אנסיו סילאסוואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנסיו סילאסוואו
קברו של סילאסוואו

אנסיו סילאסוואופינית: Pehr Hjalmar Ensio Siilasvuo;‏ 1 בינואר 1922 - 10 בינואר 2003) היה גנרל פיני, בנו של הגנרל הפיני הידוע היאלמר סילאסוואו, גיבור מלחמת החורף.

אנסיו סילאסוואו לחם כקצין צעיר בשורות הצבא הפיני במלחמת ההמשך. הוא נפצע פעמים בקרבות, בשנת 1941 ובשנת 1944. לאחר תום המלחמה המשיך ושרת בצבא הפיני. בשנת 1957 נשלח כמפקד פלוגה להשתתף בכוח החירום של האומות המאוחדות אשר פיקח על נסיגת צה"ל מסיני ומעזה ועל קו הפסקת האש. החל מאותה משימה שירת בתפקידים שונים עבור האומות המאוחדות. לאחר תום שרותו בסיני הוצב כמשקיף מטעם האו"ם בלבנון. בין השנים 1964‏-1965 שירת כמפקד גדוד פיני במסגרת כוח שמירת השלום של האומות המאוחדות בקפריסין (UNFICYP).

בקיץ 1967, עם תום מלחמת ששת הימים, הוצב על פי בקשתו האישית של המזכיר הכללי של האו"ם או תאנט כסגן מפקד ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות (UNTSO) וישב במטה הארגון בירושלים. בשנת 1973, עם תום מלחמת יום הכיפורים, הוא התמנה למפקד UNEF II בסיני. סילאסוואו נטל חלק פעיל ב"שיחות הקילומטר ה-101" אשר הובילו להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, ובשיחות שהובילו להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה בשנת 1974. הוא אף היה נוכח בחתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים בשנת 1975 בז'נבה, לאחר שנטל חלק פעיל בקידומו. תקופה זו של ניהול השיחות במזרח התיכון הייתה לדעתו שיא הקריירה שלו. בשנת 1979 התמנה לתפקידו האחרון בשירות האו"ם, כמתאם ראשי של כוחות האו"ם במזרח התיכון, בין השאר היה ממונה אף על ארגונו של כוח יוניפי"ל שהחל לפעול בלבנון. הוא פרש משרותו בשנת 1980.

ב-6 באוקטובר 1998 הוא קודם לדרגת גנרל בצבא הפיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנסיו סילאסוואו בוויקישיתוף