ליקוי ירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום של ליקוי ירח

לִיקּוּי יָרֵחַ (גם לִיקּוּי לְבָנָה) הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

ליקוי ירח, בניגוד לליקוי חמה, יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע אדמדם עמום כיוון שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, אלא רק אור שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמטיל כדור הארץ. ליקוי ירח הוא ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס גוף קטן (הירח) לצילו של גוף גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות. ליקוי ירח יכול להגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע החודש העברי, משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. יחד עם זאת, לא בכל אמצע חודש נוצר ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4).

ליקוי הירח יכול להיות ליקוי ירח מלא - שבו כל הירח מוצלל, ליקוי ירח חלקי - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או ליקוי ירח חצי צל - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר.

תרשים המתאר התרחשות ליקוי ירח
ליקוי ירח מעל האקרופוליס באתונה.

הסינים והבבלים הקדמוניים ידעו לחשב את מחזורי הליקוי כחמש מאות שנה לפני הספירה. הפילוסוף היווני אריסטו (במאה ה-4 לפנה"ס) צפה שכדור הארץ מטיל על פני הירח צל קמור ובכך הגיע למסקנה שכדור הארץ הינו עגול ואינו שטוח. אחריו האסטרונום היווני היפרכוס (שחי בשנת 125 - 180 לפנה"ס) הצליח לחשב את גודלו ומרחקו של הירח מכדור הארץ בעזרת תצפית על צל כדור הארץ בעת ליקוי ירח.

ליקוי ירח בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם העתיק האמינו כי ליקוי הירח מנבא מאורעות קשים ופחדו ממנו.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורת היהודית ניתן למצוא התייחסויות שונות לתופעה: מצד אחד, הנביא ירמיהו קבע שבני ישראל אינם צריכים לפחד מאותות השמים, כלומר מליקויי המאורות ‏[1]; ומצד שני, בתלמוד הבבלי[2] מובאת האמונה כי ליקוי ירח הוא סימן רע לישראל כיוון ש'ישראל מונין ללבנה', כלומר החודש בלוח העברי מבוסס על מחזור הירח, סיבה אחרת היא שהירח נחשב פטרונו של יעקב, כלומר ישראל‏[3]. את דברי ירמיהו שאין לישראל סיבה לחשוש מליקוי מאורות, מפרש התלמוד כתקפים "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" כלומר שומרים תורה ומצוות. בנוסף, מתוארת בתלמוד שם, אמונה כי ליקוי הירח מתרחש בשל חטאים מוסריים מסוימים, דבר שפרשני התלמוד התקשו לקבלו כפשט[דרוש מקור], בשל העובדה כי מדובר במחזורים קבועים של גרמים שמימיים.

ליקוי הירח של ה-3 במרץ 2007 (שעון גריניץ') בלידס, אנגליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירמיהו י' פסוק ב: "כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה"
  2. ^ מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'
  3. ^ ילקוט שמעוני, פרק יב' רמ"ז