היידלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היידלברג
Heidelberg
סמל העיר
Heidelberg corr.jpg
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
חבל ארץ Flag of Baden-Württemberg.svg  באדן-וירטמברג
ראש העיר אקרט וורצנר
שטח 108.83 קמ"ר
גובה 114 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

145,311‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 49°24′44″N 8°42′36″E
http://www.heidelberg.de

היידלברגגרמנית: Heidelberg) היא עיר בת כ-145,000 תושבים (נכון ל-2007) במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. בעיר שוכנת האוניברסיטה העתיקה בגרמניה ומכוני מחקר חשובים. היידלברג מהווה מוקד משיכה לתיירים, בשל הסביבה ההררית שהיא שוכנת בה, העיר העתיקה שלה שהשתמרה היטב ולא ניזוקה באופן משמעותי במלחמת העולם השנייה ובשל הדימוי הרומנטי שלה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת היידלברג וחלוקתה לשכונות. נהר הנקר מצויר בכחול. השטח הבנוי מצוין באדום.

היידלברג ממוקמת בפינה הצפון-מערבית של מדינת באדן-וירטמברג, כ-15 קילומטרים מהגבול עם הסה מצפון וכ-15 קילומטרים מהגבול עם ריינלנד-פאלץ ממערב. העיר נמצאת כ-80 ק"מ דרומית לפרנקפורט וכ-120 ק"מ צפונית-מזרחית משטוטגרט. היידלברג מרכיבה יחד עם מנהיים ולודוויגסהאפן וסביבתן את האזור המטרופוליטני ריין-נקר.

העיר שוכנת לגדות נהר הנקר, יובלו של הריין, בסביבה בה הנקר עוזב את אזור אודנוולד (Odenwald) ההררי ונכנס לעמק הריין. שטח העיר הוא כ-109 ק"מ, אך חלק גדול ממנו מיוער ומאוכלס בדלילות. העיר יושבת ברובה בעמק (גובה של כ-114 מ') והיא מוקפת בהרים - הר ההייליגנברג (Heiligenberg) מצפון לעיר (גובהו 445 מ') והקניגשטול (568 מ',Königstuhl) והגייזברג מדרום (375,Gaisberg).

העיר מחולקת ל-14 שכונות (ראו מפה), כאשר העיר העתיקה ומרבית שכונות העיר החדשה נמצאות בצד הדרומי של הנהר, ורק כמה שכונות נמצאות מצפון לנהר.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידלברג שוכנת במקום יחסית מוגן והאקלים בה מתון למדי. הסביבה ההררית בה היא שוכנת מספקת תנאים טובים ליצירת עננים ולכן נהנית היידלברג מכמות משקעים גדולה יחסית של למעלה מ-700 מ"מ לשנה.

מזג אוויר בהיידלברג
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 3 6 11 15 19 23 25 25 21 15 8 4 14.6
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 2- 1- 2 4 9 12 14 13 11 7 2 1- 5.8
משקעים ממוצעים (מ"מ) 47.5 46.5 51.2 56.1 78.0 77.4 73.7 66.5 56.7 54.9 61.2 57.1 726.1
מקור: טמפרטורות מאתר weather.com [1], משקעים מאתר השירות המטאורולוגי הגרמני [2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן הפרהיסטוריה ועד הקמת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של העיר היידלברג עצמה מתחילה בימי הביניים, אך הסביבה הייתה מיושבת זמן רב לפני כן. בקרבת העיר נמצאו בשנת 1907 שרידי לסת של מין קדום של אדם מלפני כ-600,000 שנה. מין זה נקרא על שם העיר "הומו היידלברגנסיס" (Homo heidelbergensis).

שרידים קלטיים מן המאה ה-5 לפנה"ס נמצאו על פסגת ההייליגנברג. השרידים מעידים על קיום מקום ישוב מבוצר ומקום פולחן שננטש לאחר כ-200 שנה.

במאה הראשונה לספירה הרומאים הקימו גשר ומחנה צבאי מצפון לנקר. סביב מחנה זה התפתחה גם התיישבות אזרחית. עקב לחץ של שבט האלמאנים נסוגו הרומאים לאחר שנת 260 אל מעבר לריין.

אזור היידלברג המשיך להיות מיושב גם במאות השנים הבאות, אך הידוע עליו מועט. בשנת 506 נכבש האזור בידי כלוביס הראשון, מלך הפרנקים ותושביו נוצרו. על פי קודקס לורש מספר כפרים (Neuenheim, Handschuhsheim, Rohrbach, Wieblingen, Bergheim) היו קיימים באזור בו נמצאים היום רובעי העיר המודרנית, כבר במאה השמינית, מאות שנים לפני הקמת העיר היידלברג עצמה. בשנת 870 הוקם מנזר על ההייליגנברג. מנזר נוסף הוקם בשנת 1130 לרגלי ההר.

היידלברג בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מגדל המכשפות" (Hexenturm) שבחצר בניין "האוניברסיטה החדשה". המגדל שנבנה בשנת 1380 הוא שריד לחומה מימי הביניים. המגדל שימש כבית סוהר לנשים ומאוחר יותר הוסב לאנדרטה לסטודנטים חללי מלחמת העולם הראשונה.

האזכור הראשון של היידלברג (כ-Heidelberch) הוא ברשומות משנת 1196, כך שסביר להניח שהעיר הוקמה במהלך המאה ה-12. היידלברג הייתה באותה תקופה תחת שליטת בישופות וורמס וכללה מבצר על מורדות הקניגשטול‏‏[1] וכפריר באזור בו נמצאת כיום ה-Peterskirsche (כנסיית פטר, הכנסייה העתיקה ביותר בהיידלברג). במאה ה-13 כבר הייתה קיימת טירה במקום בו נמצאת כיום טירת היידלברג. במהלך מאה זו התפתחה היידלברג והשתרעה על החלק המזרחי של העיר העתיקה (עד לאזור סמטת הGrabengasse במערב). העיר הוקפה חומה ונבנה גשר על הנקר.

בשנת 1225 עברה היידלברג לשליטת רוזני פפאלץ. לרוזני הפפאלץ לא היה מקום משכן קבוע, והיידלברג שימשה כאחד ממקומות המשכן שלהם החל במאה ה-13. בשנת 1356 קיבלו רוזני הפפאלץ מעמד של נסיך בוחר וכך הפכה היידלברג לאחת הערים החשובות ברייך הגרמני.

בשנת 1386, הוקמה אוניברסיטת היידלברג ביוזמת הנסיך הבוחר רופרכט הראשון, על שמו (בין היתר) קרויה האוניברסיטה. הייתה זו האוניברסיטה השלישית ברחבי האימפריה הקדושה, לאחר אוניברסיטאות פראג ווינה. לימים הפכה אוניברסיטת היידלברג לאחת האוניברסיטאות הנודעות והחשובות באירופה. האוניברסיטה מלאה תפקיד חשוב בהתפתחות זרמים ותנועות שונות (הומניזם, רומנטיקה, הרפורמציה הפרוטסטנטית).

הקמת האוניברסיטה תרמה להתפתחות העיר, שטח העיר הוכפל ובסוף המאה ה-14 היא השתרעה כבר על כל אזור העיר העתיקה של ימינו. בין היתר, התחילה בשנת 1398 בניית כנסיית "רוח הקודש" (Heiliggeistkirche), הכנסייה הגדולה ביותר בהיידלברג. בנייתה ארכה למעלה ממאה שנה והסתיימה ב-1515.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של היידלברג משנת 1620

הרפורמציה הפרוטסטנטית התפשטה באזורי דרום-מערב גרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-16, והתקבלה באופן רשמי על ידי הנסיך הבוחר אוטו היינריך (Ottheinrich, 1556-9). יורשיו נטו אל הקלוויניזם והיידלברג הפכה למרכז של זרם זה.

ציור המתאר את המצור על היידלברג בשנת 1622

לקראת סוף המאה ה-16 נבנו בעיר מבנים רבים בסגנון הרנסאנס (רובם נהרסו במלחמת תשע השנים). הטירה הורחבה והפכה מטירה ימי-ביניימית למקום משכן מודרני. היידלברג המשיכה לפרוח גם בתחילת תקופת שלטונו של פרידריך החמישי (1610-1623), אך גורלה השתנה עם תחילת מלחמת שלושים השנה. פרידריך החמישי היה ממנהיגי האיחוד הפרוטסטנטי ובשל כך סבלה היידלברג קשות בתקופת המלחמה (כשלושה רבעים מן התושבים נהרגו במלחמה). בשנת 1622 נכבשה העיר בידי המצביא הקתולי הרוזן טילי, אשר בזז את העיר והעביר את אוסף הספרים יקר הערך Bibliotheca Palatina כמתנה לאפיפיור. היידלברג עברה לשליטת מקסימיליאן הראשון, דוכס בוואריה אשר שלט בה עד לסוף המלחמה (למעט תקופה קצרה בה נכבשה היידלברג בידי השבדים). בסיום המלחמה הוחזרה היידלברג לידי רוזני הפפאלץ, אשר כוחם ירד משמעותית.

"בית האביר" (Haus zum Ritter, כיום Hotel Ritter) שנבנה בשנת 1592, הוא מהיחידים ששרדו את החורבן שעברה העיר בשנת 1693.

בשנת 1685 נפטר קארל השני, רוזן הפפאלץ, ללא יורשים. מאורע זה היה מהגורמים לפריצת מלחמת תשע השנים, במהלכה נכבשה היידלברג פעמיים בידי הצרפתים (בשנים 1688 ו-1693), ונחרבה כמעט כליל. העיר נבנתה מחדש בסגנון הבארוק בסיום המלחמה, אך הטירה שוקמה באופן חלקי בלבד. היידלברג שוקמה באופן חלקי בלבד.

הנסיך הבוחר קארל השלישי פיליפ, שהיה קתולי, הסתכסך עם תושבי היידלברג הפרוטסטנטים. בשל כך העביר הלה בשנת 1720 את חצרו מהיידלברג למנהיים, וכך איבדה היידלברג מחשיבותה הפוליטית. יורשו, קארל תאודור, בנה את ה"גשר הישן" (Alte Brücke). הוא אף ניסה לבנות מחדש את טירת היידלברג, אך העבודות הופסקו לאחר פגיעת ברק בשנת 1764, שנתפסה כ"אות משמים". הטירה עומדת בחורבנה החלקי עד לעצם היום הזה.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1803 עברה היידלברג לשליטת מדינת באדן. קארל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן (1771-1811), ארגן מחדש את אוניברסיטת היידלברג, הפך אותה למוסד במימון המדינה והחזיר אותה לגדולתה. במהלך המאה ה-19 לימדו בהיידלברג מלומדים בעלי שם רבים (בין היתר: הפילוסוף הגל, ההיסטוריון טרייצ'קה, הכימאי בונזן, והפיזיקאים הלמהולץ וגוסטב קירכהוף) שמשכו אליה סטודנטים רבים.

ציור 'רומנטי' של טירת היידלברג (קארל רוטמן, 1815)

בתחילת המאה ה-19 הפכה היידלברג למרכז חשוב של תנועת הרומנטיקה בגרמניה. פעלו בה אמנים רבים והיא מוזכרת בשירים ובציורים רבים מתקופה זו.

ענף התיירות התפתח בהיידלברג בעיקר עם חיבורה לרשת הרכבות בשנת 1840, והפך לאחד הענפים הכלכליים החשובים בעיר. לאחר מלחמת צרפת פרוסיה עברה על היידלברג תהליך של צמיחה מהירה. מספר התושבים הכפיל את עצמו למעלה מפי 4, מכ-20,000 בשנת 1871 לכ-85,000 בשנת 1933, ונבנו שכונות חדשות. למרות ההתפתחות והצמיחה של העיר היא לא עברה תיעוש ניכר.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות "הגשר הישן", 1945

פרידריך אברט, הנשיא הראשון של רפובליקת ויימאר, היה בן היידלברג. חרף זאת, הייתה היידלברג מעוז של המפלגה הנאצית. בתקופת הנאצים, הועברו כשליש מחברי סגל האוניברסיטה מתפקידם, עקב יהדותם או מסיבות פוליטיות אחרות (עוד על יהודי היידלברג בתקופה הנאצית ראו להלן). העיר כמעט שלא ניזוקה במהלך מלחמת העולם השנייה.

העיר נתפסה בידי כוחות אמריקאים ב-30 במרץ 1945, לאחר שהכוחות הגרמנים נסוגו ממנה יום לפני כן ופוצצו את הגשרים על נהר הנקר (כולל את ה"גשר הישן"). לאחר סיום המלחמה הקימו האמריקאים בסיסים ומפקדות בהיידלברג. בסיסים אלו שימשו את הכוחות האמריקאים שהוצבו בגרמניה לאחר המלחמה ומאוחר יותר את כוחות נאט"ו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית היידלברג מונה (נכון לסוף 2007) כ-145,000 נפשות, מהם כ17% זרים. בעיר אוכלוסיית סטודנטים גדולה (למעלה מ-30,000), רבים מהם זרים. כמו כן מתגוררים בעיר כ-20,000 אמריקאים, חיילים ואזרחים המועסקים על ידי צבא ארצות הברית, לו בסיסים בעיר וסביבתה.

התפתחות אוכלוסיית העיר על פי שנים מוצגת בטבלה שלהלן. הנתונים המסומנים ב¹ הינם על סמך מפקדים רשמיים, בעוד שהשאר מבוססים על הערכות שונות.

שנה מס' תושבים
1439 5,200
1588 6,300
1717 4,800
1784 10,754
1810 10,312
1812 9,826
1830 13,345
1852 ¹ 14,564
1858 ¹ 15,600
1861 ¹ 16,300
1864 ¹ 17,666
1867 ¹ 18,300
1871 ¹ 19,983
1875 ¹ 22,334
שנה מס' תושבים
1880 ¹ 24,417
1885 ¹ 26,900
1890 ¹ 31,739
1895 ¹ 35,190
1900 ¹ 40,121
1905 ¹ 49,527
1910 ¹ 56,016
1916 ¹ 47,554
1917 ¹ 47,483
1919 ¹ 60,831
1925 ¹ 73,034
1933 ¹ 84,641
1939 ¹ 86,467
1945 95,811
שנה מס' תושבים
1946 ¹ 111,488
1950 ¹ 116,488
1956 ¹ 121,910
1961 ¹ 125,264
1965 125,507
1970 ¹ 129,656
1975 129,368
1980 133,227
1985 134,724
1987 ¹ 127,768
1990 136,796
1995 138,781
2000 140,259
2005 142,933

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין ה"Print Media Academy" מול תחנת הרכבת של היידלברג. הבניין שייך לחברת Heidelberger Druckmaschinen, מהמעסיקים הגדולים בהיידלברג.
הכניסה למתחם "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית".

היידלברג אינה מרכז כלכלי או תעשייתי חשוב, אך היא מרכז לשירותים באזור. הענפים החשובים ביותר בתחום הכלכלי הם התיירות והחינוך. בהיידלברג כ-107,000 משרות מהן רבות (כשני שליש) מאוישות על ידי יוממים. למעלה מ-%80 מן המשרות הן בענפי השירותים (כולל בתחומי החינוך השונים ובתחום התיירות) ופחות מ-20% בתחום התעשייה.

אוניברסיטת היידלברג והקליניקות שלה היא המעסיק הגדול ביותר בהיידלברג עם כ-15,000 משרות. תעשייה פעילה יחסית בהיידלברג היא תעשיית הדפוס (Heidelberger Druckmaschinen). במדרחוב ה-Haupstrasse שבעיר העתיקה, חנויות ובתי מסחר רבים והוא מהווה מרכז מסחרי לעיר וסביבתה.

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידלברג היא עיר אוניברסיטאית ובה מוסדות אקדמיים רבים וחשובים. היידלברג היא עיר סטודנטים מובהקת - כרבע מתושבי העיר סטודנטים, השיעור הגדול ביותר בגרמניה.

בעיר נמצאת אוניברסיטת היידלברג, אחת מהיוקרתיות והמבוקשות בגרמניה. האוניברסיטה, ששמה הרשמי הוא אוניברסיטת רופרכט-קרל היא האוניברסיטה העתיקה בגרמניה (נוסדה בשנת 1386). לאוניברסיטה, בה לומדים כ-27,000 סטודנטים, יש שני קמפוסים עיקריים ובנוסף מספר בניינים היסטוריים בעיר העתיקה. בנוסף לאוניברסיטת היידלברג, שוכנים בעיר גם סניפים של אוניברסיטאות נוספות, מוסדות נוספים להשכלה גבוהה ומכוני מחקר רבים. ביניהם ניתן למנות (לרשימה מלאה):

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידלברג מהווה יעד תיירותי חשוב, וכ-3.5 מיליון תיירים מבקרים בה בשנה. היידלברג מהווה מוקד משיכה לתיירים ממספר סיבות:

  • להיידלברג דימוי רומנטי שהונצח רבות בשירים ויצירות נוספות.
  • היידלברג היא עיר קטנה ושלווה, יחסית לא מתועשת השוכנת בסביבה הררית ירוקה, עם אפשרויות רבות לפעילויות פנאי.
  • העיר העתיקה של היידלברג כמעט שלא נפגעה במהלך מלחמת העולם השנייה[2], והיא שמורה היטב יחסית לערים אחרות בגרמניה. גם הטירה ההרוסה למחצה והאוניברסיטה העתיקה בעלת השם מהוות אטרקציות תיירותיות.

העיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העיר העתיקה של היידלברג

העיר העתיקה של היידלברג, השוכנת בגדה הדרומית של הנקר, מלאה סמטאות צרות ומפותלות, חנויות איזוטריות, מסעדות, פאבים ומבנים עתיקים. רוב המבנים בעיר העתיקה הם מתחילת המאה ה-18 ונבנו בסגנון הבארוק. רבים מהם עשויים אבן חול אדומה, בדומה לטירה.

מספר אתרים הראויים לציון:

  • הרחוב הראשי (Hauptstrasse) בעיר העתיקה, מהמדרחובים הארוכים באירופה - 1,600 מטרים. לאורך הרחוב בתי כלבו, חנויות ומסעדות רבות.
  • הרחוב התחתי (Untere Strasse) בעיר העתיקה, מקביל לרחוב הראשי ובו ממוקמים עשרות פאבים ומועדוני סטודנטים.
  • כיכר השוק (מסחר) (Marktplatz) הכיכר הראשית של העיר העתיקה. בכיכר שוכנים בית העירייה וכנסיית רוח הקודש (Heiliggeistkirche), הכנסייה הראשית של היידלברג.
  • כנסיות נוספות - כנסיית פטר (Peterskirche) הכנסייה העתיקה ביותר בהיידלברג וכנסיית הישועים (Jesuitenkirche)
  • כיכרות נוספים - כיכר החיטה (Kornmarkt) וכיכר האוניברסיטה (Universitätsplatz).
  • כיכר ביסמרק - שוכנת בקצה המערבי של "הרחוב הראשי" (מחוץ לגבולות העיר העתיקה). הכיכר היא מרכז מסחרי ותחבורתי.

הגשר הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר הישן (Alte Brücke, שמו הרשמי הוא גשר קרל-תאודור) הוא אחד הגשרים העתיקים בגרמניה. גשר עץ היה קיים כבר במאה ה-13, אולם גשר האבן בצורתו הנוכחית נבנה רק ב-1788 ביוזמת הנסיך הבוחר קרל-תאודור. הגשר נהרס בשלהי מלחמת העולם השנייה ושוקם ונפתח מחדש בשנת 1947. אורך הגשר כ-200 מטר, רוחבו כ-7 מטר והוא משמש לתנועת הולכי רגל וכאתר תיירות.

אוניברסיטת היידלברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הפקולטות של אוניברסיטת היידלברג ממוקמות כיום בפרברי העיר, אך ישנם עדיין כמה מבנים בעלי עניין בעיר העתיקה:

  • בניין "האוניברסיטה הישנה" (Alte Universität) נבנה בין השנים 1712-28. ממוקם בכיכר האוניברסיטה (Universitätsplatz) שבמרכז העיר העתיקה. בבניין יש מוזיאון לתולדות האוניברסיטה וניתן לבקר באולמות ההרצאה הישנים.
  • בניין "האוניברסיטה החדשה" (נחנך ב-1928)
  • ספריית האוניברסיטה. בספרייה כ-2.5 מיליון ספרים, כולל כתבי יד עתיקים ונדירים.
  • כלא הסטודנטים (Studentenkarzer) שהיה פעיל בין השנים 1712-1914 ובו נכלאו סטודנטים מפרי סדר. קירות הכלא מכוסים בגרפיטי שציירו ה"אסירים".

טירת היידלברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטירה ממוקמת על צלע ההר ממוקמת מעל העיר העתיקה. בטירה מספר מבנים, חלקם הרוסים למחצה, וכולם בעלי פאר רב וסגנון ארכיטקטוני עשיר. בטירה נמצא מוזיאון הרוקחות וכן מרתף יין בו נמצאות שתי חביות יין עצומות. כמו כן ניתן לבקר בגני הטירה. מן הטירה והגנים נשקף נוף של אלפי גגות רעפים אדומים בעיר העתיקה ושל גבעות ירוקות בגדת הנקר הצפונית. הטירה מחוברת בעזרת פוניקולר לפסגת הקניגשטול וכיכר השוק בעיר העתיקה.

דרך הפילוסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך הפילוסופים (Philosophenweg) היא שביל המטפס על הגבעות שממול העיר העתיקה, בגדה הצפונית של הנקר. מן הדרך נשקף נוף העיר העתיקה, הטירה והקניגשטול.

הקניגשטול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפסגת הקניגשטול, שמדרום לעיר העתיקה, נשקף נוף מרהיב של העיר וסביבתה. באזור הקניגשטול מספר שבילי הליכה באזור ההררי והמיוער. הקניגשטול מחובר בעזרת פוניקולר לטירה ולעיר העתיקה.

יהדות היידלברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של היידלברג, 2008

יהודים גרו בהיידלברג ככל הנראה מסביבות אמצע המאה ה-13 [3]. בתחילת המאה ה-14 כבר הייתה קיימת קהילה מסודרת עם בית כנסת ובית קברות. בתקופת המוות השחור הושמדה הקהילה אף הוקמה מחדש לאחר שנים ספורות על ידי מהגרים מערים אחרות. בשנת 1390 גירש הנסיך הבוחר רופרכט הראשון את היהודים מהיידלברג. בית הכנסת, בית הקברות ושאר נכסיהם הוענקו לאוניברסיטה.

עד לאמצע המאה ה-17 גרו יהודים בודדים בלבד בהיידלברג. בשנת 1660 עקרה להיידלברג משפחת אופנהיימר המפורסמת. יהודי החצר יוזף זיסקינד אופנהיימר נולד בהיידלברג בסוף המאה. במאה ה-18 כבר מנתה הקהילה כמה עשרות משפחות, ויהודים התקבלו כסטודנטים לאוניברסיטה. בתחילת המאה ה-19, לאחר סיפוח היידלברג לבאדן, קיבלו היהודים שוויון זכויות. עם זאת, סבלו היהודים בתקופת פרעות הפ הפ (1819). מספר היהודים גדל בצורה משמעותית במהלך המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 (עקב ריבוי טבעי והגירה ממזרח אירופה) והגיע לשיא של כ-1,400 בשנת 1925. יהודים רבים למדו או לימדו באוניברסיטת היידלברג. בין המפורסמים שבהם ניתן לציין את שאול טשרניחובסקי ואת יוסף קלוזנר.

בשנת 1933, ערב עליית הנאצים לשלטון התגוררו בהיידלברג כ-1,100 יהודים, אשר היו מעורים בכל תחומי החיים והכלכלה. לאחר עליית הנאצים לשלטון הועברו מתפקידם באוניברסיטה עשרות פרופסורים ממוצא יהודי. רוב יהודי היידלברג היגרו ממנו לפני השואה. 281 יהודים באוקטובר 1940 נשלחו למחנה המעצר גירס (ומשם נשלחו רובם לאושוויץ), ו-111 לגטו טרזיינשטט באוגוסט 1942. כ-100 יהודים ניצלו בעזרת הכומר הרמן מאס.

הקהילה היהודית הוקמה מחדש לאחר השואה בידי ניצולי שואה ותושבי עבר של היידלברג, אליהם התווספו מאוחר יותר מהגרים מברית המועצות לשעבר וישראלים. הקהילה מונה כיום כמה מאות חברים ולהם בית כנסת אורתודוקסי ורפורמי.

בשנת 1979 הוקם בהיידלברג בית ספר גבוה ללימודי יהדות, בו לומדים (נכון ל-2007) כ-130 סטודנטים (יהודים ולא-יהודים).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיידלברג מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לא ברור היכן בדיוק שכן מבצר זה‏
  2. ^ האתר החשוב היחיד שנפגע הוא הגשר הישן
  3. ^ עדות ודאית על יהודים משנת 1275, אך ייתכן שיהודים ישבו באזור עוד בתחילת המאה