ארנסט לינדר

ארנסט לינדר
Ernst Linder
	ארנסט לינדר ב-1940
לידה	25 באפריל 1868; פוייה, הדוכסות הגדולה של פינלנד
פטירה	14 בספטמבר 1943 (בגיל 75); סטוקהולם, שוודיה
מקום קבורה	נורה בגרבנינגספלאצן (2 באוקטובר 1943)
מדינה	שוודיה, פינלנד
השתייכות	צבא שוודיה; צבא פינלנד
דרגה	מיור גנרל בצבא שוודיה; גנרל בצבא פינלנד
תפקידים בשירות
	מפקד קורפוס המתנדבים השוודי
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים הפינית; מלחמת העולם השנייה; מלחמת החורף ;
עיטורים
	Cross of Liberty, 1st Class with star (28 בינואר 1919); מסדר הכתר; מסדר פרנץ יוזף; צלב הברזל; מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד; אבירות במסדר דנבורג; אביר בלגיון הכבוד; מסדר המג'ידיה; קצין במסדר ההצטיינות החקלאית; Cross of Liberty, 1st Class ;
תפקידים אזרחיים
	הנספח הצבאי של שוודיה בפריז ובלונדון; מיידליסט זהב מאולימפיאדת פריז (1924) ברכיבה על סוסים

ערך זה עוסק בגנרל שוודי-פיני. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לינדר.

ארנסט לינדר (בפינית: Ernst Linder;‏ 25 באפריל 1868 – 14 בספטמבר 1943) היה מיור גנרל בצבא שוודיה וגנרל בצבא פינלנד, שהתפרסם כמפקד קורפוס המתנדבים השוודי, בימי מלחמת החורף. לינדר גם היה ידוע כרוכב מרוצים, וזכה במדליית זהב באולימפיאדת פריז 1924.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדר נולד בדוכסות הגדולה של פינלנד, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. אביו, שנקרא אף הוא ארנסט, ושהיה עיתונאי וסופר פיני, נפטר מטיפוס מספר שבועות לאחר לידתו. אמו, מרי לאיוויניוס, הייתה בתו של מושל פינלנד אלכסנדר לאיוויניוס. בשנת 1872, נישאה אמו בפעם השנייה לאיש העסקים השוודי אוסקר אקמן, והמשפחה עברה לשוודיה. עם זאת, ללינדר נותר קשר רגשי עמוק למולדתו. לינדר למד בבית ספר צבאי שוודי בין בשנים 1888–1889, ולאחר מכן בבית הספר הצבאי בהנובר בין השנים 1893–1895, ובאקדמיה הצבאית של שוודיה בין 1900–1902. כמו כן שימש בין היתר כנספח הצבאי של שוודיה בפריז ובלונדון. ב-1918 הועלה לדרגת אוברסט, ובאפריל של אותה שנה לדרגת גנרל-מיור.

עם פרוץ מלחמת האזרחים הפינית, התפטר לינדר מהצבא השוודי, ועבר לשרת בכוחות ה"לבנים" הפינים שלחמו נגד ה"אדומים" הקומוניסטים. הוא נהנה מאמונו האישי של מפקד הלבנים קארל גוסטף אמיל מנרהיים, הועלה לדרגת קולונל בצבא פינלנד, וקיבל פיקוד על כוח מיוחד שכונה "Satakunnan ryhmä". הכוח התבלט במיוחד בקרב טמפרה. ב-29 באפריל 1918 מונה לינדר למפקד כוח שכונה "Savon ryhmä". הוא שירת תקופת מסוימת כמפקד בחיל המילואים הפיני, אולם לאחר מכן חזר לצבא השוודי, שם קיבל תפקיד שולי בלבד, בין היתר בשל הסכסוך שהיה אז בין פינלנד לשוודיה בשאלת השליטה באולנד. הוא פרסם שני ספרי זיכרונות על המלחמה בפינלנד, "Muistelmia Suomen vapaussodasta" ("זיכרונות ממלחמת שחרור פינלנד) ו-"Kuudentoista vuoden takaa" ("לפני שישה עשר שנים"). לינדר פעל לקידום היחסים בין פינלנד לשוודיה, ואף עמד החל מ-1920 ועד מותו בראש "אגודת הידידות שוודיה-פינלנד" (Samfundet Sverige-Finlandin").

לינדר נודע גם כרוכב סוסים מצטיין. הוא זכה במדליית זהב ברכיבה על סוסים באולימפיאדת פריז (1924). בשנת 1938 קודם לדרגת גנרל לוטננט, ובשנת 1940 לדרגת גנרל חיל הפרשים. באותה שנה תקפה ברית המועצות את פינלנד, ובכך החלה את מלחמת החורף. שוודיה הייתה מודאגת מאוד מהמלחמה, וחששה שהיא תהיה הקורבן הבא של הסובייטים. הסיסמה באותם ימים הייתה: "Finlands sak är vår" ו-"Ett folk är i fara - Du kan hjälpa" ("הקונפליקט הפיני הוא גם הבעיה שלנו"; "העם בסכנה - ואת/ה יכול לעזור"). לינדר הקים את קורפוס המתנדבים השוודי, בתיאום ובתמיכת ממשלת שוודיה, ועמד בראשו. הקורפוס גייס חיילים בעיקר משוודיה אך גם מנורווגיה ודנמרק. החיילים ברובם נשלחו לחזית סאלה, ולחמו באומץ נגד הפולשים. לאחר המלחמה הוחזר הקורפוס לשוודיה.

לינדר לא יזם תוכנית דומה במהלך מלחמת ההמשך, בין היתר משום שהתקרבותה של פינלנד לגרמניה הנאצית הדאיגה אותו. הוא נפטר בסטוקהולם בשנת 1943 והוא בן 74.