בוריס ויאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; 10 במרץ 1920 - 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים. מידידיו הקרובים של ז'אן פול סארטר.(רעייתו של ויאן,מישל,הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע,בצורה קומית, בשם -ז'ן פול פארטר,בכמה מיצירותיו.) שני ספריו המפורסמים ביותר: "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947).
ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.
ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות.
ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב בהקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן" (השמועה אומרת שמזעזוע מהסרט).
לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] ספריו של בוריס ויאן בעברית
- חרש הלבבות, תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
- עוד אירק על קבריכן, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
- העשב האדום, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
- צל הימים, תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שיר "העריק" (1954) בתרגומים שונים, באתר של יוסי קאופמן
- שיר "העריק" בביצועו של ויאן.
- העריק ועוד שירים, תירגם דן דאור, "מעיין", 01/03/2008
- אורי הולנדר, החיים מדכאים, אבל תמיד ישנה החצוצרה, באתר הארץ, 28/11/07
- אסתי סגל על "צל הימים", גלובס, 14/05/2008
- אמוץ גלעדי, קפוץ לקפה בדרך להתאבדות, באתר הארץ, 27/09/09
