בית דג'אן
ערך זה עוסק בכפר ערבי שננטש במלחמת העצמאות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בית דג'ן.
| בית דג'אן | |
| بيت دجن | |
 מראה כללי של האתר בו שכן מרכז הכפר, 3/10 |
|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת יפו |
| שנת הקמה | המאה ה-16 |
| שטח נכון ל-1945 | 17,327 דונם |
| אוכלוסייה נכון ל-1945 | 3,480 |
| שפה | ערבית |
| דת | מוסלמים |
| סיבת עזיבה | מבצע חמץ |
| תאריך עזיבה | 25 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | בית דגן, משמר השבעה, גנות, חמד ומספר שכונות של ראשון לציון |
 בית דג'אן
|
|
בית דג'אן (מערבית: بيت دجن) היה כפר ערבי כ-9 קילומטרים דרומית-מזרחית ליפו, בסמוך לכביש מראשון לציון ליהודיה (היום כביש 412) וגם בסמוך לדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים דרך רמלה (היום כביש 44). הכפר היה שייך לנפת יפו המנדטורית, שמו מגיע ככל הנראה משמו של האל הכנעני דגון. במהלך מלחמת העצמאות הכפר נכבש והתרוקן מתושביו.
[עריכה] היסטוריה
בתנ"ך, ובטקסטים מצריים ואשוריים קדומים, מוזכר היישוב בית דגון, ששמו התגלגל כבית דגאנא בתקופה האשורית וכ-Keparadagon ("כפר דגון") בתקופה הרומית. בתקפה זו התקיים במקום ישוב שומרוני שבו הקים בבא רבא בית כנסת בהמאה ה-4. הח'ליף האומיי השאם אבן עבד אלמלכ בנה בכפר ארמון, והצלבנים בנו בו מבצר בשם קסאל מַאֵן. במקום נשארו שרידי מבנים עתיקים מערות ובורות.
בשנת 1596, במפקד האוכלוסין שערך השלטון העות'מאני, גרו בכפר 633 איש. במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931, נמנו בבית דג'אן 2,626 מוסלמים, 27 נוצרים ו-11 יהודים שהתגוררו ב-591 בתים.[1] לפי סקר הכפרים 1945 מנתה אוכלוסיית בית דג'אן 3,480 נפשות, מתוכם 130 נוצרים והיתר מוסלמים. בתקופת המנדט הבריטי גדלה אוכלוסיית בית דג'אן ב-127%[2]. הכפר היה בעל שטח נרחב של 17,327 דונם, מתוכם היו 1,975 דונם בבעלות יהודית [3].
בתקופת המרד הערבי הגדול יצאו שימש הכפר כמחסה לפורעים שבין שאר פעולותיהם ירו על נוסעים יהודים בכביש.[4]
במלחמת העצמאות הותקפו מספר פעמים מכוניות של יהודים שנסעו סמוך לכפר ביריות ובמוקשים.[5]
בית הקרן הקיימת על יד בית דגן היה בית מבודד בשטח הערבי ושימש כחלק ממערך אבטחת הדרך לירושלים. בבית שהו נוטרים יהודים והוא היה נתון להתקפות מתמידות מצד הכפר בית דג'ן הסמוך. בתחילת ינואר פוצץ אחד מחדרי הבית ויהודי אחד נהרג.[6] ב-19 בפברואר נעשה נסיון נוסף להטיל פצצה אל הבית.[7] בתחילת מרץ נפגע יהודי נוסף בבית מזריקת רימון.[8] נסיונות נוספים לכיבוש המקום נעשו במחצית השנייה של חודש מרץ.
בחודשים ינואר ופברואר פוצצו אנשי ההגנה כמה בתים בכפר ששימשו מרכז לכנופיות וכעמדות ירי לעבר הכביש.[9]
בתחילת מרץ 1948 הגיעו לכפר לוחמים עיראקים. בסוף אפריל 1948 עברו תושבי בית דג'ן בחסות המשטרה הבריטית לרמלה. בריחתם הושלמה ב-1 במאי.[10][11]
ב-25 במאי 1948 במסגרת מבצע חמץ נכבש הכפר על ידי חטיבת אלכסנדרוני על-מנת למנוע הפרעות בדרך לירושלים. בזמן ההפוגה הראשונה נהרסו בתי הכפר שהיה קרוב לחזית במטרה למנוע חזרת התושבים והשתלטות האויב.[10] ביוני אותה שנה סיכם בן-גוריון לעצמו כי הבתים נהרסו, ככל הנראה על סמך דיווח של יוסף ויץ, אולם בספטמבר מצאו את הכפר מתאים ליישוב של עולים יהודים.[12] כמה מבתי הכפר עוד עומדים על תלם; חלקם נטושים, חלקם מיושבים, וחלקים בשימוש כבנייני משרדים ומחסנים.
על אדמות הכפר הוקמו היישובים בית דגן, משמר השבעה, גנות, חמד וכן מספר שכונות של ראשון לציון.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ הגאוגרף פרופסור משה ברוור, במחקרו, "הגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בארץ ישראל" (מרחבים 2, קובץ מרחבים בגאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון, 1975, 72-81) שעסק בהגירה של פועלים ממצרים בתקופת המנדט הבריטי והשתקעותם בעיקר במישור החוף, הגיע למסקנה שלפחות שליש מהגידול במספר הערבים תושבי מישור החוף בתקופת המנדט מקורו בהגירה ממצרים. כמו כן הגיע ברוור למסקנה שגידול האוכלוסין בכפרים של אזור החוף לא נבע מריבוי טבעי ו/או כתוצאה מהגירה פנימית של ערבים שעזבו את כפריהם בגליל ובשומרון והשתקעו באזור החוף היכן שאפשרויות התעסוקה היו טובות יותר. בין השנים 1922- 1944 גדלה אוכלוסיית אזור החוף כתוצאה מההגירה המצרית, ואוכלוסיית בית דג'ן גדלה ב- 127%
- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין רממברד
- ^ התנקשות נתעבת ב-2 פועלים יהודיים בנחלת-יהודה, דבר, 3 ביוני 1936
שלב אחרי שלב מתגלים תעלולי המרצחים, דבר, 8 בפברואר 1940 - ^ נפצעו, דבר, 12 בינואר 1948
יריות אל אמבולנס ליד יאזור-בית דגון, דבר, 13 בינואר 1948
מכונית משורינת נוקשה ליד בית-דגון, דבר, 30 בינואר 1948 - ^ איש-הגנה נהרג בבית-דגון, דבר, 6 בינואר 1948
- ^ אנשי המגן פרקו, דבר, 20 בפברואר 1948
- ^ נפצע מרימון בבית הקה"ק ליד בית-דגון, דבר, 2 במרץ 1948
- ^ פוצצה אכסניה של כנופיה בבית-דגון, דבר, 9 בינואר 1948
ההגנה מכה בבסיסי הפורעים בדרום ובצפון, דבר, 20 בינואר 1948
ההגנה מכה בקני הכנופיות, דבר, 27 בפברואר 1948 - ^ 10.0 10.1 יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004, עמ' 108, 163, 176 ו-291
- ^ מנוסת בהלה של הערבים באזור יפו נמשכת, דבר, 2 במאי 1948
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית, 1947-1949 עמ' 190, 222 ו-261.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דף הכפר באתר Palestine Remembered.
- סקירה על שרידי הכפר בית דג'אן בליווי תמונות באתר 'רשימות', 3/2010.
- הקרב על בית קק"ל - (בית שוגרמן), אתר ההנצחה והמורשת בגוש עציון
