בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת ברחוב ד'יולה הגדוש בבודפשט
בית הכנסת "בני ישראל" בבודפשט
Hegedűs Gyula utcai zsinagóga
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט
מדינה הונגריה
בעלים הקהילה היהודית של בודפשט - חלק מפדרציית הקהילות היהודיות בהונגריה MAZSIHISZ[1]
זרם "סטטוס קוו אנטה"
רב בית הכנסת פרופ' ד"ר אלפרד שנר
נוסח תפילה אשכנז
נשיא לאסלו מינץ
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1911–1927 (כ־16 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל בלה ויידה (מקור)
ליפוט באומהורן
סגנון אדריכלי סגנון אקלקטי : יסודות נאו-רנסאנס - זצסיון
מידע טכני
קיבולת 900 מקומות (באולם הגדול)
קואורדינטות 47°30′44″N 19°03′09″E / 47.5123°N 19.0526°E / 47.5123; 19.0526
http://hegedus.bzsh.hu/web/
(למפת בודפשט רגילה)
 
בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט
בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט, המכונה גם "בית הכנסת הגדוש-צ'אקי" או בית הכנסת בני ישראלהונגרית: Hegedűs Gyula utcai zsinagóga) הוא בית כנסת הנמצא בבית מספר 3 ברחוב הגדוש ד'יולה ברובע השלושה עשר של בודפשט. בית הכנסת משייך את עצמו לזרם הסטטוס קוו אנטה, אולם אינו מזדהה עם הארגון EMIH (סטטוס קוו אנטה) שבהנהגת תנועת חב"ד אלא קיבל את חסות פדרציית הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ) הדוגלת יותר בפתיחות ברוח הזמן.

תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 הקהילה האורתודוקסית של האזור שכרה חנות בבניין מגורים, ברחוב שנקרא אז צ'אקי (Csáky utca), ובה הקימה את בית הכנסת. בהמשך נרכש הבניין כולו ובשנת 1927 הרחיבו את בית הכנסת על פי תוכניותיו של האדריכל היהודי ליפוט באומהורן שהתמחה בתכנון בתי כנסת.

התוכנית המקורית הייתה להקים בניין גדול וייצוגי בדומה לבתי הכנסת שנבנו בסוף המאה ה-19 ב"תור הזהב" של יהדות הונגריה. בית כנסת שיהיה תואם את הקהילה היהודית הגדולה של האזור, קהילה שמנתה כ-40,000 נפש[2]. אולם, אולי בעקבות השינוי לרעה שחל במצבה של יהדות הונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט להסתפק בהרחבת בית הכנסת בבניין הקיים. בניין פחות "מנקר עיניים" המשתלב במרקם העירוני.

הרחבה נוספת נעשתה בשנות הששים של המאה-20.

בתחילת שנות ה-2000 נעשה שיפוץ יסודי. בין השאר תוקנה הכיפה, והוחלפו הרצפות.

מבנה ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בנוי בשורה אחת עם בתי המגורים ברחוב. חזית הבניין היא בסגנון האקלקטי והחצר הייתה בסגנון הנאו-רנסאנס. הארכיטקט באומהורן הביא לאיזון ביניהם בסגנון "הזצסיון הווינאי". ראויה לציון הכיפה הצבעונית של האולם הגדול (שהיווה בעבר את חצר הבניין) העשויה מפלדה וזכוכית.

לבית הכנסת שלושה אולמות. האולם הגדול שבו כ-900 מקומות ישיבה, אולם זה משמש לתפילות בחגים. האולם הקטן יותר משמש לתפילות ביתר ימי השנה. האולם השלישי שימש לאירועי תרבות.

הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת משרת את יהודי הרובע 13 והרובע 5, שמתגוררים בהם כ-10,000 יהודים. בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי ליהודי הסביבה. בין השאר פועל בו, מאז 1991, מועדון יום לקשישים. בית הכנסת מארח אחרי שנת 2014 אירועים של פסטיבל התרבות היהודית שבחסות פדרציית הקהילות MAZSIHISZ. מלכתחילה בית הכנסת פעל ללא עוגב, הבימה נמצאת באמצע האולם, וסדרי התפילה היו שמרניים ביחס לבית הכנסת ברחוב דוהאן. משום כך אחרי הקמתו רוב שומרי הדת היהודים בשכונה העדיפו להתפלל בו. אפילו אחרי הקמת בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב וישגראד עדיין משך הרבה מתפללים שומרי שבת. הוא שמר על האופי השמרני הזה עד לימינו. כיום הרב של בית הכנסת הוא הפרופ' ד"ר אלפרד שנר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הקהילה היהודית של בודפשט
  2. ^ יש שקראו לאזור "הרובע היהודי החדש" "Az új zsidó negyed"