בוריס ויאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס ויאן
Boris Vian
לידה 10 במרץ 1920
Ville-d'Avray, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 1959 (בגיל 39)
הרובע השביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Boris Paul Vian עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים חתונה (5 ביולי 1941)
גירושים (1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Vernon Sullivan, Bison Ravi, Eugène Minoux, Thomas Quan, Odile Legrillon, Otto Link, Gédéon Molle, Josèfe Pignerole, Adolphe Schmürz, Anna Tof de Raspail, Amélie de Labmineuse, Anna Tof, Lydio Sincrazi, Claude Varnier, Onuphre Hirondelle, Hugo Hachebuisson, S. Culape, Aimé Damour, Xavier Clarke, Andy Blackshick, Zéphirin Hanvélo, Michel Delaroche, Gérard Dunoyer, Fanaton, Joëlle Du Beausset, Bison Duravi, Jules Dupont, Boriso Viana עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון קונדורסה, תיכון הוש, אקול סנטרל פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי Zazou עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Froth on the Daydream, Autumn in Peking, Heartsnatcher, The Red Grass, Je voudrais pas crever, Faut rigoler, Vercoquin and the Plankton, Turmoil in the Swaths, עוד אירק על קבריכן, Fais-moi mal Johnny, Le Déserteur, בפסקה זו 17 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
    • Michelle Vian (5 ביולי 19411952)
  • Ursula Kübler (195423 ביוני 1959) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • הילדגרד קנף עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פטריק ויאן, קרול ויאן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ordre de la Grande Gidouille עריכת הנתון בוויקינתונים
borisvian.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריס ויַאןצרפתית: Boris Vian; ‏10 במרץ 192023 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.

ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.

ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר הם "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947). את הרומן "עוד אירק על קבריכן", וכן מספר רומנים נוספים, כתב ויאן תחת הפסאודונים ורנון סוליבן (Vernon Sullivan, צר'), לכאורה סופר אמריקני. ספר זה כתוב כרומן פשע אמריקני ועוסק ביחסי לבנים-שחורים בדרום ארצות הברית של אותה התקופה. הספר היכה גלים וזכה להצלחה, אך גם הביא למהומה רבה בצרפת ואף נאסר לפרסום לזמן מה[1]. ויאן השתמש במספר פסאודונימים נוספים, חלקם היו אנגרמות על שמו כגון Bison Ravi (בצרפתית: ביזון מרוצה).

ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".

לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.

ספריו של בוריס ויאן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרש הלבבות (L'arrache-cœur), תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
  • עוד אירק על קבריכן (J'irai cracher sur vos tombes), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
  • העשב האדום (L’herbe rouge), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
  • צל הימים (L’écume des jours), תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.