יהדות ניאולוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: תיקון והשלמת הערך ממקורות מהימנים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הניאולוגיה (קיצור והלחם של נאו-תאולוגיה=התאולוגיה החדשה) היא זרם ביהדות באזורים דוברי הונגרית הדומה לפלגים הכי מתונים של היהדות הקונסרבטיבית . היא קמה בהשפעת רוח ההשכלה והאמנציפציה של היהודים באירופה מתוך שאיפה להתאמה למנהגים ולתרבות המודרנית הסובבת. תגובה חשובה לתמורות שלאחר עידן הנאורות והמהפיכות הבורגניות בקרב הקהילות היהודיות באירופה הייתה תנועת ההשכלה והתפתחות הזרמים השונים ביהדות המוכרים לנו היום (הרפורמים והקונסרבטיבים) יחד עם מודרניזציה ופתיחות הדרגתית גם בקרב היהדות האורתודוקסית עצמה. יהדות ניאולוגית הוא הכינוי שניתן לזרם הלא-אורתודוקסי העיקרי ביהדות הונגריה והסביבה במחצית השניה של המאה ה-19. הקרע העמוק בינה לבין הפלג האורתודוקסי היווה אחד מהמאפיינים של חיי יהדות הונגריה מסוף המאה ה-19 ועד לשואת יהודי הונגריה.

תוכן עניינים 1 רקע היסטורי 2 שורשי התנועה הניאולוגית 3 הפילוג 4 לאחר הפילוג 5 היהדות הנאולוגית בימינו 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים

[עריכה] רקע היסטורי

משה מנדלסון שחי במאה ה- 18 נחשב לאבי תנועת ההשכלה היהודית, ניסח את רעיונותיו, שבאו לבלום את המרת הדת ההמונית בקרב יהודי גרמניה ולכוון אותם לרכישת השכלה ואורח חיים יהודי מודרני. דעותיו של מנדלסון הופצו ברבים והיו התשתית ליצירת "תנועת המתקנים" שכונו "רפורמים" בגרמניה ו"ניאולוגים" בהונגריה^[1]. לאחר קונגרס וינה התחילה באירופה תקופה של "ריאקציה" לליברליזציה שהתרחשה בתקופת כיבושיו של נפוליאון. כחלק מהריאקציה נוצרו התנועות האנטישמיות, התחדשה אווירת הפוגרומים במזרח אירופה ועלילות הדם בגרמניה ובארצות אחרות. באימפריה האוסטרית התרבו ההפגנות האנטי-יהודיות, גירושים והסתה נגד היהודים.

[עריכה] שורשי התנועה הניאולוגית

זמן מה לאחר מהפכת 1848 החליטו השלטונות לכנס ועדה, מורכבת בחלקה מרבנים מודרניים ובחלקה האחר מדמויות לא רבניות, שתנסח חוקה לקהילות היהודיות. מגמתם של השלטונות הייתה עידוד רפורמות בדת, כפי שניתן ללמוד מהרכב הוועדה. באותו זמן לא התקבלה באהדה בקשתם של ההיהודים החרדים שרשויות השלטון יסייעו להם לאכוף את חוקי הדת על הנוטשים אותם כפי שהיה בזמן החת"ם סופר, שומר אדוק של המסורת האורטודוקסית אשר טבע את הביטוי: "חדש אסור מן התורה".

הוועדה שכינסו השלטונות, שקביעותיה היוו בסיס לתנועה הניאולוגית, הציעה מודרניזציה של בית הכנסת ושל הפולחן – למשל הזזת הבימה מאמצע בית הכנסת והעמדת עוגב בבית הכנסת, הצעות שלא היו אהודות על החוגים החרדיים. כן קבעה הוועדה שיש לנהוג בסובלנות כלפי יחידים הפורקים מעליהם את עול ההלכה ואין להוציאם מהכלל.

לפי ניתוחו של יעקב כ"ץ, המעמד שעמד מאחורי הגישה הניאולוגית היה זה של אנשים עובדים ,בדרך כלל תושבי ערים, שבכורח החיים והנסיבות הכלכליות הרשו לעצמם לסטות מההלכה. שלא כבגרמניה, לא האינטלקטואלים הובילו את הרפורמה, והיא לא נבעה בעיקרה מתוך אידאולוגיה ביקורתית לדת. לפיכך גם היה הזרם הניאולוגי מתון ממקביליו במקומות אחרים באירופה, ולמעשה מבחינת חידושיו נמצא המקום ביניים בין היהדות האורתודוקסית וזו הקונסרבטיבית באותה תקופה התחוללה מחלוקת גדולה גם בין החרדים עצמם. הזרם הקיצוני, שבראשו עמד רבי הלל ליכטנשטיין, קרא לאיסור מוחלט על דרשות בגרמנית בבית כנסת וכינה את בתי הכנסת שבהם נעשו שינויים ברוח המודרנה: "בתי עבודה זרה". הזרם המתון יותר הלך בחלקו בעקבותיו, למרות שגם גדול פוסקי הדור, מהר"ם שיק הסתייג במידת מה מדרך זו, והיא הייתה גם למורת רוחו של בן החת"ם סופר, הכתב סופר.

[עריכה] הפילוג

ערך מורחב – הקרע ביהדות הונגריה

ב-1867 יחד עם הקמת המדינה הדואלית אוסטרו-הונגריה , הוכרזה בהונגריה אמנציפציה מלאה. לקראת ההכרזה על האמנציפציה עלתה היוזמה בקרב חברי הקהילה היהודית בפשט להגיש לממשלה תזכיר ובו הצעה לכינון ארגון יהודי מרכזי. האורתודקסים חששו מאוד מההצעה, שכן השתלטותם של המחדשים על הארגון יכולה הייתה להביא לחיזוק הרוחות המודרניות ברחוב היהודי.

בפברואר 1868 התכנסה ביוזמת השלטונות אספה שבה השתתפו נציגים מהחוגים החרדיים ומקרב המחדשים, האורתודוקסים דרשו כתנאי מוקדם שהחלטות יתקבלו רק אם יהיו ברוח שולחן ערוך וכשהניאולוגים סירבו, פרשו האורתודוקסים והקימו מוסדות נפרדים.

[עריכה] לאחר הפילוג

[עריכה] היהדות הנאולוגית בימינו

[עריכה] לקריאה נוספת

• פרופסור יצחק פרי (פרידמן), תולדות היהודים בהונגריה.
• יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, מרכז זלמן שזר, התשנ"ה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• צוות אתר "מסורת" משיב לשאלה על "מי הם הנאולוגים"

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "תולדות היהודים בהונגריה" מאת פרופסור יצחק פרי (פרידמן), כרך שלישי ע' 41-42