ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הכניסה למתחם ארמון הנציב בו שוכן מטה הארגון

ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדותאנגלית: United Nations Truce Supervision Organization, ידוע בראשי תיבות UNTSO), נוסד ב-29 במאי 1948 לצורך שמירת הפסקת אש במזרח התיכון‏‏‏[1]‏‏‏[2][3]. משימתו העיקרית של הארגון הייתה לספק מסגרת לפיקוד הצבאי של כוחות שמירת הפסקת האש במזרח התיכון, זאת כדי לאפשר למשקיפים לבצע את עבודתם וככל שהדבר נחוץ, לאפשר לצדדים להסכם הפסקת האש לפקח על יישום ההסכם. מבנה הפיקוד של ה-UNTSO נשמר כמסגרת לארגונים שנוסדו מאוחר יותר: אונדו"ף ויוניפי"ל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת UNTSO נעשתה כאשר במענה לבקשתו של המתווך לארץ ישראל מטעם האומות המאוחדות, פולקה ברנדוט, שלח מזכ"ל האו"ם דאז טריגווה לי כוח משמר בן 50 איש של האו"ם, ממקום מושבו של האו"ם אותה עת בלייק סקסס, כדי לסייע למתווך בפיקוח על הפסקת האש לה קראה מועצת הביטחון בהחלטה מספר 50, ב-29 במאי 1948. כל חברי המשלחת הראשונה, אשר הגיעה לישראל בחודש יוני אותה שנה, היו עובדי ציבור מנוסים אשר שירתו במטה האו"ם. במסגרת תפקידם בארץ ישראל המשיכו המשקיפים ללבוש את מדי שומרי האו"ם ופיקחו על הפסקת האש בעת ההפוגה הראשונה. משקיפי הארגון היו אזרחי בלגיה, צרפת וארצות הברית. ב-6 ביולי 1948 נהרג לראשונה משקיף UNTSO מצרפת; הוא נפצע בסמוך לעפולה ומאוחר יותר מת מפצעיו בבית החולים בעיר, זאת בשעה שחקר ידיעה על הפרת שביתת הנשק על ידי כוחות ישראלים. לאורך שישים שנות פעילותו במזרח התיכון אבדו לארגון 49 משקיפים ועובדים אזרחים. עם תום ההפוגה הפסיקו המשקיפים את תפקידם ושבו לפקח על הפסקת האש רק עם תחילת ההפוגה השנייה.

לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הסכמים ששימשו בסיס ליחסים שבין ישראל לשנים ארוכות, נותרו משקיפי הארגון במזרח התיכון לפקח על ישומם של הסכמים אלה. ב-11 באוגוסט 1949 החליטה מועצת הביטחון כי הסתיים תפקידו של המתווך מטעם האו"ם למזרח התיכון וניהולו של ארגון ה-UNTSO עבר למפקד הכח.

מטה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה הראשון של הארגון שכן בקהיר. זמן קצר לאחר היווסדו, כבר בחודש יוני 1948, הועבר המטה לחיפה. המטה בחיפה פונה ב-9 ביולי 1948, עם חידוש הקרבות במלחמת העצמאות. עם שובו של הארגון לפעול, ב-7 באוקטובר 1948, הוזז המטה פעם נוספת לירושלים לבניין ארמון הנציב, שם הוא שוכן עד היום. ל-UNTSO משרדים גם בבירות ובדמשק.

מאפייני הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות התורמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המדינות התורמות כח אדם לארגון ה-UNTSO נמנות ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, אירלנד, אסטוניה, ארצות הברית, בלגיה, דנמרק, הולנד, מלאווי נורבגיה, ניו זילנד, נפאל, סין, סלובניה, סלובקיה, פינלנד, צ'ילה, צרפת, קנדה, רוסיה, שבדיה ושווייץ.

כח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2012 מפקד על כוח המשקיפים מייג'ור גנרל Juha Kilpia מפינלנד, חברים בכוח המשקיפים 145 משקיפים צבאיים הנתמכים בצוות אזרחי של 95 עובדים בינלאומיים וכן 140 עובדים מקומיים; תקציב הארגון עמד על סך 70.29 מיליון דולר אשר באו מתקציב האו"ם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ U.N. General Assembly Resolution 186 באתר Avalon Project, בית הספר למשפטים של אוניברסיטת יל
  2. ^ United Nations Security Council Resolution 50 באתר Avalon Project, בית הספר למשפטים של אוניברסיטת יל
  3. ^ United Nations Security Council Resolution 73