בוריס בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוריס בקר
Boris Becker2.jpg
מדינה Flag of Germany.svg גרמניה(Flag of Germany.svg מערב גרמניה 1983-1990)
תאריך לידה: 22 בנובמבר 1967
מקום לידה ליימן,מערב גרמניה
גובה 1.90מטר
יד חובטת: ימין
מקצוען משנת: 1984 עד 1999
סה"כ פרסים שצבר/ה: 25,080,956$
4 בכל הזמנים
יחידים
דירוג שיא: 1 (28 בינואר 1991)
זכיות בטורנירים: 49
זוגות
דירוג שיא: 6 (22 בספטמבר 1986)
זכיות בטורנירים: 15
שיאי גראנד סלאם
זכיות: 6
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה(1991,1996)
אליפות צרפת הפתוחה חצי הגמר (1987, 1989,1991)
וימבלדון זכייה (1985,1986,1991)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (1989)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Germany.svg גרמניה
המשחקים האולימפיים
זהב ברצלונה 1992 טניס-יחידים
בוריס בקר ב-1984

בוריס פרנץ בקרגרמנית:Boris Franz Becker; נולד ב-22 בנובמבר 1967) הוא טניסאי עבר גרמני שדורג במקום הראשון בעולם, זכה בשישה תוארי גראנד סלאם ובמדליית זהב אולימפית. בקר הוא המנצח הצעיר ביותר אי פעם באליפות וימבלדון ליחידים, בה זכה לראשונה בגיל 17 שנים ו-7 חודשים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר נולד בליימן שליד היידלברג בגרמניה. אביו היה הארכיטקט שבנה את מרכז הטניס בו שיחקו בקר והטניסאית הגרמנית הידועה שטפי גראף בילדותם.

ב-1984 החל את הקריירה המקצוענית שלו בסבב ה-ATP ובאותה שנה זכה במינכן בתוארו הראשון בזוגות, דווקא על משטח החימר שלא היטיב עימו בדרך כלל.

1985 הייתה שנת הפריצה של הצעיר האדמוני. ביוני זכה לראשונה בתואר חשוב כשניצח בטורניר קווינס המהווה הכנה לאליפות וימבלדון הנערכת על מגרשי דשא. שבועיים לאחר מכן היכה את עולם הטניס בתדהמה כשזכה בוימבלדון וקבע שלושה תקדימים: הוא היה השחקן הבלתי מדורג הראשון שזכה בתחרות היוקרתית, הצעיר ביותר שעשה זאת והצעיר ביותר שזכה בטורניר גראנד סלאם כלשהו. ההישג הראשון שוחזר מאז על ידי גוראן איבניסביץ' ב-2001 והשיא האחרון נשבר על ידי מייקל צ'אנג ב-1989. אולם בקר הוא עדיין (נכון ל-2014) הצעיר ביותר באלופי וימבלדון. לפני תום השנה עוד הספיק בקר לזכות גם בטורניר סינסינטי, גם שם בגיל צעיר יותר מכל זוכה לפניו.

משחקו של בקר התאפיין ברמה גבוהה מאוד של פעילות ואנרגיה. הוא כונה בום בום בקר הודות לחבטת ההגשה רבת העוצמה שלו. בנוסף אליה הצטיין גם בחבטת כף יד חזקה וחבטת החזרה אפקטיבית. בקר הרבה לזנק לכדורים אבודים ולחבטות יעף אקרובטיות, מנהג אשר הפך אותו לחביב הקהל במגרשי הטניס.

ב-1986 הגן בקר בהצלחה על תארו בוימבלדון, התחרות שהייתה לזירת משחקיו המפורסמים ביותר. בגמר ניצח את המדורג ראשון בעולם איוון לנדל בשלוש מערכות. שנה לאחר מכן הפסיד באופן בלתי צפוי לפיטר דוהאן הבלתי מדורג בסיבוב השני. אולם ב-1988 שב להופיע בגמר והפסיד לסטפן אדברג בארבע מערכות. הייתה זו ראשיתה של יריבות ספורטיבית גדולה בוימלבדון בין הגרמני לשבדי, שפגשו האחד את השני בגמר גם ב-1989 וב-1990. בסוף 1988 זכה גם בטורניר המאסטרס של סוף השנה (כיום גביע המאסטרס).

1989 הייתה שנת שיא בקריירה של בקר. הוא ניצח את אדברג בגמר וימבלדון כמו גם את לנדל בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה. אך למקום הראשון בדירוג העולמי עדיין לא הצליח להעפיל. ב-1990 הפסיד את הגמר השלישי הרצוף בינו ובין אדברג על הדשא של וימבלדון לאחר קרב מפרך בן חמש מערכות.

1991 הייתה השנה בה הצליח סוף סוף להגיע למקום הראשון בדירוג, לאחר שגבר על לנדל בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה. שמו של בקר הופיע בפסגת הדירוג למשך שתים עשרה שבועות בלבד, ואף פעם לא בסוף השנה. שבועות רבים דורג במקום השני בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים. בקר העפיל לגמר רביעי רצוף בוימבלדון 1991 אולם הפסיד שם לבן ארצו מיכאל שטיך.

בשנים הבאות המשיך בקר לככב בצמרת העולמית של עולם הטניס. ב-1992 זכה בפעם השנייה במאסטרס ושלוש שנים לאחר מכן, ב-1995, זכה במאסטרס בשלישית בסוף שנה בה העפיל לגמר וימבלדון השביעי שלו, אותו הפסיד לפיט סמפראס בארבע מערכות. ב-1996 זכה בתואר הגראנד סלאם השישי והאחרון שלו באוסטרליה.

בקר הצטיין כאמור על משטח הדשא ואף הגיע להישגים על משטחים קשים מהירים. אך על מגרשי החימר התקשה להביא לידי ביטוי את עוצמתו. שלוש פעמים הגיע לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה אך לעולם לא מעבר לכך. בכל הקריירה שלו לא זכה בטורניר מקצועני על חימר, אולם באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכו הוא ושטיך במדליית זהב לזוגות דווקא על חימר.

בסך הכול זכה בקר ב-49 תארים ליחידים, ובכלל זה שש זכיות בתחרויות גראנד סלאם וארבע זכיות בטורניר קווינס המהוות השוואת שיא. סך הפרסים הכספיים בהם זכה עולה על 25 מיליון דולר. לאחר שפרש ב-1999 החל לשחק בסבב הסיניורים של ה-ATP ולחזור לוימבלדון מדי שנה כפרשן עבור ה-BBC. ב-2003 נכנס להיכל התהילה של הטניס.

בדצמבר 2013 הודיע נובאק ג'וקוביץ' שבוריס בקר מונה להיות המאמן הראשי שלו. בהתאם לכך פרש בוריס בקר מתפקידו כפרשן ה-BBC.

גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר שיחק 66 משחקים עבור נבחרות גרמניה המערבית וגרמניה שלאחר האיחוד, מתוכם ניצח 52. ב-1988-1989 היה שותף לשתי זכיות רצופות של גרמניה המערבית בגביע. בשתי הפעמים הייתה זו שבדיה של אדברג שנוצחה בגמר. במשחקי יחידים בלבד עומד הרקורד של בקר בגביע דייוויס על 38 ניצחונות מול 3 הפסדים בלבד. בקר זכה גם בשתי התחרויות הקבוצתיות האחרות עם נבחרות גרמניה: גביע הופמן ב-1995 וגביע העולם לקבוצות ב-1989 ו-1998.

המשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר השתתף כאמור במשחקים האולימפיים בברצלונה וזכה בתואר הזוגות עם מיכאל שטיך. ביחידים הפסיד בשמינית הגמר לפבריס סנטורו. הייתה זו הופעתו היחידה באולימפיאדה.

סיכום הופעותיו במשחקי גמר של טורנירי גרנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים (זכיות בזהב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טורניר יריב בגמר תוצאה
1985 וימבלדון קווין קורן 6-4 7-6 6-7 6-3
1986 וימבלדון איוון לנדל 7-5 6-3 6-4
1988 וימבלדון סטפן אדברג 6-2 6-4 7-6 4-6
1989 וימבלדון סטפן אדברג 6-4 7-6 6-0
1989 ארצות הברית איוון לנדל 7-6 6-3 1-6 7-6
1990 וימבלדון סטפן אדברג 6-4 3-6 3-6 6-2 6-2
1991 אוסטרליה איוון לנדל 6-4 6-4 6-4 1-6
1991 וימבלדון מיכאל שטיך 6-4 7-6 6-4
1995 וימבלדון פיט סמפראס 6-2 6-4 6-2 6-7
1996 אוסטרליה מייקל צ'אנג 6-2 2-6 6-4 6-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]