ביולוגיה סינתטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ביולוגיה סינתטית הינה תחום העוסק בעיצוב ובנייה של מתקנים ומערכות ביולוגיות למטרות שימושיות. זהו תחום של מחקר ביולוגי ושל טכנולוגיה אשר משלב ביולוגיה והנדסה, ולכן חופף לעתים קרוב עם ביו-הנדסה והנדסה ביו-רפואית. התחום מכיל גישות רבות, מתודולוגיות ודיסציפלינות המתמקדות בהנדסה, ביולוגיה וביוטכנולוגיה.

חוקרי הביולוגיה הסינתטית ניגשים אל מערכות ביולוגיות חדשות מפרספקטיבות שונות, עוסקים בשאלות על אופיים של תאים ושל אורגניזמים מתפקדים, ובאופן שבו ניתן לעצב ולהשתמש בהם לטובת בני האדם והחברה. הגישה הישנה בתחום זה התמקדה בהכנסת גנים קיימים ו/או חדשים לתוך תאים חיים על מנת לשנות את התפקוד שלהם. גישה מתקדמת יותר כוללת בנייה של מערכת ביולוגית חדשה בפלטפורמה לטכניקות שונות. גישה זו דורשת בנייה מחדש של מערכות ביולוגיות שלמות ומציאת פתרון הנדסי-ביולוגי חלופי הפותר בעיה או צורך ספציפי.

ההתקדמות בביולוגיה הסינתטית מסתמכת על כמה טכנולוגיות מפתח אשר מתקדמות במהירות מרגע לרגע והופכות לזולות וזמינות יותר. ריצוף DNA, יצירה וכתיבת גנים חדשים, מידול של התנהגות של גנים ספציפיים, ומדידת מדויקת של התנהגות גנים הם כלים חיוניים בביולוגיה סינתטית. לאחרונה תחום זה זוכה לפופולריות גבוהה כתוצאה משיפור של טכנולוגית סינתוז DNA, הפותח חלון אפשרויות חדשות ומסעירות. כיום הרבה יותר קל וזול לסנתז גן חדש בניגוד לשיבוט שלו לדוגמה. בנוסף, בסיסי מידע גנומים יכולים לשמש בדוגמה ליצירת וירוסים במחיר מינימלי.

גנטיקאים מצאו מספר רצפי גנים הקשורים למאפיינים נבדלים באורגניזמים; רצפי הגנים האינדיבידואלים הללו פותחו ושולבו בתוך DNA קיים בדומה לאבני "לגו". זהו למעשה התורה בה מהנדסים גנטיים משנים את ה-DNA של אורגניזמים חיים. מה שמבדיל ביולוגיה סינתטית מהנדסה גנטית הוא שבמקום לשנות רצף קיים של DNA, ישנו חיבור של הבלוקים הללו מאפס על מנת לבנות גדיל DNA חדש לחלוטין אשר יוחדר לתוך תא חי. התאים הללו יכולים לשמש על מנת לבצע מספר פונקציות חיוניות ביותר למען האנושות. הפעולות הללו לא קיימות למעשה בטבע. יותר מזה, הפרויקטים המערבים את האינטגרציה של החלקים הללו, הם היחידים שיכולים להיקרא פרויקטים של ביולוגיה סינתטית. ביולוגיה סינתטית מציגה שלוש טכנולוגיות יסוד בסיסיות להנדסה גנטית. היכולת לסנתז גנים חדשים מהיסוד, היכולת להתגבר על הסיבוכיות המובנית במערכות ביולוגיות באמצעות הפשטה והצגה של עקרונות הנדסיים.

פרספקטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגים מעוניים ללמוד על התפקוד של מערכות טבעיות. דרך פשוטה וישירה לבחון את ההבנה של מערכת טבעית חיה היא לבנות מודל או גרסה של המערכת בהתאם להבנה הנוכחית שלנו. דוגמה לגישה כזו היא עבודתו של מיכאל אלוויץ' (ציטוט דרוש) על רפרסילטורים. לאלוויץ' היא מודל כיצד גנים מתבטאים בתוך תאים חיים. על מנת לבחון את המודל שלו, הוא פיסת דנ"א בהתאם למודל שלו, החדיר אותו לתוך תא חי, ובחן מה קורה. ההתאמה בין החיזוי לתוצאות הוכיחה את המודל שלו. בעבודה מסוג זה יש שימוש טוב במתמטיקה אשר עוזרת ללמוד ולחזות את הדינמיקה המתרחשת בתוך מערכת ביולוגית. במהלך השנים נוצרו מגוון רחב של תיאורים מתמטיים ברמות שונות של דיוק ביניהם: תורת הגרפים, רשתות בוליאניות, משוואות דיפרנציליות רגילות וסטוטסטיות ועוד. דרוש קישור.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ביולוגיות הן מערכות פיזיקליות העשויות מחומרים כימיים שונים. לקרת סוף המאה ה-20, מדע הכימיה עבר שינוי: מלמידה על כימיקלים טבעיים , ליצירה וסינתוז של חומרים כימיים סינתטיים. המעבר הזה הוביל ליצירת תחום מחקר חדש בשם כימיה סינתטית. במובן מסוים, אספקטים שונים בביולוגיה סינתטית יכולים להיבחן כאפליקציה והרחבה של כימיה סינתטית אל הביולוגיה: מיצירה של ביו-כימיקלים אל למידה של מקור החיים על כדור הארץ (דרוש קישור).

הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדסים מסתכלים על ביולוגיה כעל עוד טכנולוגיה. ביולוגיה סינתטית כוללת בתוכה הרחבה והגדרה מחדש של ביוטכנולוגיה, כאשר המטרות נוסחו מחדש: יצירה ועיצוב של מערכות ביולוגיות אשר מעבדות מידע, עושות מניפולציה על כימיקלים, מייצרות חומרים ומבנים מורכבים, מייצרות אנרגיה, מספקות מזון וגם שומרות ומחזקות את בריאות האדם. דוגמה טובה לאכנולוגיות הללו כוללים את העבודה של Chris Vogit, אשר עיצב מחדש את מערכת ההפרשה Type III שמשמשת את Salmonella typhimurium על מנת להפריש את חלבוני משי המשמשים של עכבישים לטוויות הרשתות שלהם. חלבון זה הוא חומר ביולוגי חזק ואלסטי אשר החליף את החלבונים המדביקים הטבעיים של הסלמונלה. אספק נוסף של ביולוגיה סינטית אשר מבדילה אותה מהנדסה גנטית מסורתית הוא הדגש הכבד על פיתוח טכנולוגיות יסודיות אשר יאפשרו הנדסה של יצורים ביולוגים בצורה פשוטה ואמינה יותר. דוגמה טובה להנדסה בביולוגיה סינתטתית היא כוללת את העבודה החלוצית של טים גארדנר וג'ים קולינס על מתג גנטי[14] ומסדי נתונים לדוגמת Registry of Standard Biological Parts ו- International Genetically Engineered Machine competition (iGEM). מחקרים בביולוגיה סינתטית יכולים להיות מחולקים לקלסיפיקציות מרובות בהתאם לגישה בהם ניגשים לבעיה/שאלה בה הם מתמקדים: עיצוב photocell, הנדסה ביו-מולקולרית או הנדסה גנומית. הגישה ה-photocell כוללת פרויקטים ליצירה של מערכות המשתכפלות בצורה עצמאית ועשויות כולן מרכיבים סינתטיים. הנדסה ביו-מולקולרית כוללת גישות שמטרתן יצאת ארגז כלים של יחידות פונקציונליות אשר ישמשו ליצירת מולקולות עם פונקציולניות שלמה בתוך תאים חיים. הנדסה גנטית כוללת גישה של יצירת כרומוזומים סינתטיים לאורגניזמים מינימליים או שלמים. עיצוב ביו-מולקולרי מתייחס לרעיון הכללי של עיצוב דה-נובו וקומבינציה של רכיבים ביו-מולקולרים. המשימה של כל אחד מהגישות הללו היא דומה: יצירה של מכונה סינתטית ברמה גבוהה יותר של מורכבות באמצעות מניפולציה של רכיבים ביולוגים טבעיים או סינתטיים קיימים [15].

טכנולוגיות מאפשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר טכנולוגיות מפתח אשר חיוניות לצמיחה ולגדילה של ביולוגיה סינתטית. הקונספטים העיקריים כוללית סטנדרטיזציה ויצירת היררכיה מופשטת של חלקים ביולוגים על מנת לאפשר שימוש בחלקים הללו ליציאת של מערכות סינתטיות מורכבות [18]. הישגים אלו מאופשרים באמצעות טכנולוגיות בסיסיות של קריאה וכתיבת DNA אשר משתפרות כל הזמן במושגים של מחיר/איכות (Kurzweil 2001). מדידות תחת תנאים שונים הן חיוניות לצורך יצירת מודלים של עיצוב באמצעות מחשב (תיב"ם).

ריצוף DNA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצוף DNA הוא תהליך קביעת סדר הנוקלאוטידים במולקולת DNA או RNA. בהפשטה מסוימת "ריצוף DNA" עוסק ביכולת "לקרוא" את ה DNA.

אוסף הטכנולוגיות המטפלות ב"אנליזת ה DNA" (ראו למשל: Whole Genome Sequencing) לכן, מהווה את התשתית לביולוגיה הסיננטתית. טכנולוגיות אלו משתפרות בהתמדה, הן ברמת הדיוק (שיעור השגיאות) והן ברמת המחיר, כפי שאפשר לראות בתמונה שלהלן:

Historic cost of sequencing a human genome.svg

מאמרים לגבי הסטטוס הנוכחי של הטכנולוגיה ניתן למצוא בקישורים שלהלן: מאמר של אוניברסיטת וושינגטון, המכון הלאומי האמריקאי למחקר הגנום האנושי

תיאור של שיטות לריצוף DNA, אפשר למצוא בקישורים שלהלן: Shotgun sequencing ובערך וויקיפדיה ריצוף DNA

תיאור של מגוון מכונות לריצוף DNA וסטטוס התעשייה בתחום אפשר למצוא בוויקיפדיה באנגלית בערך: DNA sequencer

סינתזה של DNA[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינתזת DNA , או בלועזית: DNA synthesis , הוא התהליך שעוסק בבניית מולקולות DNA על בסיס שימוש בתהליכים "טבעיים" או באופן מלאכותי לגמרי.

במהלך השנים האחרונות, מתפתח מגוון גדול של שיטות ל"סינתוז DNA" כאשר, בדרך כלל, שיטות אלו משלבות כמה טכנולוגיות ל"כתיבת" ה DNA והבמשך להן, "תיקון שגיאות" במגוון טכנולוגיות נוספות. "תיקון השגיאות" מתבסס בדר"כ על היכולת לפסול רצפים לקויים שהתקבלו. פרוט מסוים של הטכנולוגיות ניתן למצוא ב"וויקיפדיה באנגלית" בערך Artificial Gene Synthesis

תכנון ועיצוב של מולקולות ביולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לאחרונה ( ~2014), כדי לכתוב DNA, היה הכרח להבין אילו "תכונות" רוצים להשיג, איך התכונות האלו "מקודדות" ב DNA ולבסוף איך אפשר לסנתז את המולקולות הנדרשות ולשכפלן באמצעות החלפת מולקולות DNA בתוך התא החי - תהליך כזה בדרך כלל נשען על שנים ארוכות של מחקר, הוא מחייב עבודה ביותר מקבוצה אחת ובסה"כ, מדובר בתהליך ארוך ומאוד לא פשוט.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים לפשט את התהליך על ידי כתיבת סוג של "מהדר" (Compiler) שיהיה מסוגל לתרגם תכונות רצויות למבנה מולקולרי, תוך שהוא מאפשר "לדבג" את התוצר. דוגמה לקבוצה שמנסה לתת סוג כזה של פתרון אפשר לראות בסרטון שלהלן: Genome Compiler

לאחר שמסתיים תהליך ה"תכנון/ עיצב" ניתן לשלוח את הקידוד הסופי לאחת מהחברות שיודעות לסנתז מולקולות DNA ואז, במעבדה יחסית פשוטה, "לגדל" את אותו דבר בו היינו מעוניינים מכתחילה. הדוגמה בסרטון נשענת על פיתוח של חברת "גנום קומפיילר" והפעילות מובלת על ידי ד"ר עומרי עמירב דרורי (חוקר ישראלי).

DNA אוריגמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הטכנולוגיות המבטיחות שהחלה להתפתח משנת 2006 ואילך נקראת DNA אוריגמי. טכנולוגיה זו עושה שימוש ברצפי DNA חד גדיליים שע"י שילוב של טכניקות "קיפול" ניתן לבנות מהם ננורובוטים המסוגלים לבצע מספר גדול של "משימות" בתוך זרם הדם של בע"ח. אחת הדוגמאות המובילות בהקשר זה הם ננורובטים שיכולים לשאת תרופה מסוימת, לשחות בזרם הדם, לזהות תאי יעד מסוימים ו"לשחרר את המטען המועיל" שלהם רק לתוך אותו תא יעד שהוגדר כמטרה על ידי מתכנן הרובוט. טכנולוגיה זו עשויה להוות פריצת דרך במערך הפתרונות ללחימה במחלות סרטן מסוגים שונים. אחת המעבדות היחידות בעולם, שעוסקות בתחום הננורובוטיקה נמצאת באוניברסיטת בר-אילן ומנוהלת על ידי החוקר הישראלי ד"ר עידו בצלת‏[1] . הרצאה של 5:03 דקות ב TED, על ידי החוקר Paul Rothemund מסבירה את השיטה‏[2]

יישומים של ביולוגיה סינתטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסה גנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסה גנטית היא השם המקובל לתחום של ביצוע מניפולציות מלאכותיות על מולקולות DNA קיימות כדי לקבל תכונות רצויות. בדרך כלל משתמשים במונח זה לתיאור גידולים חקלאיים ש"הונדסו" לצורכי האדם, לדוגמה, כדי לתת לגידולים חקלאיים עמידות טובה יותר בפני חרקים, וירוסים, קוטלי עשבים ואף להאריך את חיי המדף שלהם. השימוש בהנדסה גנטית מצוי במחלוקת מסוימת על רקע החשש ממוטציות משניות.

לחימה ממוקדת בתאי סרטן באמצעות קולטן אנטיג'ן כימרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום שעניינו פיתוח יכולת לריפוי תאים בגוף על ידי הוצאת תאים ממערכת החיסון האנושית של החולה, הזרקת "קוד גנטי" ייעודי אליהם באמצעות וירוסים שהונדסו לצורך זה והחזרת התאים חזרה אל גופו של החולה. השילוב ה"מהונדס" מיועד לזהות תאים סרטניים בגופו של החולה, ואז להרוג אותם באופן הממוקד אך ורק לתאים הסרטניים ותוך עקיפת המנגנונים הטבעיים לדחיית שתלים. עקיפת מנגנוני דחיית השתלים מבוססת על העובדה שתאי המקור הם תאים של אותו חולה עצמו. שיטה זו פותחה במקור על ידי פרופ' זליג אשחר ממכון וויצמן בישראל ובמהלך 2013, היא נוסתה לראשונה על בני אדם, במסגרת ניסויים שנערכו על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה. במהלך הניסוי (נכון ל 2014), טופלו כחמישים חולי לוקמיה שהרפואה הרגילה התייאשה מהיכולת לרפא אותם ורובם הגדול החלים למצב בו לא ניתן לזהות אצלם יותר תאים סרטניים (לכאורה, יש תקווה שהם "נרפאו" לגמרי). בין השאר, טופלו גם מספר קטן של ילדים וגם אצלם המחלה נעלמה. פרוט אודות השיטה ניתן למצוא בוויקיפדיה באנגלית Chimeric Antigen Receptor.

סרט של 19:37 דקות על הנושא נמצא ב: Carl June & Doug Olson - Zeitgeist Americas 2013

תאורה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה של "הארה ביולוגית" ביולומינסנציה, נפוצה למדי בטבע. ישנם בעלי חיים הזוהרים "מטבעם", כמו גחליליות, וישנה תופעה של "הארה ביולוגית" המבוססת על ריכוזים של בקטריות ש"יודעות" להאיר על בסיס "חישת צפיפות", כלומר, אפקט ההארה מתקבל רק כאשר הבקטריות צפופות מספיק. מכיוון שהגנים האחראיים על "הארה ביולוגית" פוצחו, נעשה בהם שימוש הן כדי לזהות תהליכים שונים בהנדסה גנטית והן מתוך כוונה להפיק מוצרים מסחריים כמו למשל "עצים מאירים" כתחליף לתאורת רחוב או צמחים מאירים כסוג של שילוט אזהרה. הנושא נראה אטרקטיבי במיוחד מכיוון שמימוש סוג כזה של תאורה הוא, ככל הידוע, לחלוטין ידידותי לסביבה ובהתאם, מתאים מאוד למגמת ה"קיימות".

ביו סנסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום העוסק בשימוש במולקולות ביולוגיות שהונדסו גנטית או אפילו בוירוסים וחיידקים ש"טופלו" כסנסור לזיהוי שינויים בסביבה. קבוצות חוקרים רבות מנסות לפתח סנסורים לזיהוי כמויות קטנות מאוד של רעלנים באוויר. בדומה לאף של בעלי חיים, ככל הנראה, אפשר יהיה לתכנן ביוסנסורים בעלי רמת רגישות ואבחנה שהיא בסדרי גודל יותר טובה מסנסורים מכניים מוכרים.

שימוש בביולוגיה סינתטית כאמצעי לאחסון מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שידועה היכולת לסנטז מולקולות DNA, ניתן לקדד באמצעותן מידע רב. בין השאר הודגמה היכולת לאחסן 5.4 מגה-בייט של מידע על מולקולת DNA סינתטית אחת. מכיוון שתהליך הכתיבה והקריאה לסוג כזה של זיכרון, ארוך מאוד בהשוואה לרכיבי זיכרון המבוססים על שדה מגנטי-חשמלי, מצטייר כי השימוש הנראה לעיין של שיטה זו יהיה למצבים בהם נדרש נפח איחסון עצום בגודלו, מצד אחד ומצד שני, אין חשיבות למהירות הגישה אל המידע. פריצת דרך מדעית בנוגע לצפיפות האחסון דווחה במהלך סוף 2012 ולטענת החוקרים, הודגמה יכולת לאחסן פי מיליון ביטים למ"מ מעוקב לעומת טכנולוגיות נפוצות‏[3]

דלק ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלק ביולוגי הוא מונח המתייחס לייצור דלק ממגוון גדול של אפשרויות שכולן נשענות על תאים חיים (בדרך כלל, מן הצומח) מתוך כוונה להעביר "כלכלות שלמות" למצב בו הן יהוו "משק סגור בר קיימא" - על ידי מעבר משימוש בדלקים פוסיליים לדלקים ביולוגיים. קיים מגוון גדול של חלופות הנמצאות ברמות שונות של שימוש ו/או שלבי פיתוח‏[4]. אחד הכוונים היותר מבטיחים, הוא ייצור דלק ע"ב בקטריות ו/או פפטריות ו/או אצות‏[5] שעברו הנדסה גנטית כדי לשפר את התאמתן כמקור לדלק.

ביואינפורמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקרי הנשען על הפעלת גישות ממדעי המחשב, מתמטיקה בכלל וסטטיסטיקה בפרט בהקשר לתחום המחקר הביולוגי. ניתן למצוא מידע על הנושא בוויקיפדיה בערך ביואינפורמטיקה

ביולוגיה חישובית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקר חדשני שמנסה למנף את התכונות של המולקולות הביולוגיות לטובת פתרון בעיות חישוביות מורכבות בתחום ההצפנה והקידוד ועולמות תוכן דומים. במובנים מסוימים, תחום זה הוא תמונת ראי של הביואינפומטיקה. כיום (2014), מספר קבוצות בעולם מנסות לבנות "מכונות חישוב" שיביאו לידי ביטוי את יתרונן של המולקולות הביולוגיות וקודם כל את המאפיין הבסיסי ש"הסידור" הביולוגי הטבעי מאפשר, כלומר ביצוע של תהליכים רבים במקביל.

שבבי DNA[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום יישומים שענינו הדבקת כמויות עצומות של פיסות DNA על מצע זכוכית למשל. סוג כזה של "מכונה", כאשר חושפים אותו ל"תמיסה" מתאימה של מולקולות ביולוגיות, יכול לבצע במקביל תהליכים רבים. בין השאר, קבוצת חוקרים מהטכניון בישראל הדגימו יכולת "לקדד" את סמל הטכניון על סוג כזה של שבב DNA. התחום נראה מושך מכיוון שניתן כיום לתכנן רצף DNA רצוי ולהזמין את המולקולה עצמה בדואר ובמחיר סביר.

שיבוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום שעניינו ביצוע תהליך שבסופו מתקבלים העתקים זהים, או כמעט זהים של רצפים גנטיים, בהשוואה למקור שעל פיו הם נעשו. שיבוט יכול להתצע במגוון שיטות שחלקן מערבות תהליכים של ביולוגיה סינתטית.

באופן מיוחד מעניינת היכולת לשבט מיני בעלי חיים שכבר נכחדו. בסוף 2009, דווח על שכפול יעל מסוג מסוים, על ידי השתלת קוד גנטי שנלקח מתאי עור של המין הנכחד, אל תוך ביציות של עז בית רגילה‏[6]

הפריה חוץ-גופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריה חוץ-גופית היא תהליך המאפשר לטפל בעקרות. השיטה העקרונית הינה ביצוע של ההפריה בצורה מבוקרת ובמעבדה. דווקא בישראל, הנושא מפותח יחסית. חשוב להזכיר כי יש לנושא היבטים רגולטוריים ורבי משמעות, כמו למשל, עצם היכולת לשמור כמויות גדולות של "עוברים" לתקופות זמן ארוכות. הוכח כבר, כי ניתן "לגדל" אדם מ"עובר" שהיה בהקפאה 12 שנים ולפחות תאורטית, אין מגבלה פיזיקלית לזמן האחסון של עוברים בהקפאה, על כל מה שמשתמע מכך.

אריזות מתכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהמגמות החשובות בניסיון לצמצם את זיהום כדור הארץ, היא המגמה של להימנע משימוש באריזות מחומרים מלאכותיים שאינם מתכלים גם במשך אלפי שנים, לאחר ש"זורקים אותם לפח". פתרון אפשרי לנושא הוא ייצור אריזות מתכלות המבוססות על חומרי אריזה שהם תוצרים של ביולוגיה סינתטית. לדוגמה, לטענת חברת TIPA, מישראל, יש לה יכולת לייצר אריזה שמתכלה לאחר תשעה חודשים - במגוון גדול של פורמטים, כולל אפילו ככלי קיבול לנוזלים‏[7]

דמוקרטיזציה של הביולוגיה - עיצוב התחום לכוון של ארכיטקטורה פתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החששות הגדולים בתחום הביולוגיה הסינתטית הוא היווצרות מצב בו רק תאגידי ענק יעסקו בו תוך שהם חוסמים את הציבור הרחב ו/או חברות קטנות על ידי יצירת מחסומים סביב הקניין הרוחני - למשל על ידי הגנת הפיתוחים השונים באמצעות פטנטים.

בשנים האחרונות מתפתחת "תנועה" של חוקרים הגורסים שיש לאפשר את מחקר הנושא באריטקטורה פתוחה - כך שחלקים נרחבים מהמידע ושיטות העבודה יהיו זמינים לציבורים רחבים של חוקרים ומפתחים ותיווצר "דינמיקה מאיצה" שתאפשר התפתחות חופשית של התחום.

הניסיון לפתח "מהדר" (גנום קומפיילר), פרסום חופשי של הגנום האנושי, הקמת מעבדות ביולוגיה פתוחות לציבור וכדומה - הם צעדים משמעותיים בכוון זה.

נכון ל 2014, טרם הובהר איזה משני הכיוונים יהיה המוביל וקיים חשש מ"התערבות במעשה הבריאה" בקרב שכבות נרחבות בציבור,‏[8] חשש המוביל לכוון של רגולציה חזקה וארכיטקטורה סגורה ומבוקרת דווקא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ REGENESIS, How Synthetic Biology Will Reinvent Nature and Ourselves, By: George Church and Ed Regis, Basic Books , באנגלית
  2. ^ Playing with DNA that self-assembles, באנגלית [1]
  3. ^ Next-Generation Digital Information Storage in DNA, באנגלית [2]
  4. ^ Genetic Engineering of Algae for Enhanced Biofuel Production, באנגלית [3]
  5. ^ Fatty acid production in genetically modified cyanobacteria , באנגלית [4]
  6. ^ Extinct ibex is resurrected by cloning , באנגלית [5]
  7. ^ חברת Tipa Corp - הזוכה הגדולה בתחרות "קלינטק" 2012, בעברית, [6]
  8. ^ Synthetic Biology: scope, applications and implications, באנגלית [7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]