אשלגן ברומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשלגן ברומי
שם סיסטמטי Potassium bromide
כתיב כימי KBr עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 119.002 גרם/מול
מראה מוצק לבן
מספר CAS 7758-02-3
צפיפות 2.74 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות 67.8 גרם ל-100 מ"ל (ב25°C)
טמפרטורת היתוך 734 °C
1007.15 K
טמפרטורת רתיחה 1435 °C
1708.15 K
מקדם שבירה 1.559
LD50 3120 (עכברים, בליעה) מ"ג לק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשלגן ברומי (Potassium Bromide) הוא מלח מסיס המורכב מקטיון אשלגן ואניון ברום המסודרים בסריג יוני: אריזה קובית צפופה (cubic close packed - ccp) - כל יון מוקף ב-6 יונים במטען מנוגד (קואורדינציה אוקטאדרית) בדומה למבנה הגביש של נתרן כלורי.

החומר שימש כתרופה אנטי אפילפטית עד לשנות השבעים של המאה ה-20 ועדיין משמש בווטרינריה כתרופה נגד פרכוסים בכלבים וחתולים. כריכוז נמוך במים טעם התמיסה מתוק, בריכוז גבוה יותר הטעם הופך מר והעלאה נוספת בריכוז תיצור טעם מלוח, שמקורו ביוני האשלגן. כמו כל מלח אשלגן בליעה תגרום לגירוי של ריריות מערכת העיכול, בחילה והקאות.

אשלגן ברומי

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייצרים אשלגן ברומי בתגובה של המינרל אשלגן פחמתי (K2CO3) עם ברזל ברומי Fe3Br8

כיוון שהמלח עובר דיסוציאציה מלאה במים משתמשים באשלגן ברומי כמקור ליוני ברומיד למשל בתגובה עם כסף חנקתי בייצור כסף ברומי לסרטי צילום

יון הברומיד בתמיסה יכול ליצור קומפלקסים התגובה עם הלידים של מתכות שונות כדוגמת נחושת ברומית

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בחומר כתרופה לאפילפסיה החל בשנת 1857. באותה תקופה האמינו כי המחלה נגרמת עקב אוננות ומי שגילה את יעילות החומר כנגד פרכוסים, צ'ארלס לוקוק (Sir Charles Locock) האמין כי יעילות החומר נובעת מהשפעתו המדכאת על הדחף המיני. המחצית השנייה של המאה ה-19 השתמשו באשלגן ברומי בכמויות גדולות לטיפול בהפרעות נוירולוגיות - בית חולים אחד צרך כמה טונות בשנה (חולים קבלו כמה גרמים ביום). שימוש נרחב זה בחומר נמשך עד לשנת 1912, אז נכנס לשימוש הפנוברביטל. מלחי ברומיד המשיכו לשמש כתרופה לכאבי ראש ולהרגעה ללא מרשם בארצות הברית עד שנת 1975, אז נאסרו לשימוש (פרט לתרופות במרשם) עקב רעילות כרונית - הברומיד מסולק מהגוף לאט ולכן עשוי ריכוזו לעלות בדם בשימוש מתמשך. בגרמניה החומר מאושר לשימוש לטיפול באפילפסיה, בעיקר אצל ילדים ומתבגרים. בוטרינריה משמש אשלגן ברומי לטיפול באפילפסיה אצל כלבים. כתרופה יחידה או כתוספת לפנוברביטל כשתרופה זו לא יעילה מספיק להפסקת הפרכוסים. השימוש בחתולים מוגבל בשל סכנה להתפתחות דלקת ריאות.

באופטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן ברומי שקוף בטווח רחב של אורכי גל - מ-250 ננומטר באולטרה סגול ועד ל-25 מיקרון באינפרה אדום. לכן משתמשים בחומר לייצור חלונות אופטיים לספקטרוסקופיה. בספקטרוסקופיה בתחום האינפרה אדום (IR) טוחנים לעיתים את הדוגמה עם אבקת KBr ואז דוחסים את האבקה המתקבלת לדיסק שקוף. ניתן גם למרוח את הדוגמה הנוזלית על משטח שקוף של אשלגן ברומי. כיוון שהחומר היגרוסקופי יש לשמור חלונות KBr בתנאי יובש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשלגן ברומי בוויקישיתוף