דלק ביולוגי
דלק ביולוגי (ביו-דלק) הוא דלק נוזלי המיוצר מצמחים, בעלי חיים או תוצריהם ובכך הוא מהווה מקור של אנרגיה מתחדשת. הדלק הביולוגי מהווה כ-1.8% של צריכת הדלק לתחבורה בעולם ונמצא בצמיחה. הדלקים הביולוגיים העיקריים המשמשים היום הם אתנול וביו דיזל. המדינות העיקריות בייצור דלק ביולוגי הם ארצות הברית וברזיל המייצרות אתנול מתירס וקנה סוכר, בהתאמה, והאיחוד האירופי המייצר ביו דיזל [1].
השאלה עד כמה יש להשקיע במחקר בנושאים הקשורים לייצור ושימוש בדלק ביולוגי נמצא במחלוקת. ישנם הטוענים שיש להעדיף את הדלק הביולוגי על פני צורות אחרות של אנרגיה ירוקה, מכיוון שדלק ביולוגי הוא התחליף הסביר ביותר לנפט ותוצריו, ולשיטתם יש חשיבות בניתוק מהיר של התלות ביצרניות הנפט. לעומתם טוענים שייצור דלק ביולוגי לא יוכל להגיע לממדים הנדרשים להחליף את הנפט וייצורו אינו כלכלי, בא על חשבון ייצור מזון, וגורם לעליית מחירי המזון בעולם. לשיטת המתנגדים להשקעה בדלק ביולוגי, הפתרון לאנרגיה לתחבורה הוא בשימוש ברכבים חשמליים [2].
מקורות נוספים אשר מתייחסים אליהם כדלק ביולוגי הם גז או חום המופקים מצואה של בעלי חיים, זבל (ביתי ותעשייתי), צמחים וחידקים. פעולה ברוח זו עשה כבר חיים ויצמן כאשר הפיק אצטון מתסיסה של חומרי גלם צמחיים.
