בית החוכמה
בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר. המוסד היה אחד המוסדות המרכזיים ואחד הסמלים הבולטים של תור הזהב של האסלאם.
בית החוכמה הוקם על ידי הח'ליפה אל-מאמון, משושלת בית עבאס. המלומדים השייכים לבית החוכמה תרו את האימפריה הערבית בחיפוש אחר כתבי היד של חכמי הודו, פרס ויוון העתיקה. ספרים רבים נקנו מקונסטנטינופול בתמורה לכסף רב. הספרים הובאו, תורגמו לערבית, והפכו זמינים לקהל הרחב. חוקרים רבים שלמדו ועבדו בבית החוכמה היו מרקע פרסי או נוצרי מזרחי.[1] ראוי לציון שדרך הנוצרים הנסטוריאנים עברו המדע, הפילוסופיה והרפואה היווניים לערבים.[2]
בנוסף התבצעה כמות גדולה של מחקר מקורי בבית החוכמה. בין המלומדים שפעלו בבית החוכמה ניתן למנות את אל-ח'ואריזמי, מתמטיקאי חשוב שיצא לו מוניטין של מייסד האלגברה.
בסוף ינואר 1258 צרו המונגולים על העיר בגדאד. הח'ליף אל-מסתעצם סירב להיכנע, וחילות המונגולים בפיקודו של הולאגו חאן כבשו את בגדאד. העיר נבזזה ונשרפה, ובתוך ההרס נהרס גם בית החוכמה, שלא שוחזר עד עצם היום הזה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hyman and Walsh Philosophy in the Middle Ages Indianapolis, 1973, p. 204' Meri, Josef W. and Jere L. Bacharach, Editors, Medieval Islamic Civilization Vol.1, A - K, Index, 2006, p. 304.
- ^ Ferguson, Kitty Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”
