יהדות נאולוגית

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תיקון והשלמת הערך ממקורות מהימנים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

חזית בית הכנסת הנאולוגי הגדול בבודפשט בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם

נאולוגיה (קיצור והלחם של נאו-תאולוגיה=התאולוגיה החדשה) היא כינוי לקהילות יהודיות מודרניות המשתייכות לקצה השמרני של מגמות הרפורמה ביהדות במרחב ההונגרי, קהילות שקראו לעצמן בזמנו בשם "קהילות הקונגרס" לאחר הקונגרס של יהדות הונגריה, שנערך בשנים 1868 - 1869, בבודפשט. היא קמה בהשפעת רוח ההשכלה והאמנציפציה של היהודים באירופה מתוך שאיפה להתאמה למנהגים ולתרבות המודרנית הסובבת.

תגובה חשובה לתמורות שלאחר עידן הנאורות והמהפיכות הבורגניות בקרב הקהילות היהודיות באירופה הייתה תנועת ההשכלה והתפתחות הזרמים השונים ביהדות המוכרים לנו היום (הרפורמים והקונסרבטיבים) יחד עם מודרניזציה ופתיחות הדרגתית גם בקרב היהדות האורתודוקסית עצמה. יהדות נאולוגית הוא הכינוי שניתן לזרם הלא-אורתודוקסי העיקרי ביהדות הונגריה ובשטחי הממלכה ההונגרית לשעבר (טרנסילבניה, באנאט, סלובקיה, אוקראינה סובקרפטית, וויבודינה,קרואטיה) במחצית השנייה של המאה ה-19. הקרע העמוק בינה לבין הפלג האורתודוקסי היווה אחד מהמאפיינים של חיי יהדות הונגריה מסוף המאה ה-19 ועד לשואת יהודי הונגריה.

רקע היסטורי

משה מנדלסון שחי במאה ה-18 נחשב לאבי תנועת ההשכלה היהודית. רעיונותיו נועדו לבלום את המרת הדת ההמונית בקרב יהודי גרמניה ולכוון אותם לרכישת השכלה ואורח חיים יהודי מודרני. רעיונות אלה היו התשתית ליצירת זרמים דתיים כמו למשל "תנועת המתקנים" שכונו בזמנו "רפורמים" או "רפורמיסטים", בגרמניה או "נאולוגים" בהונגריה. לאחר קונגרס וינה התחילה באירופה תקופה של "ריאקציה" לליברליזציה שהתרחשה בתקופת כיבושיו של נפוליאון. כחלק מהריאקציה נוצרו התנועות האנטישמיות, התחדשה אווירת הפוגרומים במזרח אירופה ועלילות הדם בגרמניה ובארצות אחרות. באימפריה האוסטרית התרבו ההפגנות האנטי-יהודיות, גירושים והסתה נגד היהודים.

שורשי התנועה הנאולוגית

בית הכנסת של הקהילה הנאולוגית, בעיר קלוז'-נאפוקה.

זמן מה לאחר מהפכת 1848 החליטו השלטונות לכנס ועדה, מורכבת בחלקה מרבנים מודרניים ובחלקה האחר מדמויות לא רבניות, שתנסח חוקה לקהילות היהודיות. מגמתם של השלטונות הייתה עידוד רפורמות מנהליות בדת, בכיוון הסדרת מעמדה בפני השלטון, התאמה לשפה השלטת במדינה, כפי שניתן ללמוד מהרכב הוועדה. באותו זמן לא התקבלה באהדה בקשתם של היהודים החרדים שרשויות השלטון יסייעו להם לאכוף את חוקי הדת על המנסים לשנותם או לנטוש אותם בתחום חיי היום-יום, כפי שהיה אפשרי בזמן החת"ם סופר, שומר אדוק של המסורת האורתודוקסית אשר טבע את הביטוי: "חדש אסור מן התורה".

הוועדה שכינסו השלטונות, שקביעותיה היוו בסיס לתנועה הנאולוגית, הציעה מודרניזציה של בית הכנסת ושל הפולחן – למשל הזזת הבימה מאמצע בית הכנסת והעמדת עוגב בבית הכנסת, הצעות שלא היו אהודות על החוגים החרדיים. כן קבעה הוועדה שיש לנהוג בסובלנות כלפי יחידים הפורקים מעליהם את עול ההלכה ואין להוציאם מהכלל.

לפי ניתוחו של יעקב כ"ץ, המעמד שעמד מאחורי הגישה הניאולוגית היה זה של אנשים עובדים, בדרך כלל תושבי ערים, שבכורח החיים והנסיבות הכלכליות הרשו לעצמם לסטות מההלכה בעיקר בחיי היום יום. שלא כבגרמניה, לא האינטלקטואלים הובילו את השינויים, והם לא נבעו בעיקרם מתוך אידאולוגיה ביקורתית לדת. לפיכך גם היה הזרם הנאולוגי מתון מאוד ממקביליו במקומות אחרים באירופה, ולמעשה מבחינת חידושיו נמצא במקום ביניים בין היהדות האורתודוקסית המודרנית וזו הקונסרבטיבית.

באותה התקופה התחוללה מחלוקת גדולה גם בין החרדים עצמם. הזרם הקיצוני, שבראשו עמד רבי הלל ליכטנשטיין, קרא לאיסור מוחלט על דרשות בגרמנית בבתי כנסת וכינה את בתי הכנסת שבהם נעשו שינויים ברוח המודרנה: "בתי עבודה זרה". הזרם המתון יותר הלך רק בחלקו בעקבותיו, למרות שגם גדול פוסקי הדור, מהר"ם שיק, הסתייג במידת מה מדרך זו, והיא הייתה גם למורת רוחו של בן החת"ם סופר, הכתב סופר.

הפילוג

הרב לאופולד (ליפה או ליפות) לב

ערך מורחב – הקרע ביהדות הונגריה

ב-1867 יחד עם הקמת המדינה הדואלית אוסטרו-הונגריה , הוכרזה בהונגריה אמנציפציה מלאה. לקראת ההכרזה על האמנציפציה עלתה היוזמה בקרב חברי הקהילה היהודית בפשט להגיש לממשלה תזכיר ובו הצעה לכינון ארגון יהודי מרכזי. האורתודקסים חששו מאוד מההצעה, שכן השתלטותם של המחדשים על הארגון יכולה הייתה להביא לחיזוק הרוחות המודרניות ברחוב היהודי.

בפברואר 1868 התכנסה ביוזמת השלטונות אספה שבה השתתפו נציגים מהחוגים החרדיים ומקרב המחדשים, האורתודוקסים דרשו כתנאי מוקדם שהחלטות יתקבלו רק אם יהיו ברוח שולחן ערוך וכשהנאולוגים סירבו, פרשו האורתודוקסים והקימו מוסדות נפרדים.

לאחר הפילוג

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעקבות הקונגרס ב-1869-1868 קמו בממלכה ההונגרית 23 קהילות "קונגרסאיות" או נאולוגיות. הן לא הלכו בדרכי הרפורמה הדתית הקיצונית שיצאה מהמבורג ושאהרן חורין מאראד היה נציגה. היהדות הנאולוגית דבקה בהלכה שנקבעה בשולחן ערוך . כפי שתיאר יעקב כץ, בקהילות אלה בית הכנסת פתח דלתותיו כלפי העולם החיצון, במובן של קבלת קהל חילוני, רפורמה אסתטית באדריכלות הבניינים ובסידורם הפנימי, אימוץ שפת המדינה ושינוי בצורת הדרשה וסגנונה, שינויים בלחני החזנים והשימוש במקהלה ובעוגב. לעומת זאת התנגדו לכל פגיעה בהלכה, רבניהן שמרו את השבת ואת החגים כהלכתם.‏ נציג בולט של הזרם הנאולוגי בגישתו המתבוללת, שראתה ביהדות דת בלבד, היה הרב של אוראדיה, לאסלו קצ'קמטי.

אחרי 1918 חל קירוב במידה מוגבלת בין הזרמים הנאולוגי והאורתודוקסי בהשפעת האידאולוגיה הלאומית הציונית. בשנת 1932 התקיימו בטרנסילבניה ובאנאט 35 קהילות נאולוגיות, ובראשם רבנים בוגרי בית המדרש לרבנים הנאולוגי שקם בבודפשט בשנת 1877. הרבנים הנאולוגים קיבלו במוסד זה, פרט ללימודי המקרא והתלמוד, גם הכשרה בתולדות ישראל, בלשנות עברית וארמית, פילוסופיה והשיגו במקביל דוקטורט לפילוסופיה באוניברסיטת בודפשט.

היהדות הנאולוגית בימינו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

*Avrum Ehrlich, Encyclopedia of the Jewish Diaspora: Origins, Experiences, and Culture, vol.3, ABC-CLIO Publishing House, 2008,

• יצחק פרי (פרידמן), תולדות היהודים בהונגריה.
• יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, מרכז זלמן שזר, ה'תשנ"ה.
• משה כרמלי-ויבנרגר - תולדות יהודי טרנסילבניה, הוצאת ראובן מאס, ירושלים 2003

קישורים חיצוניים

• Geza Komoroczy Jewish Hungary Today, 1997

• אתר ברית הקהילות היהודיות בהונגריה MASZIHISZ
• צוות האתר החרדי "מסורת" משיב לשאלה על "מי הם הנאולוגים"
• מאמר מבוא של פרופסור מיכאל מאיר לאנציקלופדיה של יהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• הונגריה ב-JewishEncyclopedia (באנגלית)

• Schism, Sectarianism and Jewish Denominationalism: Hungarian Jewry in a Comparative Perspective