלטון צרפת של וישי, הנקרע בין אהבתו לאישה (אינגריד ברגמן) ובין רצונו להיאבק בנאצים. הסרט הקנה לקורטיז את פרס האוסקר כבמאי הטוב ביותר.
  • "יאנקי דודל דנדי" (1942) - סיפורו של רקדן הוודוויל ג'ורג' מ. קוהאן. בכיכובו של ג'יימס קאגני, זוהי ביוגרפיה סוחפת ופטריוטית, האופיינית לתקופתה. על סרט זה זכה קורטיז למועמדות נוספת לפרס האוסקר.
  • "המשימה למוסקבה" (1943) - סרט תעמולה שנעשה לפי הזמנת הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ונועד להציג את ברית המועצות באור חיובי, כשותפה למאבק בנאצים.
  • "המעבר למרסיי" (1944) - סרט מלחמה העוסק במתנגדים לשלטון הנאצי בצרפת, בכיכובם של המפרי בוגרט וקלוד ריינס.
  • "מילדרד פירס" (1945) - מלודרמה הוליוודית בכיכובה של ג'ואן קרופורד העוסקת בעקרת בית הנפרדת מבעלה, הופכת לבעלת רשת מסעדות, ומואשמת ברצח שלא ביצעה, בטרם תמצא את אהבת האמת.
  • "לילה ויום" (1946) - ביוגרפיה של המלחין קול פורטר בכיכובו של קרי גראנט.
  • "חג מולד לבן" (1954) - קלאסיקה הוליוודית סנטימנטלית, בה מככב בינג קרוסבי.
  • "אנחנו לא מלאכים" (1955) - קומדיית פשע בכיכובו של המפרי בוגרט העוסקת באסירים נמלטים הרוצים לגנוב אוכל מחנות מכולת, אך נשארים על מנת לסייע למשפחה המפעילה את החנות.
  • "קינג קריאול" (1958) - מסרטיו של אלביס פרסלי, המשחק בעל מועדון לילה בניו אורלינס, המסתבך עם פושעים, אך מפליא בשירתו.
  • "הרפתקאות הקלברי פין" (1960) - עיבוד שגרתי לקלאסיקה של מארק טוויין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]