באר משאלות

בריכת משאלות בבזיליקת מריאזל, אוסטריה

באר משאלות הוא מונח מהפולקלור האירופי המתאר בארות מים שעל פי האמונה ממלאות משאלות המובעות בקול בסמוך אליהן. הרעיון שמשאלה תמומש הגיע מהתפיסה שהמים מאכלסים אלוהויות או שהונחו שם כמתנה מהאלים. סיבה אפשרית למקור האמונה היא שמים הם מקור חיים, ולעיתים קרובות היו משאב נדיר.

העמים הגרמאנים והקלטים ראו במעיינות ובבארות מקומות קדושים. לפעמים המקומות סומנו בפסלי עץ, אולי של האל הקשור לבריכה. עמים גרמאנים נודעו כשהם משליכים את השריון וכלי הנשק של אויבים מובסים לביצות ולבריכות מים אחרות כקורבנות לאלים שלהם. מים נתפשו כבעלי כוחות מרפא, ובארות הפכו פופולרות, כשאנשים רבים שתו מהן, רחצו בהן או פשוט הביעו כלפיהן משאלה. אנשים האמינו שישויות על טבעיות השומרות על הבאר או מתגוררות בבאר ימלאו את רצונם אם ישלמו מחיר. לאחר השמעת המשאלה, בדרך כלל נזרקו מטבעות לבאר. לפי האמונה, המשאלה תינתן על ידי השומר או המתגורר, בהתבסס על האופן שבו נחת המטבע בתחתית הבאר: אם המטבע נחת בראש למעלה, שומר הבאר היה ממלא את המשאלה, אך אם המטבע נחת עם זנב למעלה תזכה המשאלה להתעלמות. לכן היה אלמנט של מזל בזריקת מטבעות לבאר – מילוי המשאלה היה תלוי באופן בו הם נחתו.

במיתולוגיה הנורדית מסופר על הבאר של מימיר, הידועה גם בשם "באר החוכמה", שיכולה להעניק לאדם חוכמה אינסופית בתנאי שיקריב משהו יקר לו. אודין התבקש להקריב את עינו הימנית שהשליך לבאר כדי לקבל לא רק את חוכמת ראיית העתיד אלא את ההבנה מדוע הדברים חייבים להיות. מימיר הוא אל החוכמה הנורדי, והבאר שלו יושבת בשורשיו של יגדראסיל, עץ העולם השואב את מימיו מהבאר.

המסורת של באר משאלות נמשכת כיום בזריקת מטבעות לבריכות ולמזרקות. בנובמבר 2006 דיווח "הר הכסף" שתיירים זורקים קצת פחות מ-3 מיליון ליש"ט לשנה ל"בארות משאלות". במזרקת טרווי למשל, על פי ההערכות נגרפים מדי לילה מטבעות בשווי כשלושת אלפים אירו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באר משאלות בוויקישיתוף