אריסטרכוס מסאמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אָ‏ריסְטָ‏רְכוּ‏ס מסָ‏אמוֹ‏ס
Aristarchos of Samos
310 לפנה"ס –‏ 230 לפנה"ס (בגיל 79)
תרומות עיקריות
הצעת מודל הליוצנטרי, חישוב גודל הירח והמרחק אליו, חישוב מרחק עד השמש

אריסטרכוס מסאמוס (יוונית: Ἀρίσταρχος;‏ 310 לפנה"ס - 230 לפנה"ס) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני, אשר נולד באי סאמוס ביוון העתיקה.

אריסטרכוס היה מהראשונים להציע מודל הליוצנטרי של מערכת השמש, כלומר מודל הממקם את השמש ולא את כדור הארץ במרכז היקום הידוע (וזו גם הסיבה שהוא ידוע לפעמים כקופרניקוס היווני). רעיונותיו האסטרונומיים נדחו והוחלפו באלו של אריסטו ותלמי, אך כמעט אלפיים שנה מאוחר יותר זכו לתחייה, כשפותחו על ידי קופרניקוס.

על שמו קרוי מכתש אריסטרכוס. זהו המכתש הבוהק ביותר על הירח, וניתן לזהותו אף בעין בלתי מזוינת.

מודל הליוצנטרי וממדי היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטרכוס הקדים את קופרניקוס בכ-1,700 שנה בכך שסבר שהשמש, ולא כדור הארץ, נמצאת במרכז היקום. כל שיש בידינו אודות המודל שלו הוא ציטוט של ארכימדס, שמצא לנכון לציין: "אתה גאלון המלך יודע כי "יקום" הוא הכינוי בו נוקטים רוב האסטרונומים לכדור שמרכזו כמרכז הארץ, שרדיוסו כמרחק בין מרכז הארץ למרכז השמש. זה התיאור שתשמע מרוב האסטרונומים. אבל אריסטרכוס הודיענו בספר, בו הציג היפותזה שעל פי הנחות מסוימות, היקום גדול הרבה מה"יקום" שבו דיברנו. ההיפותזה היא שהשמש והכוכבים אינם נעים, ושהארץ נעה על היקופו של מעגל, שבמרכזו ישנה השמש, ושהכדור של הכוכבים הקבועים, שמרכזו כמרכז השמש, ושהיקפו כה כביר עד שהיחס בין ההיקף למרחק הארץ מההיקף זהה כמעט".

רק ספר אחד של אריסטארכוס שרד, והוא עוסק בגודל ובמרחק של הירח והשמש. הספר עליו מדבר ארכימדס אינו בידינו. אף על פי כן ניכר מדבריו שאריסטארכוס היה האסטרונום הראשון שהבין עד כמה כבירים ממדי היקום בהשוואה לסולם המידות המקובל. כאמור, השקפתו של אריסטרכוס נדחתה על ידי בני זמנו. ללא רעיון כוח-המשיכה, קשה היה להצדיק מודל בו הארץ אינה במרכז ואילו במודל הגאוצנטרי הציעו כתחליף לכוח המשיכה חוק-טבע פשוט, והוא ש"טבעם של כל הגופים להמשך למרכז היקום" (שזהה עם מרכז הארץ).

מדידת יחס הגדלים ארץ:ירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה לפיה חישב אריסטארכוס את יחס הגדלים ארץ:ירח (לחצו על התמונה להגדלה)

הישג כביר של אריסטארכוס היה מדידה של יחס הגדלים בין הארץ לירח. בזכות מדידה זו יכול היה להעריך הן את גודל הירח (שכן היו כבר הערכות לגבי גודל כדור הארץ) והן את המרחק לירח - על ידי חישוב המרחק בו עצם בגדלו של הירח יראה בגודל זוויתי של כ-30 שניות.

לצורך המדידה נדרשו שעון חול וליקוי ירח. הרעיון של אריסטארכוס היה שמאחר ובעת הליקוי הירח חולף בצל כדור הארץ, יחס הזמנים בין התכסות בצל הארץ לבין יציאה ממנו הוא גם יחס הגדלים. המדידה הניבה תוצאה מדויקת כמעט - אריסטראוס מדד יחס זמנים של 5 ל-19, שקרוב מאד (כדי 97%) ליחס האמיתי.

הערכת יחס המרחקים בין הארץ לירח ולשמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו העריך אריסטרכוס כבר לפני למעלה מ-2,000 שנה את היחס בין מרחק הארץ מהירח והשמש (לחצו על התמונה להגדלה)

הישג גדול נוסף של אריסטרכוס היה מדידת היחס בין המרחק ארץ-ירח למרחק ארץ-שמש. הוא התבסס על עבודותיהם של תאלס ואנכסגורס ולפיהן קבע שבעת שאנו צופים בחצי ירח (היינו, רביע ראשון או רביע שלישי של חודש סינודי) חייבת להיות זווית בת 90 מעלות בין השמש לירח ולארץ. נותר לו למדוד את הזווית בין השמש לירח כפי שהיא נראית מהארץ. במדידה זו שגה אריסטארכוס והגיע לתוצאה השגויה של 87 מעלות, בעוד שבפועל הזווית הינה 89.85 מעלות. לכן שגה בתוצאה והסיק שהשמש רחוקה פי 19 מהירח, בעוד שבפועל היא רחוקה פי 375 לערך. עם זאת, מדידה זו היא מופת קדום לשיטה מדעית בפעולה, על אף שגיאת המדידה.

ארכימדס כתב שאריסטרכוס מדד זווית קרובה הרבה יותר למציאות, של חצי מעלה. ככל הנראה ספרו של אריסטרכוס שבידינו נכתב בתחילת מחקריו, ובהמשך שכלל את מדידותיו והתקרב הרבה יותר לתוצאה הנכונה. כך גם ניתן להבין מאין שאב את רעיונותיו על ממדיו הכבירים של היקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]