בית הכנסת הגדול של בוקרשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Sinagoga Mare, Bucureşti 01.JPG
Sinagoga Mare, Bucureşti 02.JPG

בית הכנסת הגדולרומנית: Sinagoga Mare) של בוקרשט שוכן בין רחוב וסילה אדאמאקי, לשעבר "רחוב בית הכנסת" ובין רחוב שאול. בבית הכנסת הגדול הונהגו במאה ה-20 שינויי ריטואל לפי דגם היהדות הניאולוגית[1] והותאמו לו מקום למקהלה ולעוגב. המקהלה כללה גברים, נשים וילדים‏[2].

בית הכנסת כונה "הגדול" משום שבמשך תקופה ארוכה היה בית הכנסת הגדול ביותר בבוקרשט, לפני בניית היכל קורל. בית הכנסת נבנה בשנת 1846‏‏[2] ונחנך בערב ראש השנה ה'תר"ח (1847), על קרקע שקודם לכן היו עליה 4 בתי כנסת של גילדות יהודיות שונות (באותה תקופה כל גילדה התפללה בבית כנסת נפרד). הבניין ניזוק באמצע שנות ה-1860 על ידי פורעים לאומנים רומנים שהפגינו נגד הענקת אזרחות ליהודים.

בשנת 1903 עבר בית הכנסת בנייה מחודשת ובעקבותיה נחנך מחדש ב-11 באוגוסט[3]. בשנת 1909 הבימה הוזזה אל ארון הקודש והקיר המזרחי (האדריכל פטרה אנטונסקו). בשנת 1915 הותקנה בו תאורה חשמלית, מאוחר יותר גם הסקה.

אחרי שנת 1925 ובשנים 1931-32 עבר בית הכנסת שיפוצים והרחבות לפי תוכניות של האדריכל היהודי ז'אן לוקאר (Jean Locar) ובפיקוחו הצמוד, הכול ללא תמורה כספית. בית הכנסת הפך לפנינה ארכיטקטונית שזכתה להכרה כשהוכרז למבנה היסטורי מוגן. ציורי תקרה בסגנון רוקוקו עוצבו בשנת 1936 על ידי גרשון מ. הורוביץ (1882 - 1942).

בשנת 1941, במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט נבזז בית הכנסת וניזוק, אך לא נשרף, כמו שנשרף בית הכנסת הספרדי הגדול, הודות למשרתת נוצרית רומניה בשם לוקרציה קנז'אה (Lucreţia Canjea) שדיברה אל הבוזזים וריככה בדמעותיה ובתוכחותיה את לבם‏[4].

לאורך שנות קיומו פעלו בבית כנסת זה מהמפורסמים בין רבני בוקרשט כמו המלבי"ם, ד"ר הינריך אלפרין, ד"ר אברהם מאיר הלוי, ד"ר יעקב יצחק נימירובר, ד"ר אלכסנדר שפרן וד"ר משה רוזן.

אחרי המהפכה ברומניה, בשנת 1991 הוקם בבית הכנסת הגדול מוזיאון השואה של יהדות רומניה. בשנת 2007 עבר הבניין שיפוץ נוסף, בעיקר בחזית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Situl "Rezistenţa urbană": Moştenirea evreiască bucureşteană. (ברומנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sinagoga Mare, ultimul reper al unui cartier evreiesc Stilul oficierii in Sinagoga Mare nu era "ortodox” ci "neolog”
  2. ^ 2.0 2.1 דפי היסטוריה - בית הכנסת הגדול
  3. ^ Hary Kuller, Presa evreiască din România, Tritonic, Bucureşti - הארי קולר, העיתונות היהודית ברומניה, הוצאת טריטוניק, בוקרשט עמוד 216
  4. ^ מתתיאס קרפ, הספר השחור כרך א', ע' 199, מהדורה שנייה, הוצאת דיוג'נה 1996