בוב פילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת ופרטים שהקונטקסט שלהם לא ברור, או שהם מיותרים בכלל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בוב פילנר
4 בספטמבר 1942
בוב פילנר
תפקיד

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

מחוז ייצוג המחוז ה-51 של קליפורניה
סטטוס מכהן
מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
בת זוג ג'יין מריל
http://www.house.gov/filner/

רוברט "בוב" פילנראנגלית: Robert "Bob" Filner) (נולד ב-4 בספטמבר 1942) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני המכהן כראש עיריית סן דייגו. כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-51 של קליפורניה בשנים 1993-2012.

פילנר הוא חבר המפלגה הדמוקרטית וכיהן במשך 8 שנים כראש ועדת בית הנבחרים לענייני חיילים משוחררים.

באוגוסט 2013 הודיע על התפטרותו מראשות עיריית סן דייגו בעקבות מספר הטרדות מיניות בהן הואשם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילנר נולד בפיטסבורג, פנסילבניה. כסטודנט באוניברסיטת קורנל, היה מעורב כפעיל בין פעילי זכויות אדם שכונו "פעילי חרות הנסיעה" (Freedom Rides) של שנת 1961, שכחלק מתנועת זכויות האדם באמריקה, ניסתה לממש את פסיקת בית המשפט העליון בתיק "בוינטון נגד וירג'יניה", כנגד הפרדה באוטובוסים ומקומות ציבוריים בין לבנים ושחורים על ידי זה שהיא אירגנה נסיעות של אוטובוסים ברחבי המדינה עם שחורים ולבנים, אך רבים מהם נעצרו בשל הפרת החוק. הוא בילה על מאמציו אלו חודשיים בכלא של מיסיסיפי. כמו גם, כסטודנט הוא עבד בעיתון הסטודנטים היומי הוותיק ביותר בארצות הברית, "קורנול דיילי סאן", אשר הוא גם עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת קורנל. הוא סיים את אוניברסיטת קורנל ב-1963 עם תואר בכימיה ורכש דוקטורט בהיסטוריה של המדע מאותו מוסד לימודים שנים אחר כך. מיד אחרי שרכש את הדוקטורט שלו בפילוסופיה, הוא עבר להתגורר בסן דייגו, כשהוא נהיה לפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת המדינה של סן דייגו. הוא התפטר מתפקידו ב-1992 כדי לרוץ לקונגרס.

פילנר התעניין כבר זמן ממושך בפוליטיקה, כשהוא מכהן כאיש צוות עבור הסנאטור יוברט האמפרי ממיניסוטה, בשנת 1975 ועבור חבר הקונגרס דונלד פרייזר, גם ממינסוטה, ב-1976. הוא גם כיהן כאיש צוות עבור חבר הקונגרס ג'ים בייטס שייצג את אזור סן דייגו ב-1984.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה שלו כנבחר החלה ב-1979, כשההתנגדות שלו לסגירת בית ספר שכונתי הובילה אותו לרוץ לוועד בית ספר של סן דייגו ששם הוא הביס איש שכיהן ארוכות בתפקיד. למרות שהוא היה הדמוקרט היחיד במועצה, הגישה שלו לחינוך עם "חזרה ליסודות הבסיסיים" הביאה לו שבחים רבים והעמיתים שלו לעבודה בחרו בו כנשיא המועצה ב-1982. כחלק מהכהונה שלו במועצה, הוא כיהן לצידה של היהודייה סוזן דייויס, שעכשיו מייצגת בבית הנבחרים של ארצות הברית את החלק השני של סן דייגו (המחוז ה-53 של קליפורניה). הוא נבחר למועצת העיר של סן דייגו ב-1987. הוא נבחר מחדש בקלות ב-1991 והעמיתים שלו לעבודה בחרו בו כסגן ראש העיר. העניין המרכזי שלו היה בהתרחבות כלכלית.

קליפורניה קיבלה שבעה מושבים נוספים אחרי מפקד האוכלוסין של שנת 1990 ואחד מהם היה המחוז ה-50 בדרום סן דייגו (אשר מוספר מחדש כמחוז ה-51 אחרי מפקד האוכלוסין בשנת 2000). ב-1992, פילנר רץ בפריימריס מחומש עבור מושב זה וניצח בניצחון זעום. אחד מיריביו המרכזיים היה הבוס שלו לשעבר, ג'ים בייטס, אשר הפסיד את המושב על רקע שערורייה של הטרדה מינית משנת 1990 ושביתו נבלע לתוך תחום המחוז. המחוז היה כמעט 40% היספאני (התיחום מחדש של המחוזות בשנת 2000 הפך את המחוז ל-53% היספאני) ומעוז דמוקרטי כבד והניצחון שלו בנובמבר, עם 57% מהקולות, היווה מסקנה חד משמעית. הוא נבחר מחדש שש פעמים ללא אופוזיציה רפובליקנית משמעותית. הוא רץ ללא אופוזיציה בכלל ב-1998.

פילנר הוא חבר בכיר בתת-ועדת בית הנבחרים לתחבורת תעופה. הוא אחד מחברי בית הנבחרים הליברליים ביותר והיה חבר מייסד של הגוף הפוליטי בקונגרס, שדולת בית הנבחרים (Caucus) הפרוגרסיבית.

לפילנר יש יריבות מרה עם חואן וארגס, עוד פוליטיקאי דמוקרטי אשר רץ נגד פילנר בפריימריס הדמוקרטיים שלוש פעמים. פילנר ניצח בפריימריס הדמוקרטים האחרונים, ב-6 ביוני 2006, עם 51% מהקולות, המירוץ נגד וארגס ושני מתחרים שוליים נוספים, דני רמירז וג'סי ברשיהן. פילנר ווארגס האשימו אחד את השני בשחיתות.

הוא היה אחד מבין 31 חברי בית הנבחרים אשר הצביעו שלא לספור את הצבעת הצירים מאוהיו בבחירות 2004 לנשיאות.

פילנר ניצח בקלות את הבחירות מחדש בנובמבר 2006, בבחירות אמצע הקדנציה, כשהוא מביס את הרפובליקני בלייק מיילס ואת חבר מפלגת החירות דן ליטווין. פילנר ניצח בכ-67% מהקולות שהוטלו במחוז. מיילס קיבל 31% וליטווין כ-2%.

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוב פילנר מכהן כעת בוועדות בית הנבחרים של ארצות הברית הבאות:

  • הוועדה לתחבורה ותשתיות
    • תת-הוועדה לתעופה
    • תת-הוועדה לכבישים מהירים ומעברים
    • תת-הוועדה למשאבי מים וסביבה
  • הוועדה לענייני חיילים משוחררים (יושב ראש)

תיק ההכאה והתקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוגוסט 2007, פילנר היה מעורב בריב עם עובדת של חברת התעופה יונייטד איירליינס אחרי שהוא ניסה לקבל גישה לאזור של שדה התעופה הלאומי דיולס בוושינגטון, אשר מותר רק לחברי סגל. עדים תיארו שהם ראו את פילנר דוחף את העובדת של יונייטד איירליינס אחרי שהוא, לכאורה, היה כעוס על כמות הזמן שזה לקח לקבל את המזוודות הרשומות שלו; הוא גם סירב לעזוב את האזור. העובדת הגישה תלונה ופילנר במקור היה אמור להופיע בפני בית המשפט המחוזי ב-2 באוקטובר 2007. ב-26 בנובמבר 2007, הוא הצהיר על עתירת אלפרו, אשר בתחום המשפט הקרימינלי היא הצהרה של המואשם שהוא חף מפשע אך מבין שיש ראיות מספיקות להרשיעו בתיק וניתן להוציא מיד פסק דין ללא דיון בפני חבר מושבעים. הוא עשה זאת אחרי שהתובעים הורידו את סעיפי האישום של עבירות התקיפה וההכאה להשגת גבול, בבית המשפט הכלל מחוזי של מחוז לאוודון בוירג'יניה. פילנר לא הודה באשמה אך הכיר בכך שיש ראיות מספיקות נגדו להרשעה. הוא נקנס ב-100 דולר והורו לו לכתוב מכתב התנצלות לעובדת. העובדת אמרה שהיא לא מסוגלת לעבוד מזה ארבעה חודשים מאז אותו ריב בגלל "לחץ" ו"חרדות" כתוצאה מהמקרה ושהיא שוקלת תביעה אזרחית כנגד פילנר.

פילנר היה מעורב גם בתקרית קודמת בפברואר 2003, עם הביטחון של מתקן מעצר ההגירה של קליפורניה, בעיר אל סנטרו, סן דייגו. פילנר הגיע למתקן וביקש לראות עצור פקיסטני. כאשר גישתו לעציר נדחתה כשהיא מותנית באישור, פילנר התחיל להתווכח, השיג את הגבול של הביטחון וניסה לדחוף את דרכו פנימה מעבר לביטחון כדי להיכנס יותר פנימה לתוך המתקן. על פי המפקח אשר הגיש את הדו"ח, פילנר הצהיר ש"[הוא] חבר קונגרס ויכול לעשות מה [שהוא] רוצה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים
מהעיתונות הישראלית