הסתגלות אבולוציונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבולוציה
Tree of life.svg
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
היסטוריה
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה
דוב הקוטב מציג מספר רב של אדפטציות לסביבתו הקרה: פרוותו הבהירה מסווה אותו, שערות פרוותו החלולות לוכדות אוויר ויוצרות שכבת בידוד השומרת על חום גופו, כפות רגליו מכוסות אף הן פרווה למען לא יקפאו בעת ההליכה על השלג, ורמת פעילותו משתנה בהתאם לעונות השנה ולנגישות המזון בהן.

הסתגלות אבולוציונית או אדפטציה היא מכלול התכונות המאפשרות לאורגניזמים להתקיים בסביבת מחיה ייחודית ואשר התפתחו במהלך האבולוציה. תכונות אלה מתפתחות במשך הדורות תוך שינוי המטען הגנטי של האוכלוסייה לה שייך הפרט ולעתים הן צריכות גירוי חיצוני כדי לבוא לידי ביטוי אצל הפרט. (אולם, תכונות אלה אינן נוצרות אצל הפרט במהלך חייו). תכונות האדפטציה יכולות להיות להתבטא בשינוי במבנה אנטומי, שינוי בתהליך מטבולי או שינוי בהתנהגות התנהגותית.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה ליתר היונקים, לגמליים יש אדפטציות בולטות לסביבות מחיה לא שגרתיות: לגמל החד דבשתי יש סדרת תכונות אדפטיביות למדבריות חמים, לגמל הדו דבשתי למדבריות קרים, וללאמה ולאלפקה לאזורים הרריים בעלי אוויר דליל. אדפטציות אלו הן ברובן אדפטציות של שינוי מבנים אנטומיים (אפעפיים המגנים טוב מפני החול), מיקרו אנטומיים (מבנה כדוריות הדם האדומות) ופיזיולוגיים (טמפרטורת גוף גמישה). אולם קיימים גם שינויים התנהגותיים כחלק מאדפטציות אלה - במקום בלא צל, הגמל החד דבשתי יעדיף לרבוץ כאשר גבו אל השמש.

הברירה הטבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברירה טבעית

השינוי בתכונות במשך הדורות נעשה על פי עקרון הברירה הטבעית. בכל אוכלוסייה של מין כלשהו ישנם פרטים השונים בתכונותיהם במידה מסוימת. לפי עיקרון הברירה הטבעית, הפרטים המותאמים באופן הטוב יותר לסביבתם בכל מין הם אלה ששורדים ומתרבים ולכן הגנים שלהם ותכונותיהם הם אלו שיעברו הלאה לדורות הבאים. בכל דור נצפה לראות באוכלוסייה התאמה גדולה יותר לסביבה הנוכחית.

סוגי ההתאמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה מבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה המייצרת, משנה או מעלימה איבר מסוים בגוף נקראת הסתגלות מבנית. דוגמה נפוצה להסתגלות מבנית היא צבע העור או הפרווה. אצל האדם, בעוד שעורם ושערם של בני מוצא אפריקני או אינדיאני עשיר בפיגמנטים, ועל כן כהה, עורם של בני מוצא אינואיטי או נורדי דל בפיגמנטים. הדבר נובע מהתאמה מבנית של העור לתנאי הסביבה: האדם עתיר הפיגמנטים חי באזורים עתירי שמש ברוב עונות השנה והיה עליו להגן על עצמו מפני קרינת השמש והתופעות להן היא גורמת (דוגמת מלנומה), בעוד שהאדם דל הפיגמנטים חי באזורים דלי שמש והיה עליו להבהיר את עורו על מנת שיוכל לספוג את הקרינה המועטה ולנצלה למגוון הליכים ביולוגים (בעיקר ייצור ויטמין D). אצל אורגניזמים שונים הצבע משמש למגוון תפקודים, כגון הסוואה, אזהרה, משיכת בני זוג, ויסות טמפרטורה וכו'. דוגמאות נוספות להתאמה מבנית הם: הפיכת הסנפיר בדגים לגפיים עם העלייה ליבשה או גידול קרום דאיה אצל הסנאי הדואה.

התאמה מטבולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסתגלות מטבולית משתנים, נעלמים או מופיעים תהליכים מטבוליים בגוף האורגניזם. דוגמה נפוצה להסתגלות מסוג זה היא ארס הנחש: באמצעות פיתוח ארס בעל השפעה כימית מזיקה, יכול הנחש להגן על עצמו מול אויבים ולהמם את טרפו. דוגמאות נוספות להסתגלות זו הן: שימור טמפרטורת גוף קבועה אצל יונקים או יצור ריר לתנועה אצל תולעים שטוחות.

התאמה התנהגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממרכיבי ההתאמה לסביבה הם התנהגותיים. על ידי שינוי שעות הפעילות של טורפי לילה דוגמת התנשמת, הם חשופים לתחרות מועטה מול טורפים אחרים. דוגמאות נוספות להסתגלות התנהגותית הם: עונות יחום אצל חתוליים ויצירת מבנים חברתיים אצל חרקים חברתיים כגון דבורים או טרמיטים.

תפיסות שגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הביטוי "הסתגלות" משמש גם לציון תהליכי שינוי שיצור חי עובר במהלך חייו. תהליכים אלה אינם תהליכים אבולוציוניים, אלא תהליכים הקשורים לגמישות פנוטיפית.