ארמה בומבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמה בומבק
Erma Louise Bombeck
לידה 21 בפברואר 1927
בלברוק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 1996 (בגיל 69)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת דייטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1964 – אפריל 1996 (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של נשות אוהיו (1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארמה לואיז בומבק (באנגלית: Erma Louise Bombeck; 21 בפברואר 1927 - 22 באפריל 1996) הייתה פובליציסטית הומוריסטית וסופרת אמריקאית. היא התפרסמה בעיקר בזכות הטור ההומריסטי שכתבה, "At Wit's End", אשר מתאר את חייה של עקרת בית בפרברים. מאמצע שנות השישים עד אמצע שנות התשעים כתבה בומבק כ-4,000 טורים לעיתון, אשר התפרסמו בכ-900 עיתונים וכתבי עת ברחבי ארצות הברית וקנדה. נוסף על כך, היא פרסמה 15 ספרים, רובם הפכו לרבי מכר, והשתתפה במשך 11 שנים בתוכנית "בוקר טוב אמריקה".[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם ארמה לואיז פיסטה בעיירה בלברוק (אנ'), אוהיו, למשפחה ממעמד עובדים, וגדלה בעיר דייטון. משפחתה כללה את אמה ארמה היינס, אביה קאסיוס אדווין פיסטה, אשר עבד כמפעיל מנוף, והאחות למחצה תלמה. בגיל 9, נפטר אביה מהתקף לב.[2]

בומבק החלה לעסוק בכתיבה בבית הספר היסודי, בו כתבה טור הומוריסטי לעיתון בית הספר.[1] בהמשך, למדה בתיכון המקצועי פארקר (כיום פטרסון).

בשנת 1942, במקביל ללימודיה, החלה בומבק את הקריירה שלה בעיתון החדשות היומי של דייטון, דייטון הראלד (אנ'), כקצרנית, וביצעה משימות עיתונאיות קטנות.[1] במהלך עבודתה בעיתון ראיינה את שירלי טמפל, שביקרה בדייטון לצורך הפקת סרט. הראיון התפרסם וזיכה את בומבק בעשרה דולר ובפרס מצוות העיתון על כתבת השבוע.[3]

לאחר מכן, החלה בומבק את לימודיה באוניברסיטה של דייטון, אצל פרופסור טום פרייס. הוא היה הראשון שהאמין בה וביכולת הכתיבה שלה ואמר לה "You can write". בהשראתו, היא החלה לכתוב למגזין הסטודנטים באוניברסיטה The Exponent, וכן לעיתון הסטודנטים UD News.[4] במקביל לכך עבדה בחנות הכלבו של רייק (אנ') בכתיבת טקסטים הומוריסטיים לעלון החברה, ובכסף שהרוויחה מימנה את לימודיה.[1] ב-1949 סיימה עם תואר באנגלית.

בשנת 1981 קיבלה מהאוניברסיטה תואר דוקטור לשם כבוד, ולאחר מכן אף כיהנה במועצת הנאמנים שלה.[3]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית בומבק בסנטרוויל, אוהיו

בשנת 1949 התחתנה עם ויליאם לורנס "ביל" בומבק, שעבד כמורה בתיכון ומאוחר יותר גם כמנהל. נאמר לבומבק שלא תוכל להביא ילדים, לכן ב-1953 אימצו הזוג את בטסי. בחמש השנים שלאחר מכן עברה בומבק ארבעה הריונות. שניים מתוכם הצליחו ונולדו להם שני בנים, אנדרו ב-1955 ומת'יו ב-1958.[5]

בשנת 1959 עברה משפחת בומבק לסנטרוויל, אוהיו. המשפחה גרה שם עד 1968. כיום הבית הוא חלק מהמרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[1] משנת 1971 ועד מותה גרה בומבק בעמק גן עדן (אנ'), פניקס, אריזונה.[5]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בומבק סבלה מסרטן השד וכריתת שד ב-1992, ולאחר מכן גם ממחלת כליות תורשתית. היא סירבה להשתמש בפרסום שלה על מנת לזכות בקדימות בתור להשתלת כליה. בומבק נפטרה ב-22 באפריל 1996 במרכז הרפואי סן פרנסיסקו, עקב סיבוכים בניתוח השתלת כליה.[5] היא קבורה בבית העלמין Woodland Cemetery and Arboretum, דייטון, אוהיו.[6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טור "At Wit's End"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 החלה בומבק לכתוב טור שבועי לעיתון המקומי קטרינג-אוקווד טיימס (אנ') עבור 3 דולר. שנה לאחר מכן, החלה לכתוב לכתב העת היומי של דייטון, דייטון הראלד (אנ') שני טורים שבועיים עבור 50 דולר. כעבור שלושה שבועות הטור צורף לסוכנות ידיעות ארצית והופץ ל-36 עיתונים בארצות הברית, במתכונת תלת-שבועית.

הטור, אשר נקרא "At Wit's End" ותיאר רגעים מחייה של עקרת בית בפרברים, זכה ל-30 מיליון קוראים ב-900 עיתונים ברחבי ארצות הברית וקנדה. בין השאר הופיע בניו יורק טיימס.[5]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1975–1986 השתתפה בומבק פעמיים בשבוע בתוכנית הבוקר "בוקר טוב אמריקה" של רשת הטלוויזיה האמריקאית ABC. נוסף על כך, היא כיכבה בסדרת טלוויזיה קצרה שהיא עצמה יצרה וביימה ומבוססת על חיי המשפחה שלה, בשם "Maggie".[5]

פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 מונתה בומבק לוועדה המייעצת לנשיא בענייני נשים, שעסקה בתיקון החוקתי לשוויון זכויות. התיקון הוגש לאשרור בקונגרס האמריקאי ב-1972 ותאריך האישור הסופי שלו נקבע ל-1979. בומבק ייצגה את קולן של עקרות הבית, באמונה כי נשים זכאיות לקבל יחס שווה לזה של גברים על עבודתן ותרומתן לחברה. היא קיבלה ביקורות חלוקות על פעילותה, וכמה חנויות ספרים אף הפסיקו למכור את ספריה. התיקון החוקתי לא אושר בסופו של דבר, וזו הייתה אחת האכזבות הגדולות ביותר בחייה של בומבק.[7]

בשנת 1989 פרסמה בומבק את ספרה "I Want to Grow Hair, I Want to Grow Up, I Want to Go to Boise", אשר מבוסס על ראיונות שערכה עם ילדים חולי סרטן שהבריאו.[7] היא תרמה את כל ההכנסות מהספר, וכן 1.5 מיליון דולר נוספים למחקר הסרטן. ב-1990, זכתה במדליית כבוד של האגודה האמריקאית לסרטן.[5]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים בשנה מתקיימת באוניברסיטת דייטון סדנת כתיבה בת מספר ימים לזכרה של בומבק. הסדנה הוקמה לראשונה בשנת 2000, בעזרתו של ביל בומבק. משתתפים בה מדי שנה קרוב ל-350 כותבים, אשר מגיעים מרחבי ארצות הברית, קנדה ומדינות נוספות. הסדנה כוללת הרצאות וסדנאות בנושא הומור, כתיבה, פרסום ושיווק ועוד, ומארחת הומוריסטנים וסופרים מפורסמים.[4]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו טוריה, גם ספריה של בומבק מאופיינים בהומור רב ובשנינות, ומעניקים לקוראים נקודת מבט הומוריסטית על נושאים יומיומיים כגון חיי נישואין, חיים בפרברים, גידול ילדים ועוד. ספריה זכו להצלחה רבה, ועשרה מהם אף הופיעו ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

  • (At Wit's End, Doubleday (1967
  • (Just Wait Until You Have Children of Your Own, Doubleday (1971
  • (I Lost Everything in the Post-Natal Depression, Doubleday (1974
  • (The Grass Is Always Greener Over the Septic Tank, McGraw-Hill (1976
  • (If Life Is a Bowl of Cherries, What Am I Doing in the Pits?, McGraw-Hill (1978
  • (Aunt Erma's Cope Book, McGraw-Hill (1979
  • (Motherhood: The Second Oldest Profession (1983
  • (Family — The Ties That Bind ... and Gag! (1987
  • (I Want to Grow Hair, I Want to Grow Up, I Want to Go to Boise (1989
  • (When You Look Like Your Passport Photo, It's Time to Go Home (1991
  • (A Marriage Made in Heaven ... or Too Tired for an Affair (1993
  • (All I Know about Animal Behavior I learned in Loehmann's Dressing Room, ISBN 0060177888 HarperCollins (1995
  • (Forever, Erma: Best-Loved Writing from America's Favorite Humorist, Andrew McMeel Publishing (1996

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1977 - פרס "צלחת הזהב" של האקדמיה האמריקאית להישגים[8]
  • 1980 - היכל התהילה לנשים באוהיו[7]
  • 1981 - תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דייטון[3]
  • 1990 - מדליית כבוד של האגודה האמריקאית לסרטן[5]
  • 2018 - היכל התהילה לנשים באריזונה[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Bombeck home on Nat’l Register of Historic Place, WHIOTV7, ‏25.03.2015
  2. ^ 1 2 היכל התהילה לנשים באריזונה, באתר HONORING ARIZONA'S EXTRAORDINARY WOME, ‏2018
  3. ^ 1 2 3 Kristina Schulz, אוניברסיטת דייטון, באתר University of Dayton
  4. ^ 1 2 Lasting Legacy, University of Dayton, ‏5.04.2018
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Myrna Oliver, Erma Bombeck, Columnist, Dies After Transplant, Los Angeles Times, ‏23.04.1996
  6. ^ ארמה בומבק, באתר NNDB
  7. ^ 1 2 3 היכל התהילה לנשים באוהיו, באתר Ohio Women's Hall of Fame
  8. ^ Golden Plate Awardees, Academy of Achievement
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארמה_בומבק&oldid=36466506"